המפה נטענת...

המוזיאון נמצא מול הקתדרלה של העיר


מבנה המוזיאון

המוזיאון הארכאולוגי של אורבייטו הוא כמו שמכונה: Musei Civico Archelogico או Museo Claudio Faina - שהיה בעל האוספים המצויים במוזיאון.

תולדות המוזיאון[עריכה | עריכת קוד מקור]

האוסף נוצר בשנת 1864 על-ידי שני אספני עתיקות:קלאודיו פאינה (Claudio Faina) והאוגניו מאורו (Eugenio Mauro). תחילתו היה בשי אשר קבל האוגניו מאורו מהנסיכה מריה בונפרטה מולנטיני ( Maria Bonaparte in Valentini), בתו של אחינו של נפוליאון, אשר כללו 34 כדים ובהם עתיקות שנמצאו באתרי הקברות מחוץ לעיר.

האוסף של קלאודיו פאינה היה בארמון המשפחה בפרוג'ה. הוא הועבר למוזיאון לשם שמירתו והצגתו לציבור.

קומת הקרקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקומת הקרקע חדרי תצוגה ואולמות להוראה. חדרי התצוגה הם שלושה:

בקומה העליונה קיים אוסף מרשים של כלים, ביחוד אלו העשויים מקדרות. וכן חדרים אשר שימשו את בעלי האוספים, להם היה שייך הארמון.

סרקופגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסרקופגים בנויים מאבן, אשר נחצב במטרה לשמש כ"ארון מתים". ברוב המקרים הם הוצבו מעל האדמה, או באולם תת-קרקעי. הם שימשו לקבורת אישים מכובדים. לעיתים, על מכסה הסרקופג מפוסלת הדמות או הזוג הקבור במבנה האבן. עד הדפנות יש פיסולים כמו במקרה כאן: דמויות מ"איליאדה" יצירתו של המשורר היווני הומרוס. במוזיאון מוצגים שני סרקופגים מהמאה ה-4 לפני הספירה שנמצאו בסביבות העיר.

דמויות מהעת העתיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבתי הקברות ליד העיר ובמקדשים נמצאו פסלים של דמויות, אשר עשויים להצביע על הדמויות שהיו חיות במקום. נמצאו גם פסלים בודדים של גברים יוונים משיש וחיילים רומאיים.

אוסף כלי קרמיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במוזיאון אוסף של כלי קרמיקה מהמאות הרביעית והשישית לפני הספירה. הכלים חודשו בעת החדשה: אַמְפוֹרָה, כלי קיבול מחרס ביוון ורומי הקדומות, כלים מחרס מצופים כסף ובוצ'רו (Bucchero) - מוצרי כדרות אטרוסקים, בצבע מהמאה ה-7 לפנה"ס.


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.