כנס יהודה ושומרון.png

הכנס ה-28 מחקרי יהודה ושומרון - כנס מדעי רב תחומי: כ"ד בסיון תשע"ח, 7 ביוני 2018 - אוניברסיטת אריאל בשומרון

ירושלים 12.png
IMG 20180607 111445.jpg
IMG 20180607 113945.jpg

החוליה החדשה בשרשרת: ממצאים חדשים מירושלים הקדומה והשפעתם על הבנת עברה של העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דר' ג'ו עוזיאל
לצערי ההרצאה לא נקלטה באופן ברור - נותרו רק חלק מן השיקופיות

מושב א: חדשות בחפירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

על מערות ומגילות: עדויות חדשות להטמנת מגילות במערה 53 במצוק ההעתקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המערות במצוק העתקים - ויקישיתוף

מאת: ד"ר אורן גוטפלד, האוניברסיטה העברית. בהרצאה הוצגה מערה, הנמצאת כק"מ דרומה לאתר העתיקות בקומראן. על האתר מהויקיפדיה העברית

Cquote2.svg קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.

מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז תועה, וגילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה חפירה ארכאולוגית באתר וממצאיה שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 130 ל-150 לפני הספירה.

לדעת מרבית החוקרים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה. ישנה סברה מקובלת שזו כת האיסיים הנזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו, פילון ופליניוס הזקן, ולכן גם נקראת לעיתים "כת קומראן". מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כביתה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר לחיילי ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כמצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודייני.

Cquote1.svg

המערה נחפרה בעבר ועתה נערכה בה בדיקה מחדש. בין המימצאים: שרידי כפות תמרים, פיסת קלף ריקה ושברים רבים המצפים ל"ריפוי". כן כד ברוזה מתקופה מאוחרת ואפילו כליפ פריהיסוריים.

ח'רבת אל מסטרה ואתרי מתחמים בבקעת הירדן[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתר גלגלים

המקור:דר' דרור איידר כל מקום שבו דרכה כף רגלנו

מאת: פרופ' דוד בן שלמה, אוניברסיטת אריאל בשומרון ; פרופ' ראלף הוקינס, אוניברסיטת אברט, ווירג'יניה, ארה"ב. בבקעת הירדן נחשפו אתרי גלגלים

חמישה אתרים ארכיאולוגיים קטנים בצורה ייחודית של כף רגל עוררו את סקרנותו של הארכיאולוג פרופ' אדם זרטל ושופכים אור על ההיסטוריה של תקופת המקרא הממצאים במקום מעידים כי מדובר באתרי כינוס ופולחן בני כ-3,200 שנה, מהתקופה שלאחר חזרת השבטים הישראלים ממצרים לכנען זרטל, שחוקר את האזור יותר מ-30 שנה, מאמין שמדובר במקומות בהם התקיימו טקסים דתיים וכינוסים חברתיים בתקופת המעבר בין הנדודים במדבר להתיישבות הקבע וגם: על המונח "עלייה לרגל"

ההרצאה דנה באתר דומה ח'רבת אל מסטרה. נמצא בו ממצא "קערות עם עיטור היתדות - עדות לנוכחות הכותים בשומרון" שכן המקור הוא שומרוני.

מראס א-דין: סיכום ראשוני של שתי עונות חפירה באתר יחידאי משלהי תקופת הברזל במזרח השומרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דר' שי בר, אוניברסיטת חיפה

מספר מערות מגורים. 3 בורות מים. מחצבה עתיקה. שרידי חומות. בצפון האתר חומה אחת עבה ומרשימה (תמונה). 7.4.17 -חפירה ארכיאולוגית של ד"ר שי בר מחיפה.מפגש אקראי עם הצוות בראשית החפירה סביב מעין מצודה כותית מהתקופה האשורית.כרגע נחשף מעין שומרה מהתקופה הביזנטית על הבסיס האשורי.{הסבר בע"פ של החופר.} אתר "עמוד ענן"


מטמון הכסף מאשתמוע - לשאלת מקור הכסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת צילה אשל, אוניברסיטת חיפה

בית הכנסת העתיק באשתמוע

צילה_אשל,_מטמון_הכסף_מאשתמוע_-_לשאלת_מקור_הכסף

צילה אשל, מטמון הכסף מאשתמוע - לשאלת מקור הכסף

בקרקעית של החדר הסמוך לבית הכנסת באשתמוע נתגלה מטמון כסף גדול בתוך חמישה כדי חרס. על שלושה מהם מופיעה בצבע אדום הכתובת "חמש". המטמון כולל אוסף של חפצי כסף ובהם תכשיטים פגומים, פיסות, נתכים וסיגים עשויים כסף. החוקרים סבורים כי החפצים נאספו בשל משקלם הרב (כ-26 ק"ג), ולא בשל ערכם האומנותי. מניחים קיום קשר בינו לבין "הברכה משלל אויבי ה'" ששלח דוד.

אשתמוע הוא יישוב יהודי עתיק, שבמקומו נמצא היישוב הערבי "א-סמוע". במרכזו של היישוב הערבי מצויים שרידי בית כנסת רחב ממדים, שהתגלו בשנת 1934. ליד בית הכנסת נתגלה מטמון כסף גדול. בשנת 1969 פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל .

תהחוקרת ניסתה להעריך מנין הגיע לארת ישראל מתכת הכסף שהתגלתה במטמון הגדול - 32 ק"ג - באשתמוע. היא בחנה אתרי מכרות באגן הים התיכון והגיע, כנראה, למקור המתכת. המסקנה היתה ספרד, כנראה תרשיש, גם לפי המקורות

כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים (מלכים א',י, כ"ג)

שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל־כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול (יחזקאל, ל"ח,י"ג)

קבר בנימין - הסבלים ומערכת המים ההיסטורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דר' אבי ששון, המכללה האקדמית אשקלון

מתחם הקבר - ויקישיתוף

קבר_בנימין_-_הסבלים_ומערכת_המים_ההיסטורית-0

קבר בנימין - הסבלים ומערכת המים ההיסטורית-0

מסורת נוספת על קבר בנימין ממקמת את קברו במבנה נבי ימין השוכן במושב נווה ימין הנקרא על שמו והוא חלק ממתחם ציבורי מעת השלטון הממלוכי שנבנה בהוראת המושל הצבאי של ארץ ישראל באותה תקופה (המאה ה-14), האמיר תנכז אלחוסאמי

מתחם הקבר נבי ימין מורכב ממבני קבר בעל כיפה, סביל שאינו פעיל כיום ומבנה בעל שלוש קשתות המשמש כיום את קבוצת חסידי ברסלב המפעילה את המקום ולומדת לימודי קודש. על מבנה הסביל קבועה כתובת ערבית קדומה המתוארכת לשנת 1312 והמזכירה את שמו של המושל הכללי של ארץ ישראל בימי השלטון הממלוכי תנכיז אלחוסאמי. את המתחם כולו מקיפה גדר אבן, והוא מתוארך לתקופה הממלוכית.

מושב ו': סוגיות ארכאולוגיות ביהודה,שומרון ובקעת הירדן[עריכה | עריכת קוד מקור]

"עקבות בעמק" - מערכת המחצבות שספקה אבן לבניית העיר הרומית והביזנטית, ניסה - סקיטופוליס, בית שאן[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דרור סגל, מנהל ואוצר המוזיאון לארכיאולוגיה

מחצבת חפציבה - היחידה שהפיקה אבן שיש מקורי - המקור: אתר - pulse

"עקבות_בעמק"_-_מערכת_המחצבות_שספקה_אבן_לבניית_העיר_הרומית_והביזנטית,_ניסה_-_סקיטופוליס,_בית_שאן

"עקבות בעמק" - מערכת המחצבות שספקה אבן לבניית העיר הרומית והביזנטית, ניסה - סקיטופוליס, בית שאן

מחצבת חפציבה היא מחצבה גיאולוגית, בה ניתן לחזות בתופעה גיאולוגית בת 10 מיליון שנים שיצרה את "השיש האמיתי" היחיד בישראל. הקרן לשיקום מחצבות מזמינה את הילדים וההורים לנצל את ימי החופש הגדול לחוות את סיפור ההתיישבות במחצבה המשוקמת בחפציבה, ולחזות במיכון הדל , אך האפקטיבי, שעמד אז לרשות החוצבים , בשחזור עמדת הכבל שהניעה את מכונות חיתוך השיש הייחודי ששוחזר ביזמת רן חדוותי מהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ועוד. הכניסה ללא תשלום

מחצבת חפציבה (סמוך לקיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל) הינה היחידה בה קיים "שיש אמיתי" בארץ ישראל. במחצבת חפציבה ששוקמה ע"י הקרן לשיקום מחצבות, ניתן לראות מלבד עמדת חיתוך השיש הפועלת כמו פעם, גם מקום למנוחה וישיבה, תצפית מרהיבה על עמק חרוד, שביל טיול, וכן לוחות לימוד במצפור חפציבה המסבירים את התופעות הגיאולוגיות הייחודיות הנחשפות במקום.

המחצבה חושפת תופעות גיאולוגיות ייחודיות, כמו מחדר מגמטי שהתרומם, לפני 10 מיליון שנים, ממעמקי כדור הארץ כנוזל לוהט והתגבש בין סלעי דולומיט בעומק 1,000 מ'. כתוצאה מהמגע, עבר הדולומיט התמרה (מטמורפוזה) , כך התקבל "שיש חפציבה" שכאמור נחשב ל"שיש האמיתי" היחיד בארץ.

כמו כן משתלב מצפור המחצבה המשוקמת במסלול טיול עם ה"גן היפני" הנמצא בקיבוץ חפציבה ואתרים נוספים בגלבוע.

איך מגיעים? לא רחוק מקיבוץ בית השיטה, פנייה לקיבוץ חפציבה. בשער הקיבוץ פונים ימינה עד לדרך העולה למצפור. הכניסה למצפור ללא תשלום.

"בימי מערכות הסהר והצלב"- מבט על אירועי לחימה וקביעת מדיניות בצפון השומרון בימי הביניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דר' שלמה לוטן , אוניברסיטת בר אילן

"בימי_מערכות_הסהר_והצלב"-_מבט_על_אירועי_לחימה_וקביעת_מדיניות_בצפון_השומרון_בימי_הביניים

"בימי מערכות הסהר והצלב"- מבט על אירועי לחימה וקביעת מדיניות בצפון השומרון בימי הביניים

הרקע של ההרצאה הוא מסע הצלב החמישי, בו הצלבנים עשו את הדרך מג'נין, סבסטיה, שכם וקיסריה. בהרצאה נסקרו גם מערכות הצלבנים ליד נצרת, בכניסה לעמק יזרעאל - יבלעם, בעמק חרוד - בית שאן וגם המערכה בקרני חיטין.

בסיום, המסע עובר דרך ירושלים אל היעד נסופי במצרים.

מושב ז': ביולוגיה ארכיאולוגית - "חדש ימינו כקדם"[עריכה | עריכת קוד מקור]

"הגנן המסור" - גני הפאר של המלך הורדוס נחשפים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דר' דפנה לנגוט - אוניברסיטת תל אביב

הרדיון - צילום אויר 2005 - אחד האתרים בהם נחשפו ה"גנים"

"הגנן_המסור"_-_גני_הפאר_של_המלך_הורדוס_נחשפים

"הגנן המסור" - גני הפאר של המלך הורדוס נחשפים

החוקרת דר' דפנה לנגוט - אוניברסיטת תל אביב ניסתה לשחזר איך נראו הגנים בארמונות הורדוס בהורודין, מצדה בקיסריה . היא ליקטה מהטיח של הקירות אבקת פרחים (הפולן) מפריחת הצמחים מימי קיום הארמון והעריכה בעזרת תצפיות במיקרוסקופ ניתן היה להעיריך איזה צמחים גדלו בגני הארמון. בעזרת אדריכלים היא ניסתה לשחזר את מראה הגן. כך מצאה שבגן גידלו זית מהזן הנקרא אירופאי, אורן, פרחים ממשפחות המצליבים והוורדיים וכן מרווה ועוד. בארמון של הורדוס בפיסגת ההרודיון היא גילתה אבקת פרחים של צמחים ננסיים (בונזי) .

נותני החסות לכנס[עריכה | עריכת קוד מקור]

מי הרשות המקומית היחידה שאינה נותנת חסות לכנס יהודה ושומרון.png
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.