מזמור קל"ו שבספר תהלים: הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו, הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו, שאומרים בליל פסח ובירידת גשמים[1].מזמור זה נקרא "הלל הגדול", מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה, ובאותו מזמור נאמר: "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו"; ויש מפרשים שנקרא כן, לפי שיש בו עשרים וששה פסוקים של הודאה לה' כנגד מניין השם המיוחד שעולה לעשרים וששה, וכתוב: "כי גדול ה' ומהולל מאוד".

את ההלל הגדול אומרים גם בתפילת שחרית של שבת בפסוקי דזמרא.

המקור: ויקישיבה

לפי הויקיפדיה העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלל הגדול[2] הוא פרק קל"ו בספר תהילים. בפרק ישנם 26 פסוקים. הפרק פותח במילים: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", ומסיים כל פסוק במילים:"כי לעולם חסדו".

חשיבותו של הפרק נודעת בעיקר בתוכנו המיוחד המדבר על כלכלת כל העולם מידי ה'.

גיזרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור לשם "הלל הגדול", שניתן לפרק זה, מופיע בתלמוד הירושלמי[3]: "אי זו היא הלל הגדולה, רב פרנך בשם רב חנינא, הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו". בתלמוד הבבלי מובאת הסיבה לכך[4]:"ולמה נקרא שמו הלל הגדול? אמר רבי יוחנן: מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה" - דכתיב:"הודו לאל השמיים"[5]... "נותן לחם לכל בשר"[6]. הרשב"ם פירש:והיינו דבר גדול. כלומר שנקרא שמו כך, משום שמהולל הקב"ה בפרק זה, על מעשה גדול שעושה עם כל בריה.

נוסח הלל הגדול[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל-הַמָּיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
אֶת-הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְגֹזֵר יַם-סוּף לִגְזָרִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם-סוּף, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
נֹתֵן לֶחֶם לְכָל-בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ':

דעות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתלמוד הבבלי מובאות דעות נוספות לגבי נוסח "הלל הגדול" מלבד דעת רבי יהודה הסובר ש"הלל הגדול" הוא פרק קל"ו בתהילים. דעה שנייה היא דעתו של רבי יוחנן הסובר ש"הלל הגדול" מורכב מהפרקים: קל"ד, קל"ה וקל"ו. דעה שלישית היא דעתו של רב אחא בר יעקב, הסובר כי הלל הגדול מתחיל בפרק קל"ה פסוק ד' ומסתיים בתחילת פרק קל"ז.

הזמנים שבהם נאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

"הלל הגדול" - דהיינו פרק קל"ו כאמור, נהוג לאמרו בתפילת שחרית של שבתות וחגים בחלק הנקרא פסוקי דזמרה. מועד נוסף בו הפרק נאמר קבוע, הוא ליל הסדר, שבו הפרק נאמר לאחר ההלל שבהגדה. ישנה מחלוקת אם הלל הגדול נאמר על כוס רביעית או חמישית מארבע כוסות. נכתב במשנה, בפרוט התעניות בסדר מועד, ש"הלל הגדול" נאמר אף בשעת ירידת גשמים שלאחר תענית גשמים לפי רבי טרפון, במקרה שירד גשם קודם חצות.[7]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אנציקלופדיה תלמודית ערך הלל הגדול.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. יש מהראשונים שכתבו, שאת ההלל הגדול שאומרים בירידת גשמים, מתחילים ממזמור קל"ד: שיר המעלות... העומדים בבית ה' בלילות.
  2. בארץ ישראל היה מקובל לומר הלל הגדולה. ראה ירושלמי כפשוטו עמ' 464.
  3. מסכת תענית,ג'י"א)
  4. תלמוד בבלי, מסכת פסחים,קי"ח,א'
  5. תהילים קל"ו,כ'
  6. תהילים קלו,כה
  7. משנה, מסכת תענית,ג',ט'
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.