קום והתהלך בארץ, בתרמיל ובמקל. וודאי תפגוש בדרך, שוב את ארץ ישראל.(יורם טהרלב)
ההשראה ללמוד את ידיעת ארץ ישראל ןבעקבות הלימוד לטייל בארץ באה מדבריו של הקב"ה לאברהם אבינו בספר בראשית:
Cquote2.svg וַה' אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה . כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם.(י"ג, י"ד - ט"ו) Cquote1.svg
התלמוד הבבלי במסכת כתובות מביע ההערכה מיוחדת למטיילים בארץ ישראל : "א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא "( קי``א).
חוקר ארץ ישראל, זאב וילנאי, כתב: "אני מאמין שאין דרך טובה יותר לחוש את ארץ ישראל מאשר להלך בה לאורכה ולרוחבה. רק כאשר אתה יוצא לסייר ברגל, אתה מרגיש את הקשר האמיתי לארץ ישראל ואת היותך בן הארץ הזאת. רשמי ההלכה בטיול נחרתים בלב. ועל כך נלמד מהפסוק בספר ישעיהו "כֹּה-אָמַר הָאֵל ה', בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ." ( מ"ב, ה').

המקור: אתר ידיעת ארץ ישראל

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

הסמל

חברת "המדריך למטייל" שמה לה למטרה לייצר מפגש חי, כנה ומסיר מחיצות בין אנשים, ארץ ומקורות.

  • אנשים – מפגש מפרה עם מגוון אנושי, ימין ושמאל, חילונים ודתיים, צעירים וותיקים.
  • ארץ – מפגש בלתי אמצעי עם חבלי ארץ חדשים-ישנים בהר, בבקעה ובשפלה.
  • מקורות – מפגש מרתק עם המקורות וחיבור למורשת ארוכת שנים מהתנ"ך ועד תש"ח.

פעילות 'המדריך למטייל' מתאפיינת בחיבור אנושי מכל גווני הקשת הישראלית ועוסקת בהוצאת טיולים, קידום תיירות והוצאה לאור של ספרי טיולים.

על סיורים קבוצתיים
המדריכים מיועדים למטייל המשפחתי. אך כדי לעמוד על האפיון האנושי של ההתיישבות בשומרון יש לפגוש את האישים המובילים את ההתיישבות, כפי שכבר צויין לעיל.

מפגשים כאלה אפשריים רק במסגרת טיול קבוצתי מאורגן - לפי-כך, רצוי במקביל לטיול הפרטי להשתתף גם בטיול הקבוצתי. יזכר לטובה, רון נחמן ז"ל, ראש עירית אריאל, אשר נהג ללוות קבוצות שהגיעו לבקר בעירו ובסברו, קרוב לשעה, המחיש להם את הדרך בה היה מאחז של עובדי התעשייה האווירית לעיר בישראל.

סיורים 14 עד 22 ואחרים ניתנים לביצוע רק בצורה מאורגנת: על הדרכה מתאימה ותיאום מלא על צ.ה.ל

המחברים:
דביר רביב - תושב קידה, דוקטורנט במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, סייר וחוקר באזורי יהודה ושומרון.

נתנאל אלינסון - תושב קידה, סייר וחוקר, ממחדשי תחום ההדרכה בשומרון וכיום מנהל גרעין צמרת של המועצה הציונית בישראל.

מכיוון שאזורי שדרת ההר המרכזי ובקעת הירדן כמעט ולא תוארו בספרות הטיולים הישראלית, אנו מתמקדים בפעילות נרחבת באזורים אלו – העשירים בנופים מרהיבים, שפע מסלולי טיול ומורשת ייחודית.

ספרי 'המדריך למטייל' מתאפיינים ברמת הפקה גבוהה, וכתיבה מקיפה ובהירה שמשלבת ידע רב-תחומי – בגיאוגרפיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, בוטניקה ומקורות ישראל.

לאחרונה יצאו לאור שני כרכי 'המדריך למטייל בשומרון', הראשונים מבין ששת כרכי הסדרה העתידים לראות אור על אזורי – בקעת הירדן ומדבר שומרון, חבל בנימין והרי גופנא, גוש עציון והר חברון ומדבר יהודה.

על מדריכי השומרון

הכרכים הראשונים

המדריך כולל שני כרכים הפורשים בצורה בהירה ומעמיקה 44 מסלולים ברחבי השומרון וכוללים תמונות פנורמיות ותצלומי אוויר. להלן הערות על המסלולים:

קבר יוסף - בשכם - בירת השומרון - בראשית המאה ה-20

קבר יוסף - לפי שנשרף ונחרב - צילם:מנחם ברודי

צילום מהאויר של הר גריזים, התקבל מ:Dale Bargmann

תוכן עניינים

מסלולים 1 -2 : אל ראש ההר (כביר) ו"מראש הררי קדם"[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונות משנת 2014


בהר כביר ואלון מורה ניתן להקדיש את תשומת הלב לנושאים הבאים:

התצפית לעמק תרצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קרב מגידו, בספטמבר 1918: עגלות טורקיות ומרכבות תותחים נהרסו על ידי מטוסים בריטיים בכביש שכם הבית שאן.המקור: זו תמונת מס '12310 ש ממוזיאון המלחמה האימפריאלי אוסף המס' 1900-34

לא ניתן להתעלם מאירוע המכריע שהתרחש בעמק במלחמת העולם הראשונה, אשר נתן לו את הכינוי "עמק המוות".

  • בנתיב המרכזי של העמק הוכרעה המערכה על ארץ-ישראל - משלב זה התורכים בנסיגה
  • לקח ההפצצה האווירית ממערכה זו נלמד היטב בבתי ספר צבאיים ויושם באכזריות

במלחמת העולם השנייה.

מקור עיקרי: דב גביש, נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה, בתוך: זאב ח. ארליך (עורך), "שומרון ובנימין - כרך שני", הוצאת ראובן מס, 1991.

הערת עורכי הספר

הובא במסלול 21: "יפה את רעייתי כתרצה" (לאור האירוע הכותרת קצת מביכה ! הערת עורך הויקי)

גילוי אירוס השומרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת האביב אפשר לראות את אירוס השומרון פורח במלוא הדרו בדרך לאלון מורה, בין גבעת שלם לעין כפיר אתר אלון מורה

אירוס השומרון (Iris samariae Dinsm) או בכינוי הרשמי אירוס הדור הוא איריס ייחודי להרי שומרון, מצוי במורדות הצפוניים של הר כביר. הוא התגלה על ידי בוטנאי אמריקאי ובשנת 1942 נחקר על ידי שמעון קושניר. הוא פורח בעונת האביב . האירוס מצטיין בפרחים גדולים ומפוארים בגוני סגלגל וורוד בהירים, הנשאים לגובה 40-30 ס"מ. הפרחים שונים מאוד זה מזה בדגם ובצבע, בעיקר בעלה העטיף החיצוני. המין קרוב לאירוס ההדור הגדל במזרח הגליל העליון. שמעון קושניר שהיה מנופלי הל"ה, שחיבב במיוחד את האירוסים והתעמק במחקרם. מתאר את מציאת אירוס השומרון"צמח זה שניסיתי למצוא אותו ,Irisi Samaria" כך :

להלן סיפורו של שמעון קושניר על אירוס השומרון. אירוס השומרון , הייחודי להרי שומרון, מצוי במורדות הצפוניים של הר כביר. הוא התגלה על ידי בוטנאי אמריקאי ובשנת 1942 נחקר על ידי שמעון קושניר. הוא פורח בעונת האביב . האירוס מצטיין בפרחים גדולים ומפוארים בגוני סגלגל וורוד בהירים, הנשאים לגובה 40-30 ס"מ. הפרחים שונים מאוד זה מזה בדגם ובצבע, בעיקר בעלה העטיף החיצוני. המין קרוב לאירוס הדור הגדל במזרח הגליל העליון. שמעון קושניר שהיה מנופלי הל"ה, שחיבב במיוחד את האירוסים והתעמק במחקרם. מתאר את מציאת אירוס השומרון "צמח זה שניסיתי למצוא אותו ,Irisi Samaria" כך :

Cquote2.svg למרות הקשיים...יצאנו בעקבות איריס השומרון במשך שנים וללא הצלחה. באביב האחרון החלטתי לנסות את מזלי מחדש, ויחד עם שני סטודנטים יצאתי לחלק זה של הארץ, שהייתי בטוח כי אמצא בו את הפרח המבוקש. הטיול החל בדרך שאיננה שונה מטיולי הקודמים. אך הגענו לעיר שכם וצרותינו החלו. ירדנו המכונית ואנגלי לבוש אזרחית, כנראה מהבולשת, ניצב לפנינו.

- מה אתם עושים כאן? - שאל. השיבונו שאנו מחפשים איריסים. - מה? איריסים? אתם רוצים לאמור שלא יכלתם למצוא מקום אחר בכל ארץ-ישראל לחפש אחרי איריסים אלא עיר זאת? ניסינו להסביר שאנו מחפשים איריס מיוחד, איריס השומרון, שבית-גידולו כאן והוא חסר באוסף שלנו, אולם זה רק הרע את מצב הדברים. לווינו לתחנת המשטרה, וכאן החלה החקירה ממש.

- לאיזו הסתדרות פוליטית אתם שייכים? מה אתם עושים בירושלים? - הננו סטודנטים. - אכן, אתם נראים בדיוק כמו סטודנטים - ענה בבוז. ובכל זאת ניסה לבחון אותנו: נתבקשנו לתת את השמות הלטיניים של כל מיני איריסים בארץ-ישראל, והקצין רשם אותם על פיסת נייר. אחרי זה היינו צריכים לחזור עליהם בעל-פה. לא נכשלנו בבחינה ואף על פי כן החשד בעינו עומד. - ההייתם במאסר? - כן , בחברון. - לא בצפת? - כן, גם בצפת, בגלל איסוף צמחים על החרמון. ולאחר שעברה מחצית השעה הושמע לנו פסק דין: "אתם תשלחו בחזרה לירושלים". רגזנו מאוד. הנה שוב תחלוף תקופת הגידול הקצרה של הפרח, המתחמק מידינו, ושוב תעבור שנה בלי שנוכל למצוא אותו. כעסנו, דמנו רתח... ואז נתרחש נס!

קצין אחד נכנס לחדר. מסתבר שהיה זה ה"ראש" עצמו, ונטל את החקירה לידיו. סיפרנו לו את מטרת טיולנו והוא לא הראה אפילו סימן של רוגז. איריס השומרון, אמר מהורהר, נדמה לי שראיתיו. חוקר אנגלי הראה לי אותו בשנה שעברה. פרח נפלא. לא האמנתי שדבר כזה גדל בר. הוא, כפי הנראה, ליקט אותו מאחורי הר זה. אני מאחל לכם טיול מוצלח! וכך שוחררנו.

ואמנם מצאנו את האיריס במקום שסומן על ידי ה"ראש". השטח שבו גדל לא היה יותר ממאתיים מטרים מרובעים. בשל כך נסתבר לנו מדוע לא מצאנוהו עד כה.

Cquote1.svg
– הספר "מכתבי טבע ומחקרים" - טוביה קושניר


הערת העורכים
הובא בסיור מספר 5:"מההר למדבר - טיול בוואדי אחמר עילי - מרכס איתמר לכביש אלון , סיפור הגילוי מופיע בעמוד 88 במדור "למרחיבי דעת" (הערת עורך הויקי)

האירוסים במורדות הר כביר מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

טבור הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

הספר מזהה אתר ראס אל טבור נ.צ. 32.223366 / 35.319656 גובה: 545 המקום מוזכר בספר שופטים במלחמה של אבימלך עם אנשי שכם והערבים באזור מכנים את המקום "ראס טבור" . יש לזה משמעות רוחנית עמוקה אצל חז"ל ולא כאן המקום לפרט...אתר עמוד ענן


פירוש נוסף על , הִנֵּה-עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ אותו שמעתי ממדריך ארץ ישראל ותיק - אהרן פיק - המעשה המובא בספר שופטים, פרק ט' ל"ה-ל")

וַיֵּצֵא, גַּעַל בֶּן-עֶבֶד, וַיַּעֲמֹד, פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וְהָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, מִן-הַמַּאְרָב וַיַּרְא-גַּעַל, אֶת-הָעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-זְבֻל, הִנֵּה-עָם יוֹרֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים; וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל, אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כָּאֲנָשִׁים. וַיֹּסֶף עוֹד גַּעַל, לְדַבֵּר, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ; וְרֹאשׁ-אֶחָד בָּא, מִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים.

בשער המערבי של שכם העתיקה, כאשר מרימים את הראש לכיוון הר-עיבל, בשעות לפני הצהרים או אחרי הצהרים רואים "הִנֵּה-עָם יוֹרֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים" וכן "צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כָּאֲנָשִׁים" כנראה באו מכוונים אחדים: שנים נוספים

  • ממערב-דרום היא שכם , הִנֵּה-עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ;
  • ממזרח אולי ? וְרֹאשׁ-אֶחָד בָּא, מִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים.

מרכז מידע של משפחת ברודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

נ.צ. 32.241158 / 35.329854 גובה: 701 צל הרים שכונה צפון מערבית בישוב אלון מורה. שכונת בני ביתך . במקום מרכז מידע וחנות מזכרות אצל משפחת ברודי בבית המערבי בשכונה.


בית המדרש לתורה והוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית המדרש לתורה והוראה הוקם באלול תש"מ. בראשות הרב הרב אליקים לבנון, הרבשל השומרון. מטרת בית המדרש להכשיר רבנים ואנשי חינוך שיפעלו ברחבי הארץ ומחוצה לה, מתוך רגישות והבנה צורכי הציבור הרחב.

התוכנית משלבת לימוד תורה ברמה גבוהה עם הכשרה מקצועית להוראה ו/או לרבנות. האברכים משלבים במשך הלימודים מחויבות אישית במוסדות חינוך.מה שמקנה להם ידע וצבירת ניסיון מעשי.

למעלה מ - 130 בוגרים של בית המדרש משמשים בתפקידי חינוך ורבנות ברחבי הארץ ובשליחויות במדינות שונות בעולם.

ראוי לבקר בישיבה

חוות סקאלי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת בחוות סקלי

חוות סקאלי היא האתר המזרחי ברכס הר כביר. כאן ניתן להתרשם מפעילות של חווה חקלאית, אפשר לבקר בבית הכנסת המיוחד שבאתר. כן במקום מקווה נייד - מיוחד במינו.

וכן את סיפור ההגנה על האתר, סיפור יחודי במינו.


"בני משה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיור בישוב אלון מורה עשוי להפגיש אתכם עם בני משה, אשר חלק מצאצאיהם כבר נישאו לבני עדות אחרות בישוב. להלן הפרטים עליהם:
בנוסף לקהילות האשכנזית והספרדית והקהילה של איקיטוס (במדינת פרו) קיימת קהילה של כמה מאות מתגיירים אינדיאנים בני אינקה ללא שורשים יהודיים. מנהיגם הוא סגונדו ויינואבה, בן של איכרים אינדיאנים, אשר התעניינותו בתנ"ך הובילה אותולהתגייר בשנות השישים. הוא שינה את שמו לזרובבל צדקיה והקים סביבו קבוצה של מאות תומכים אשר ניהלו אורח חיים יהודי. בשנת 1985 הקבוצה, שכינתה את עצמה "בני משה", יצרה קשר עם הרב מנחם מנדל שניאורסון ולאחר זמן קצר הגיעו לפרו רבנים מישראל אשר התרשמו מההקפדה של בני הקהילה על מצוות התורה ומנחישותם להתגייר. "בני משה" עברו תהליך של גיור אורתודוקסי ורובם עלו לישראל החל משנות התשעים והתיישבו ביישובים יהודיים דתיים אלון מורה וכפר תפוח שבשומרון. מנהיג הקהילה ויינואבה/צדקיה התגורר בכפר תפוח.

מסלול 3: ישן מול חדש באיתמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדובר ב"ממלכה" המכונה רכס הגבעונים. אפילו "מלך" יש בה - ממקימי ההתיישבות במקום אברי רן - כתבה משנת 2013 - מומלץ לפגוש בו.

במבוא לספר הצביעו מחבריו על דגשים בטיול, אחד מהם ניכר בטיול הנוכחי.:"אנשים – מפגש מפרה עם מגוון אנושי". נסקור את פעלם של ארבעה, ממקימי ההתיישבות היהודית ב"רכס הגבעונים".

משק אלון ורחל צימברמן[עריכה | עריכת קוד מקור]

JOSEPH'S_BLESSING_Eco_Farm_Itamar

JOSEPH'S BLESSING Eco Farm Itamar

JOSEPH'S BLESSING Eco Farm Itamar סיפורה של החווה מפי מייסדה

משק צימרמן הוא משק אורגני בישוב הקהילתי איתמר. הוא מכונה בשם :"JOSEPH'S BLESSING Eco-Farm ונמנה על ארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל. הוקם על-ידי אלון ורחל צימברמן לפני 26 שנה. עסק בגידולים חקלאיים שיגרתיים כמו רוב החקלאיים, עד אשר עשה תפנית והחל בגידול גידולים מיוחדים על בסיס ביולוגיה אורבנית.

מכונה גם: הארץ הטובה - איתמר - רחל צימרמן : שיווק, תוצרת חקלאית ישראלית, ביקורים במשק, קטיף ודייג עצמי. חוייה חקלאית, תיירותית .ואורגנית. כשרות מהדרין מייל: rachel3030@bezeqint.net

אספקת המים לחקלאות מבוססת על מאגר מקומי הקולט מי-גשמים. הגידולים בחווה הם נבחרים: ארטישוק, אספרגוס ועצי פרי נבחרים. ההדברה היא כולה ביולוגית. הזיבול הוא אורגני.

חמשת בני משפחת פוגל הי"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחת פוגל הי"ד מימין למעלה: התינוקת הדס ואחיה אלעד פוגל בן 4. למטה מימין: יואב פוגל עם אמו, והאב והאם רותי ואודי. תצלומים: אמציה האיתן, אולפני אתרוג

חגי הוברמן דיווח בערוץ שבע
תחקיר צה"ל מתמקד כעת בשאלת ההתרעה על הפיגוע. ליישוב איתמר יש מערכת הגנה מלאה, המכונה שב"מ (שטח ביטחוני מיוחד) שאחרי הקמתה לא היו עוד פיגועים מאז 2002. המערכת מורכבת ממערך אלקטרוני המתוחזקת על ידי המועצה האזורית. הגדר יוצרת שטח ביטחוני מפוקח מסביב ליישוב;

מחקירה שביצע צה"ל עולה כי דקה לפני השעה 21:00 חדר מחבל אחד או יותר להתנחלות. המחבלים דילגו מעל הגדר, כאשר נרשמה התרעה אלקטרונית מהגדר. סייר של היישוב שהיה בחדר המבצעים יצא למקום ההתרעה, אך לא איתר חדירה, וכתוצאה מכך החליט שזו הפעלה כנראה של בעל חיים.

בין 22:20 ל-23:00 חדרו לבית (משפחת פוגל) דרך הויטרינה בסלון. הם לא הבחינו בילד בן 6 שנרדם על הספה ופנו לחדרי השנה, שם שיספו את אבי המשפחה ואת התינוקת ששהתה עמו בחדר.

האם שחזרה לחדר ככל הנראה מהשירותים, נדקרה על סף הדלת. ככל הנראה היא ניסתה להיאבק ברוצחים. אח"כ שיספו את גרונו של הילד בן 11 שישב וקרא ספר במיטתו.

המחבלים גם לא הבחינו בילד בן שנתיים שהיה במיטתו. ורצחו את הילד בן ה-3 בשתי דקירות בלב. לאחר מכן, נעלו את דלת הבית, יצאו מהחלון ונמלטו מהיישוב.

בשעה 00:30 חזרה הבת הביתה. כשנכנסה הילדה לחדרי השינה, התגלתה הזוועה והילדה יצאה החוצה והחלה לצרוח. השכן חזר בריצה וכשראה את המצב ירה מספר יריות באוויר על מנת להקפיץ את כל הכוחות.

הרב אביחי (אבי) רונצקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אביחי רונצקי נושא תפילה בטקס אזכרה ממלכתי צילם: בית השלום

הוא איש צבא וחינוך שפעל כלוחם ומפקד בצה"ל. תפקידו האחרון, בדרגת תת אלוף, היה הרב הצבאי הראשי החמישי של צה"ל (בשנים 2010-2006). קודם לתפקיד זה ולאחר פרישתו הוא מכהן כראש הישיבה הגבוהה באיתמר.

הוא בוגר בית הספר הראלי בחיפה. בויקיפדיה העברית הובאו ציטוטים מדבריו:

  • "אין הבדל בין רב צבאי למפקד. התפקיד של הרב הצבאי הוא בדיוק אותו תפקיד של המפקד. לחזק את רוח החיילים. במקרה שאתה מדבר עליו נכנסנו לעזה, ישבתי בג'יפ של המפקד, כפי שאמרתי, לחזק את החיילים ולהיות איתם." ~ (ראיון)
  • "אחרי המלחמה עמדתי ודיברתי עם חיילים על ערך הרעות, אהבת המולדת, דבקות במשימה – אבל הרגשתי שהערכים שהיו שגורים בפי, אלה שהתחנכתי לאורם בפנימייה צבאית, נסדקו. התחושה הפנימית שלי הייתה שאני רק מצטט, שזה לא אמיתי לגמרי." ~ (מקור)
  • "מתמטיקה ופיזיקה ומחשבים זה חשוב. אבל זה לא מה שמנצח את האויב. גם לא הטילים. מה שמנצח זה רוח הלחימה. זה הציונות. זה החיבור לארץ. שיבדוק כמה מלמדים אצלו את זה. הוא יצא נגד הגימנסיה הרצליה שלא אפשרה לקציני צה"ל להיכנס? שמעת אותו קורא לחינוך מוגבר לאהבת הארץ? לציונות? למסע מים אל ים בבתי הספר? לכן כל כך כאבה לי ההתבטאות הזו שלו. מי נמצא ביחידות הקרביות? האתיופים והרוסים, והדתיים והחיילים הבודדים והפריפריה. החבר'ה האחרים הולכים ל־8200 עם פרופיל 97. זאת בעיה חברתית עצומה. ומי נמצא בפיקוד? עוד פעם אותו דבר." ~ (ראיון)

אישיות שכדאי לפגוש באיתמר

אברי רן[עריכה | עריכת קוד מקור]

אברי רן (יחצנים) אתר walla

פעילותו של אברי רן מאופיינת בתחומים הבאים:

  1. הגנה מרבית על בטחון האנשים והרכוש באזורו (איתמר אינו בתחום אחריותו).
  2. הקמת משק חקלאי, בעל מוניטין (ראו מטה) ומבוסס היטב מבחינה כלכלית.
  3. חינוך נוער עברי לעבודה חקלאית - בחווה עובדים רק יהודים ומספרם של הצעירים והצעירות נאמר בשבעים. הם לנים בחווה וסועדים בחדר האוכל של החווה.

"מתחם החווה של משפחת רן מפרנס אותה בכבוד: הלול האורגני עובד במרץ, ולצידו מחלבה גדולה ומשוכללת בה מייצרים גבינות צאן. מי שזכו לטעום מהן מדברים בהתלהבות בשבחן. הן גם נמכרות בחנויות טבע, בעיקר בירושלים, תחת הלוגו "גבעות עולם". בחווה יש גם סוסים וכלבים לרוב. באתר האינטרנט של איתמר, כשמקליקים על "משק רן", מקבלים הסבר מקיף על יתרונותיה של הביצה האורגנית מתוצרת איתמר: "אצלנו במשק הלולים מרווחים, בנויים מעץ טבעי, התרנגולות מסתובבות ומלקטות את מזונן, מטילות את הביצים בתאי הטלה מרופדים בקש ולנות על דרגשי שינה מוגבהים, ממש כמו בסביבתן הטבעית (ההדגשה במקור). מזונן כולל תערובות אורגניות, ללא תרופות, ולכן התרנגולות רגועות ובעלות מראה בריא, והתוצאה הישירה - ביצה טריה, כבדה יותר, קליפה חזקה יותר, והחלמון סמיך וצהוב יותר". המשק גם מציע עיסקה: "תבנית של 30 ביצים במחיר שווה לכל נפש, אספקת הביצים תתבצע אחת לשבוע ביישובך. איסוף הביצים יום יומי בעבודה עברית, שומרי שבת. לחץ על התרנגולת להזמין ביצים הביתה".

המקור: אביב לביא הארץ 8 באפריל 2013 אימת הגבעות

לאור ההצלחה בשיווק "ביצי חופש" הוקמו בחווה שני לולים גדולים חדשים. הם נבנו ליד "מצפה שלושת הימים". באותו אזור ניטעו לאחרונה למעלה מ-200 דונם גפנים.

סיור בגבעות עולם עם אסף קדרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

גבעות_עולם_2010

גבעות עולם 2010

גבעות עולם 2010


(לצערי בעת ביקורי באתר 20 במרץ 2014 האתר מוזנח)

במרכז היישוב הקים האמן אסף קידרון גלעד זיכרון ליהושע בן נון. הגלעד עשוי אבנים שנלקחו מהמקומות בהם פעל יהושע עם אבני ארץ ישראל, ובמרכזו רצפת פסיפס ועליה הכיתוב:"יהושע בן נון חזק ואמץ".

סביב הגלעד נטועים שישים עצי זית המסמלים את שישים ריבוא בני ישראל שנכנסו עם יהושע לארץ ישראל. היצירה בנויה משבעה מעגלים כנגד שבע הקפותיו של יהושע את חומות העיר יריחו, שבעת הכהנים נושאי שבעת השופרות ונפילת חומות העיר ביום השביעי יום השבת.

מרכיבי הגלעד


תמונות מבית הכנסת


תמונות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

של חוות צימרמן וגבעות עולם הקש בקישור מטה

מסלול 6: "ערים גדולות ובצורות בשמים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם המסלול, אולי לא מתאים בהקשר זה !

Cquote2.svg אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים, אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת-לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת, בַּשָּׁמָיִם; וְגַם-בְּנֵי עֲנָקִים, רָאִינוּ שָׁם (ספר דברים,א',כ"ח) Cquote1.svg

במסלול זה יש לציין את הדברים הבאים:

  • חידת בורות המים בתל-ארומה - למה היה צורך בכמויות הגדולות של מים. למלכים החשמונאיים היו מצודות בצפון-מערב סרטבה ומצפון הגישה לא הייתה קלה.
  • ערש גידול הגפן - באזור נמצאו אולי השרידים של מין הגפן המקורי של ארץ ישראל.
  • הזהירות הנדרשת בטיולים בשומרון, גם אם הם רחוקים מישובים ערביים - האירוע עם תושבי כפר ביתא, שהסתיים בהרוגה ובפצועה קשה.

בורות המים של תל ארומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

דביר_רביב_בורות_המים_של_ארומה

דביר רביב בורות המים של ארומה

דביר רביב בורות המים של ארומה

האתר בזכות שרידי המבצר החשמונאי-הרודיאני, ביניהם בולטת מערכת אספקת מים מרשימה הכוללת בורות מים אדירי מימדים, חצובים בסלע ומטויחים היטב, שמולאו בימי נגר עילי. בורות אלו דומים בצורתם ובמיקומם למאגרי המים שבמבצרי מדבר יהודה ולמאגרים במצודות שנבנו בחלקיה המיושבים של יהודה. מקבילות למפעלי מים המבוססים על איסוף מי נגר עילי מצויות במבצרים נוספים כדוגמת אלכסנדריון, קיפרוס, הורקניה, דוק, מצדה, ח'רבת אל-חמאם, ח'רבת טורה ועוד

בעבודות אלה נתגלו פתחיהם של ארבעה בורות מים נוספים שהיו סגורים עד לאחרונה, והם דומים במתווה לבורות הידועים לנו. נפחם הכולל של עשרת הבורות נאמד עתה בכ-15,000 מ"ק. המאמץ הכרוך בהתקנת הבורות נבע ככל הנראה מהצורך להבטיח אספקת כמות נאותה של מים בכל עונות השנה לשוכני המבצר, שמקומו על גבול המדבר. ממצאים אלה מחזקים את השערתם של אשל וארליך, שראו במבצר שבח'רבת עורמה אתר נוסף בסדרת המבצרים הממלכתיים של יהודה בימי הבית השני.


גפן ישראלית קדומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אברהם שבות, איש קדומים וחוקר השומרון, סקר את במאמרו את נושא כרמי שומרון. הוא פורסם בשנת תשמ"ז (1987) בקובץ מחקרים בגאוגרפיה היסטורית שומרון ובנימין בעריכת זאב.ח.ארליך. במרומי ההר, באחד השקעים ליד באר מים, מצוי כרם גפנים וזן שאינו מוכר. לדעת חוקר השומרון אברהם שבות, ייתכן והוא אחד השרידים לכרמי הגפן בתקופת המקרא, כאשר הגפנים היו מרכיב חשוב בחקלאות שבטי ישראל.

אברהם שבות ניסה להתחקות אחרי מקורות, אשר הצביעו עם הימצאות כרמים בשומרון, גם לאחר גלות עם ישראל מארצו. העדויות החשובות הן הכמות העצומה של שרידי הגתות בשומרון. יש האומדים אותן באלפים. ליד התנחלויות רבות נמצאו שרידי גתות, כולל מרכיביהם. ראו ייצור יין בגת בימי קדם. יש להניח כי לשיא ההתפתחות הגיע גידול הגפן בימי הבית השני, עד לימי מלכות הביזנטית - היין והשמן נימנו על מוצרי היצוא החשובים של ארץ ישראל. היה לכך גם שימוש בתור משקה משומר חרס הדרייני.

אברהם שבות הביא במאמרו השערה לגבי מיקומו של שריד לכרם קדום, במסלול הטיול, 8 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם בשטח הכפר עוורתא, על גבי שלוחה מערבית של תל ארומה באתר המכונה "גבעות עולם" נמצא כרם עם "גפנים זקנים ביותר" ראו להן:


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

אולי הכרם מעט צפון מזרח לאתר "גבעות עולם"

תרצה פורת הי"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

תרצה פורת הי"ד

ביום רביעי י"ט בניסן, חול המועד פסח תשמ"ח (06.04.1988), יצאה תרצה ביחד עם קבוצת צעירים בני גילה, במסגרת פעילות נוער באלון מורה, לטיול מאורגן, עם מדריך מוסמך ומאבטח, בגבעות הסמוכות לישוב. הקבוצה החלה לצעוד מזרחית לצומת תפוח. ליד מעיין (לידו עובר מסלול הטיול - הערת עורך הויקי) עשתה הקבוצה הפסקה לארוחת בוקר. צעירים ערבים, תושבי הכפר ביתא, החלו ליידות אבנים לעברם.

למרות יריות האזהרה של מאבטחי הקבוצה, המשיכו הצעירים להתקרב לעבר הקבוצה ולסגור עליה. לבסוף אולצה הקבוצה להיכנס אל תוך הכפר ביתא, בניגוד למסלול המתוכנן. בתוך הכפר פרצה מהומה גדולה, במהלכה התנפלו תושבים מקומיים על הקבוצה ובעיקר על המאבטחים, ניסו לחטוף את נשקם ופצעו את רוב משתתפי הטיול. במהלך המהומה נורתה ירייה, אשר פגעה בראשה של תרצה והרגה אותה במקום.

מסלול 7: יצהר בראש ההר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסלול זה יש לציין את הדברים הבאים:

  • הנוף האנושי של יצהר והמאחזים סביבה
  • המרכיב הגאולוגי בו ניתן בספר תיאור נרחב (עמודים 110-111)
  • מקומם של "אגדות ארץ ישראל" בסיפור הטיול.
  • שמירה על ערכי הגנת הטבע בשומרון.

תלמידי הרב יצחק גינזבורג[עריכה | עריכת קוד מקור]

המסלול מביא אותנו למקום מיוחד במינו: בו נמצאים תלמידי ישיבת עוד יוסף חי שנאלצו לצאת מעיר שכם. כאן הם שומרים על מורשת רבם, הרב יצחק גינזבורג. במקביל, יש כאן ריכוז של מאחזים ובהם מתגוררים, בין השאר מה שמוכנים "נוער הגבעות". מפגש עם ציבור זה הוא חלק מהביקור במקום.

ישיבת 'עוד יוסף חי' הוקמה בשנת ה'תשמ"ב בידי רומם אלדובי נ"י וחבריו בקבר יוסף הצדיק אשר בעיר הקודש שכם ת"ו. במשך כעשרים שנה היתה הישיבה נקודת-הישוב היהודית היחידה בעיר שכם, והמשיכה לתפקד גם בזמנים קשים.

מאז נסיגת צה"ל והפקרת המקום הקדוש לידי פראי-האדם, בתחילת שנת תשס"א, נמצאת הישיבה בישוב יצהר וממשיכה לגדול ולהתפתח במקומה הנוכחי. (מאתר הישיבה)

פירסומה של הישיבה בה מפעולותיה:

היום, הישיבה היא היחידה בארץ ישראל שמאז תחילת שנת תשע"א, הישיבה מתקיימת ללא תקציבי ממשלה. בלחץ של השב"כ והפרקליטות, החליט משרד החינוך להפסיק את התמיכה שהישיבה זכאית לקבל מהמדינה ככל ישיבה בישראל. ברוך ה', למרות ההתנכלות והרדיפות הישיבה ממשיכה להתקיים, ואף גדלה ופורחת, כמקום תורה עצמאי שאינו נכנע לתכתיבי השלטון - כאשר במקום תקציב ממשלתי אנו מקבלים 'תקציב' מהציבור הרחב התורם בנדיבות-לבו וזוכה לתמוך בלימוד התורה והפצתה. "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ".

מבט על קבר יוסף מהר גריזים - 2008 : הסבר: 1 - כיפת קבר יוסף ההרוסה, 2 - מבנה ישיבת עוד יוסף חי הנטוש, 3 - הכניסה מהכביש הראשי, 4 - שער העיר היכן שנאמר על יעקב אבינו "ויחן שם פני העיר", 5 - תל שכם העתיק - מקור התמונה:הויקיפדיה העברית, צילם: בית השלום

במסלול 8: הר גריזים - הר הברכה הובאה סקירה על קבר יוסף בעת תצפית ב"מצפה יוסף" לעבר העיר שכם

המסלע בקער שכם[עריכה | עריכת קוד מקור]

המסייר בארץ ישראל בכלל ובהרי בפרט נוכח במראה הסלעים. והשאלה היא האם יש איזה הגיון במבנה של המסלע ומה הן התאוריות העוסקות בנושא. לימודי הגיאולוגיה המקובלים במוסדות להשכלה גבוהה דנות בכך. וכל מי שמגלה סקרנות יוכל למצוא מידע נוסף.

בין השאר ראו לימודי הגאולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.

על שלושת החבורות הגאולוגיות בחתך הגיאולוגי של "בור הציפורים" - הקשה של התמונה תביא את הקורא להסבר על התופעה

אגדות ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

יפה עשו המחברים שהביאו בתיאור המסלול אגדה מקומית. זאב וילנאי שהיה מדריך הטיולים הותיק בארץ ישראל ייחד לכך חשיבות רבה וברבים מהטיולים הביא אגדות אשר השתמרו במסורת ישראל ובמסורות המקומיות. שילוב אגדות בהדרכת סיורים תורם לאיזכור האתר וכן מגביר את תשומת הלב המבקרים.

ראו זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל'הוצאת קרית ספר , ירושלים תש"ל , הכולל אגדות על מקומות רבים ברחבי ארץ ישראל.

על האגדות ניתן לומר על בסיס האימרה להלן, "בצעירותנו נתלהב מהן בבגרותנו נאמין בהן פחות" :
"בן אדם שלא היה ליברל בצעירותו הוא חסר לב. בן אדם שלא הפך לשמרן בהמשך הוא חסר מוח." פרנסואה גיזו (בצרפתית: François Guizot)‏ (4 באוקטובר 1787 - 12 בספטמבר 1874), היסטוריון ומדינאי צרפתי.

שמירת הטבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בטיול אנו פוגשים, בעיקר לפנות ערב, את הקאקים - המכונים "עורב קטן" (על מקור שמם: תכולות. פעמים רבות ניתן להבחין בקאקים הודות לקריאותיהם בשעה שהם מתאספים ללינה בחורף או כשהם צועקים מראש עמוד תאורה בקריאותיהם האופייניות אשר מזכירות את שמם - "קאאק, קאאאק" או "קיייא".) הנוהרים ל"בור הציפורים". לא ברורה הסיבה מדוע הם מתכנסים דווקא כאן, אך עובדה היא עובדה וכנראה יש לזה קשר עם "משטר הרוחות" ו"מזג האויר".

ללהקות הקאקים היה אתר נוסף בו הם חנו בלילות: חורשת האורנים במחנה הצבאי בקדומים. מי שהיה עובר שם בשעות הערב היה נוכח לראות בהמוני הציפורים שמצאו מקלט לילה על העצים. בלילות הם גם גרמו לרעש לתושבי הבסיס הצבאי.

התוצאה, החורשה נעקרה ולהקות הקאקי חדלו לבוא לקדומים. החברה להגנת הטבי נסתה למנוע את חיסול החורשה, אך כנראה לא בנחרצות רבה מדי.

אולי זו הסיבה שהספר מציין כי אוכלוסיית הקאקים הולכת ופוחתת.

וכך כתבתי לפני שנים אחדות:

כאן היו פעם הקאקים - אולי תוכלו להבחין בכתמים" הלבנים על רקע העץ הירוק - מאחורי הדגלים - אלו אנפות לבנות

ותיקי היישוב אשר נהגו ללכת ברגל ברחוב הנושק ל"הילטון" זוכרים כי בעברם ליד עתי האורן הצמודים לבסיס נתקבלו בריכוז גדול של עופות שבאו ללון בין ענפי העץ בשעות הערב והלילה. די הי בירה מכיוון המיטווח הצבאי ולהקות גדולות של עופות התרוממו מעל העצים. לא יואמן, כמה מאות או אלפי עופות מצאו את משכנם בין הענפים.

ימים עברו, ושלטונות צ.ה.ל. הגיעו למסקנה כי מדובר המטרד בלתי נסבל. וכך עקרו בצורה ברוטלית חלק מן הענפים ומי שעובא שם וזוכר איך היו נראו העצים יודע איך הצליחו לכרסם בנוף העצים, אשר השאיר לנו "הלגיון הערבי".

עברתי שם לפני זמן מה והיה האנפות שוב במחנה הצבאי. יש רק הבדל אחדת, הפעם הם לא בשולי המחנה הם ממש בתוכו !

עוד הבדל, במקום ה"קאקים" השחורים, הרועשים דוגמת אלה שנחתו ב"בור הציפורים" ("בור אל חיספי") המצוי בשיפוליו הדרומיים של היישוב יצהר. בו ניתן היה לצפות בבור ניתן לצפות בתופעת טבע נדירה: בשעה שלפני שקיעת השמש, נראים קאקים שחורים רבים החוזרים לקינם על ידי "צניחה חופשית" לתוך הבור.

עכשיו יש שם אנפות לבנות בהירות ויפות - שוב "השחורים הועפו" !

מסלול 8: הר גריזים - הר הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר נאמר שאין צורך בתיאום בטחוני. כדאי לשים לב כי המעבר מהשכונה השומרונית לעיר שכם, לעיתים פתוח למעבר חופשי.

במסלול זה יש לציין את הדברים הבאים:

  • הכרת השומרונים לפי המסורת היהודית. המדריך כולל מבט על העדה השומרונית מנקודת ראותם.
  • הכרת אפיוני העדה השומרונים בעת ביקור בשכונתם.
  • הקמת הישוב הר ברכה - פרק מרתק בתולדות ההתיישבות היהודית בשומרון.

על מקורה של העדה השומרונית[עריכה | עריכת קוד מקור]

השומרונים והר גריזים

למרות הדעה הרווחת בעדה כי הם התפלגו מעם ישראל לפני 2700 שנה, לאחר מות יהושע בן-נון, רצוי להכיר גם את העמדה המסורתית של היהדות:

דר' יעקב גלר מאוניבריטת בר-אילן כתב עליהם בדף שבועי לפרשת השבוע בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן השומרונים: מורשתם, מוצאם וחגיהם - " העדה השומרונית המונה כיום כ-660 נפש, מוצאה מעם עתיק שמנה בעבר יותר ממיליון נפש. למרות תלאותיה הרבות במשך 2,700 שנה, שמרה עדה זו על טוהר גזעה ולא איבדה את אופייה ומורשתה: היא ממשיכה לכתוב ולדבר בלשונה - עברית עתיקה, ונזהרת שלא להתערב עם עמים אחרים.

מתי נוסדה עדת השומרונים? שאלת מוצאם שנויה במחלוקת: יש חוקרים הטוענים שמקורם משבטי הצפון שלא הוגלו על-ידי האשורים ונשארו על אדמתם, ועל פי זה השומרונים הנם בני-ישראל במקורם ויהדותם היא מקורית. כך גם טוענים השומרונים המכנים את עצמם "שמרים" (בני-ישראל "שומרי תורת משה"). לטענתם, למרות מוצאם היהודי הם נדחו על ידי שבי-הגולה, בגלל שלא עברו את כור ההיתוך של גלות בבל.

ראו בערכים משמאל הרחבה בנושא השומרונים

הכרת העדה השומרונית[עריכה | עריכת קוד מקור]

The_Samaritans_Sukot_2009_השומרונים_סוכות_2009

The Samaritans Sukot 2009 השומרונים סוכות 2009

סיור בשכונת השומרונית מאפשר הכרת איפיוני העדה. רצוי לתאם את הביקור במוזאון, אשר יכלול הסבר על העדה ומבט על מצבה בהווה (נאמנות לשלטון הערבי בד בבד עם שמירת הנאמנות למדינת ישראל).

לפני כ-200 שנה, רק החסות של הרב הראשי של יהודי ירושלים, הרב חיים אברהם גאגין, מנע את השמדתם כפי שקרה לאחיהם בדמשק. יחד עם זאת, רכושם היה לבז ומעמדם היה נחול. בשנת 1841 הוא נתן לשומרונים תעודה בכתב המאשרת: כי העם השומרוני הוא ענף מבני ישראל המודה באמיתות התורה. רק החסות של הקונסול הבריטי ושלטון המנדט החזירו להם את זכויותיהם.

כדאי לסייר בשכונה, להעיף מבט בתושביה, ההשפעות הגנטיות האוכלוסייה והתרשמות מקליטת נשים זרות לעדה השומרונית. הנה תמונות אחדות מהווי השומרונים:

על שלבי התפתחות הישוב הר ברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה - מוקד הישוב

היום הר ברכה הינו ישוב קהילתי דתי המונה כמאתיים תשעים משפחות (לפי אתר הישוב)

הישוב הוקם תחילה כהאחזות נח"ל אשר אוזרחה בשנת תשמ"ג (1983). טקס האיזרוח התקיים ביום העצמאות, בנוכחות שר השיכון דאז, דוד לוי וציבור רב. אך לא עבר זמן רב ורוב תושבי הישוב נטשו אותו.

בלית-ברירה, תנועת אמנה, נקטה בשיטה הנהוגה מימים ימים, היא הביאה ליישוב משפחות מתנדבות מישובים שכנים לתקופת מעבר, עד אשר יגובש גרעין התיישבותי חדש. צעד זה הביא לניוונו של הישוב עד שכמעט ניטש.

ההצלה לישוב באה בשנת תשנ"ג כאשר הוקמה בישוב ישיבת ההסדר הר ברכה. הקמת הישיבה היוותה ציון דרך משמעותי בהתפתחות הישוב, כאשר בחורים רבים שלמדו בישיבה השתקעו במקום לאחר שנישאו.

הדמות הבולטת בישוב היא רב היישוב- הרב אליעזר מלמד. זו דוגמא לישובים רבים ביהודה ושומרון שההנהגה הרוחנית תורמת להעלאת מעמדו של הישוב.

היום, הר ברכה הוא ישוב שחרת על דגלו את שילוב התורה בחיי המעשה. האנשים שיוצאים לעבוד עושים זאת לכתחילה, מתוך מגמה לגלות את שם ה' בכל תחום ותחום, ועם זאת מקפידים לקבוע עיתים לתורה. בישוב מתקיים כולל ערב 'ברכת יחיאל' במסגרתו מתקיימים מדי ערב שיעורים בתחומים שונים: תנ"ך, הלכה, גמרא, אמונה וחסידות. בכל שבת מתקיימים ארבעה שיעורים קבועים לגברים ואחד לנשים, זאת בנוסף לחברותות רבות ולשיעורים המתקיימים בישיבה אליהם מצטרפים לא פעם תושבים מהישוב. מספר המשתתפים בכל שיעור הולך ועולה ומעיד על צימאון של התושבים להוסיף תורה לחייהם.(מאתר הישוב)

נציין עובדה נוספת, הנהגת הישוב פעילה בעידוד הבנייה. היא הביא לכך שמחירי הבתים בישוב יהיו מבין הזולים בשומרון.

מסלול 11: מלכתה הבלתי מוכתרת של ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מראה כללי של שכם ממערב (במקום ביקור). מימין הר גריזים ומשמאל הר עיבל צילם: Asad112 הזז את הסרגל מתחת לתמונה ותקבל תמונה פנורמית
מראה כללי של שכם ממערב (במקום ביקור). מימין הר גריזים ומשמאל הר עיבל צילם: Asad112 הזז את הסרגל מתחת לתמונה ותקבל תמונה פנורמית

יפה עשו עורכי המדריך שכללו את שכם בספר, למרות שהיו לא ניתן לבקר בה. אתיחס לנקודות הבאות:

  • הכינוי המתאים לשכם הוא "טבור הארץ". כתב, ואיני זוכר מי שכתב, שללא שליטה על שכם אינה שלמה נחלת עם ישראל בארצו. אולי זו הסיבה להתנגדות העמוקה של הערבים לקיום יישוב יהודי בשכם.
  • על התל הקדום של שכם שגם הערבים עשו אותו לאתר תיירות.
  • מבט על מקורות המים בעיר התת-קרקעית של שכם.
  • תחנת הרכבת הטורקית בשכם הייתה שלב (שלא יצא לפועל) לחיבור מסילת הרכבת החיג'אזית שפעלה להעלאת עולי רגל מוסלמית מדמשק לערים הקדושות בערב הסעודית: מכה ומדינה, עם ירושלים - עיר הקודש.
  • הבהרה לגבי תמונות המוצגות בפרק.

טבור הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישראל אריאל כתב חוברת הדנה ב"טבור-הארץ". היא עוסקת במבט עומק לשבחה של שכם עיר הברית. החוברת נכתבה בסמוך ליסוד ישיבת עוד יוסף חי בקבר יוסף הצדיק והנסיונות לחידוש הישוב היהודי בעיר, ומתפרסמת מחדש בשינויי עריכה קלים [מקור הביטוי טבור-הארץ בספר שופטים ט,לז]. וכך הוא כתב:

Cquote2.svg שכם טבור הארץ[יד], ועיר המקלט האמצעית. ראשונה לכניסה – המקום הראשון אליו מגיע אברהם אבינו בלכתו לארץ, ושם אף נודע לו כי זאת הארץ אותה הבטיח ה'[טו], ראשונה לכיבוש – נכבשה ראשונה מכל ארץ ישראל ע"י שמעון ולוי[טז], ראשונה לנחלה – לבני יוסף, בברכת יעקב לאפרים ומנשה[יז]. עיקר ברכת ארץ ישראל בחלקה – היא בירתם של בני יוסף אשר זכו בעיקר ברכת ארץ ישראל[יח]. והיא אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל עליהם, שנקנו בכסף מלא[יט].

בשכם מבכירה תודעת ישראל את עצמם כעם – באמרם "כי נבלה עשה בישראל"[כ]; ובה אף מתבררת קדושת ישראל וקדושת בריתו אשר חתם בבשרנו[כא].

שכם עיר הברית וספר הברית. שם נכרתה ברית הברכה והקללה על התורה[כב], ושוב ברית שניה אשר בה קבלת עול מלכות שמים ושימת חֹק ומשפט (בסוף ימי יהושע[כג]), ויש אומרים אף השלמת ספר התורה עצמו[כד].

שכם עיר עבודה. בה שלשה מזבחות אשר כל אחד מהם קובע חשיבות לעצמו (הראשון הוא מזבחם הראשון של האבות בכלל)[כה], ובה גם מקדש ה' קדום[כו].

שכם אף עיר שנצני מלכות צצים בה, למרות שפועל בולט בה הצד ההפוך, צד המחלוקת: לשכם באים כל ישראל לחדש את המלוכה אחרי מות שלמה, ולבסוף שם נחלקה המלכות (לאחר שרחבעם לא שעה לישראל)[כז].

כל השבחים הללו מצטרפים יחד להבחין בשכם עיר ראשונית בכל הנוגע לאבני היסוד של כסא ה' בעולם, תורה ועבודה, עם, ארץ ומלכות.

Cquote1.svg

והוא מסיים את המאמר:"את עצמות יוסף, הבן האובד השב לבית אביו, קוברים בשכם[טו]. החזרה לשכם היא החזרה לעצמנו."


המקור: אתק ישיבת עוד יוסף חי

התל העתיק של שכם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הזדמנות שניתנה לבקר בתל-שכם - עם זאת היה זה רק בשעות הלילה

סיכום_מרגש_של_הביקור_הראשון_בתל_שכם_מאז_אוסלו

סיכום מרגש של הביקור הראשון בתל שכם מאז אוסלו

מאיר רוטר מסכם את הסיור המיוחד שנערך בתל שכם וקבר יוסף. אור ל ט"ז שבט התשע"ד התקיים כנס שכם הראשון , באלון מורה בארגון מדרשת חלקת השדה. מאות אנשים התכנסו בליל יום חמישי שמעו הרצאות מחקריות על שכם ובשעה 24:00 יצאו בהתרגשות רבה בשישה אוטובוסים בליווי הצבא לכיוון תל שכם. זו הקלטה מהנסיעה חזרה מקבר יוסף ותל שכם לאלון מורה

תל בלטה מהאתר הערבי

בתקווה שכך הוא יישמר

העולם התחתון של שכם - מים בניאפוליס התת קרקעית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ידוע כי מתחת לעיר שכם נמצאת עיר תחתית מהתקופה הרומאית. פרופ' עמוס פרומקין הצליח לערוך סיור במקורות המים המצויים בעיר התת קרקעית

העולם_התחתון_של_שכם_מים_בניאפוליס_התת_קרקעית_עם_עמוס_פרומקין-0

העולם התחתון של שכם מים בניאפוליס התת קרקעית עם עמוס פרומקין-0

העולם התחתון של שכם מים בניאפוליס התת קרקעית עם עמוס פרומקין

נקווה שיגיע היום בו נוכל לסייר באתרים התת-קרקעיים של העיר.

ניאפוליס ('עיר חדשה') הרומית הוקמה ממערב לעיר שכם המקראית, והיא מיושבת ברציפות עד היום תחת השם נבלוס/שכם. העיר הוקמה בשטח שופע מעיינות על קו פרשת המים הארצי, ולכן היא עשירה במים יותר מכל אתר אחר על קו זה. המעיינות ניזונים בעיקר מהאקוויפר הקארסטי של הגיר האיאוקני של הר גריזים. המוטיבציה למחקר נבעה מגילוי אמת מים המוליכה את מי עין בית אלמא לסבסטיה (שומרון) שפורסם בשנת 1989.

בהרצאה זו יוצג מחקר מערכות המים התת קרקעיות בתוך העיר שכם שנערך על ידי המלח"ם לסרוגין במשך עשרות שנים. הגישה למערכות התת קרקעיות היתה קשה ביותר מבחינה פיסית, ונעשתה במשך השנים כמעט בלתי אפשרית מבחינה בטחונית. נמצא כי חלק מהמעיינות נובעים מתוך חללים קארסטיים טבעיים. חלקם הוגדלו בחציבה והפכו לסוג של מעיינות נקבה. עיקר המערכות התת קרקעיות בנויות אבני גזית והן משתרעות כיום מתחת ל'קסבה' של שכם, הבנוייה על גבי ניאפוליס הרומית. מערכות אלו, המשמשות ברובן עד היום, אספו את מימי המעיינות וניקזו אותם במורד העיר.

חלק מהמים אף הובלו כאמור באמת מים אל העיר סבסטיה (שומרון), החסרה מקורות מים איתנים משל עצמה. אורכה של אמת מים זו 15 ק"מ, והיא התגברה על מכשולים טופוגרפיים בעזרת מנהרה חוצה רכס וגם גיחון או גשר קשתות חוצה אוכף. בהרצאה יוצגו בין השאר ממצאי המיפוי והמחקר של המערכות התת- קרקעיות של המעיינות הגדולים – עין רס, אל עין ועין קריון, וכן ממצאי המיפוי הראשוני של מנהרת עין דיפנה ומנהרת הקארדו, המהוות את ציר האורך של העיר הרומית.

יעדה של הרכבת התורכית ולמה לא הושלמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרכבת הגיע לשכם בערך 1917 מוזיאון המלחמה האוסטרלי

בעקבות ההוראה של ג'מאל פאשה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים הועלה לראשונה הצורך ברכבת שתגיע לדרום ארץ ישראל. היינריך מייסנר, מהנדס גרמני שעבד עם השלטון הטורקי, שינה את התכנון התוכנית המקורית של המסילה ובמקום להמשיך את המסילה החדשה מעפולה לשכם עד לירושלים הוא החליט להמשיך אותו מדרום תחנת הרכבת בסבסטיה לכיוון דרום, עד באר שבע כך המסילה החדשה הובילה דרך הבקעה של נחל שכם לטול כרם.

התכנון הראשוני של השלטון הטורקי ושל היינריך אוגוסט מייסנר|היינריך מייסנר, מהנדס הרכבות הגרמני, היה להמשיך את "מסילת השומרון" דרומה עד ירושלים, אולם, התוכנית נקלעה לקשיים תקציביים, והממשלה הטורקית ביקשה סיוע כספי מצרפת. הצרפתים שחששו מפגיעה בקו הרכבת יפו ירושלים שהיה בבעלות צרפתית, התנו את הסיוע בביטול התוכנית של קו שכם-ירושלים, ועל כן מסילת הברזל הגיעה רק עד שכם.(הויקיפדיה העברית)

הרכבת פסקה לפעול בשנת 1932. האזור מסביב לתחנה היה בבעלות יוזמי הרכבת החיג'אזית והוא היה לשכונה המודרנית של שכם.

ראו גם:מסילת השומרון

חידוש הישוב היהודי בשכם[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחמיה פרלמן ז"ל, איש קדומים חקר את תולדות הישוב היהודי בשכם ובמסגרת זו נחשף לפניו חיבורו של דוד מילר נציג הישוב היהודי בשכם בשנות המנדט. דוד מילר ניהל בית ספר ועסק בהוראת הלשון העברית לבני הקהילה השומרונית בשכם בהתאם להמלצת יצחק בן צבי שהיה מראשי הישוב היהודי בארץ ולימים נשיא המדינה השני. בנוסף לתפקידו כמנהל בית הספר השומרוני בשכם, הוא ריכז והעביר דיווחים שוטפים למוסדות הלאומיים על הלכי הרוח בציבור הערבי. בשנת 1939 פרסם דוד מילר ספר בשם "מכתבים פוליטיים" ובו הוא סיכם את דעתו על עתיד יחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל. בתוכניתו היה גם לחדש את היישוב היהודי בעיר שכם. נחמיה פרלמן הוציא לאור מחדש את ספרו.

על שלוש תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסלול 12:מגילת היסוד של עם ישראל אל מזבח יהושע בהר עיבל[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד הפרקים המושלמים של הספר. יישר-כח למחברים !

משמאל: "הסנדל" - מתחם מזבח יהושע בן נון : מימין: צפונה לסיום הכביש הסלול: הבסיס הצבאי בפסגת ההר - ה"חץ" : למטה: מבט על צפונה של העיר שכם

מתחם המזבח בהר עיבל - נובמבר 2013 - מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

ה"מזבח" על הר עיבל

ובכל זאת הערות בודדות:

  • בהר התרחשה תאונה אוירית ומתקפת מחבלים.
  • התוכנית לחידוש הישוב היהודי בהר עיבל

אירועים בהר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהר היו שני אירועים מיוחדים:

  • בג' באדר תשנ"ח ( 1 במרץ 1998) התרסק מטוס חיל אויר מסוג בז בהר עיבל. היה זה ביום שבו כיסה ערפל כבד את פיסגת ההר. כתוצאה מכך, אחד מכנפי המטוס פגע באנטנה של הבסיס הצבאי בהר והתרסק. בתאונה ניספו שני טייסים: רס"ן אורי קולטון וסרן אורי מנור. היתה זו טיסתו האחרונה, בטרם שיחרור מצה"ל, של אורי קלטון, בן 27. עימו היה הנווט אורי מנור, בן 22. הטיסה הייתה טיסת אימון שגרתית במטוסם שנקרא בשם "קרן אור". בהר עיבל, מקום נפילתם של אורי קולטון ואורי מנור, מוצבת האנדרטה "דרך אור" שנבנתה לזכרם על ידי מתיישבי שבי שומרון , הראשונים שהגיעו למקום התאונה.
  • בכ' בתשרי ה'תשס"א (2000), שבוע אחרי נסיגת צה"ל מקבר יוסף בתחילת "אינתיפאדת אל אקצה", יצאה קבוצת מטיילים לסיור בהר על מנת לצפות על שכם וקבר יוסף, לשם "שבועת אמונים ליוסף" כהגדרת הקבוצה. אחרי תפילה במקום הותקפו על ידי פלסטינים ממחנה הפליטים עסכר. המטיילים נאלצו לשהות בהר שעות, בקרב היריות שהתנהל נטל חלק הרב בנימין הרלינג, למרות גילו המתקדם (64), שנפגע בלבו ונהרג במקום.

את הסיפור המלא תוכל לקרוא בערך על מדריך הטיול נחמיה פרלמן


הר עיבל המכונה גם "הר השמחה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

החוברת "הר עיבל "הר השמחה" - נכתבה שנתיים לפני האירוע בהר עיבל, הביא נחמיה פרלמן מבחר מקורות מהמקרא ומחז"ל על ההר. בו הוא התווה תוכנית להקמת מדרשה על ההר והציג את המסמכים שהוגשו לרשויות במטרה לממש את הרעיון.

בספר הובאו גם צילומי מכתבים של אישים תורניים ואחרים אשר תמכו בנחמיה ועודדו אותו להמשיך לפעול למימוש תוכניתו.


Nechemia book 05.jpg

ראו גם:הר עיבל "הר השמחה"

סיור 13:שומרון העתיקה - סבסטיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

(סיור מקיף בשומרון העתיקה בירת ממלכת ישראל)
אקדים הערה אישית. מייד לאחר מלחמת ששת הימים הגענו לאתר העתיקות של סבסטיה. מצאנו אותו במצב מצויין: שבילים מטופחים, שילוט מלא (כמובן באנגלית) וקבלת פנים חמה של התושבים. כל זה התפוגג. היום הביקורים בארתר בחסות צ.ה.ל והאתר סובל מהזנחה.

ראו ערך מורחב:שומרון העתיקה

סיור 14: אל כפרי השומרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המסלול כולל שני סוגי אתרים:

  • הישובים העבריים הראשונים שהוקמו בעת החדשה.
  • שרידים של אתרים שומרונים בתוספת ההיסטוריה של העם השומרוני.

נתרכז בחלק הראשון:

קדומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:קדומים

שבי שומרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:שבי שומרון

קרני שומרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:קרני שומרון

עמנואל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:עמנואל

סיורים 15 עד : 22 רק במאורגן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעומת רוב הסיורים הנ"ל, רוב הסיורים (מ:14 עד 22 )ניתנים לביצוע בסיור מאורגן, מאובטח ועם הדרכה מקצועית.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.