המוכר את הספינה היא סוגיה במסכת בבא בתרא, הדנה בעיסקאות הנעשות בספינות, כנראה קטנות המפליגות בימות - כמו בבבל (עירק של היום) - להבדיל מספינות המפליגות בים, להן אופי שונה. להלן מובא הכתוב:

Cquote2.svg פרק חמישי - המוכר את הספינה

מתני' המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה

  • אבל לא מכר לא את העבדים (שיש לו לבעל הספינה להנהיגה ולשמור פרקמטיא שלו שבתוכה)
  • ולא את המרצופין (לתת בתוכן האנתיקי דהיינו פרקמטיא של ספינה כדמפרש בגמ' וכל הני נמי ליתנהו בכלל הקדש שאם הקדיש את הספינה לא הקדיש את אלו מדלא קתני לה בפירקין דלעיל והיינו טעם דכל הני דחשיבנא בפרקין דלעיל בית המרחץ בית הבד ועיר ושדה כולהו מקרקעי נינהו וכל הני דחשיב לא מכר בטלים קצת אגבן לגבי הקדש ומתנה וחלוקת אחין אבל הני דהאי פירקא מטלטלי נינהו לא שנא מכר ולא שנא מתנה והקדש כולן שוין בהנהו דלא מכר שכשם שלא מכר כמו כן לא הקדיש ולא נתן:)
  • ולא את האנתיקי ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין:

גמרא תורן איסקריא (מש"ט שפורשין עליו את הוילון בראש הספינה:) וכן הוא אומר (יחזקאל כז, ה) ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך:
נס אדרא (וא הוילון שפורסים על התורן להוליך את הספינה ברוח וייל"א בלע"ז:) וכן הוא אומר (יחזקאל כז, ז) שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס:
עוגין(אנקר"ש של ברזל ומשליכין במים להעמיד הספינה במקום אחד:) תני רבי חייא אלו עוגינין שלה וכן הוא אומר (רות א, יג) הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש: מנהיגין ( א"ר אבא אלו המשוטין שלה וכן הוא אומר (יחזקאל כז, ו) אלונים מבשן עשו משוטיך (שקורין ריימ"א שמשוטטין בהן את הספינה:)

ואבע"א מהכא (יחזקאל כז, כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט ת"ר המוכר את הספינה מכר את האיסכלה ואת בור המים שבתוכה רבי נתן אומר המוכר את הספינה מכר את הביצית סומכוס אומר המוכר את הספינה מכר את הדוגית אמר רבא ביצית היינו דוגית רבי נתן בבלאה הוה קארי לה בוצית כדאמרי אינשי בוציאתא דמיאשן סומכוס דבר ארץ ישראל קארי לה דוגית כדכתיב (עמוס ד, ב) ואחריתכן בסירות דוגה: ע"ג,א'
Cquote1.svg

(בסוגריים חלק מפירוש רש"י)

הסברים מדעיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרופ' דניאל שפרבר מאוניברסיטת בר אילן, הקדיש ארבע פרקים מספרו תרבות חומרית בארץ-ישראל בתקופת התלמוד לנושאי הספינות. בין השאר הוא דן בנושאים הבאים:

המקור

  • נדירייא דאשקלון
Cquote2.svg (ירושלמי שבת דף ל ב) עריבת הירדן למה היא טמאה ולא אמר אדם דבר. עד שבא רבי חנינה בן אנטיגנס ודרשה בעירו עריבתה ירדן למה היא טמאה. מפני שממלין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים ליבשה ומן היבשה לים. ועוד דבר אחר דרש חריות שגדען בין לשכיבה בין לאוהלין צריכות קישור. התיבון הרי נדידייא דאשקלון. א"ר יצחק בר לעזר שניא היא שמקצתן בים ומקצתן ביבשה. אתייא דרבי בא בר חנה כרבי חנינא דמר ר' חנינא עולין היינו עם רבי לחמת גרר והיה אומר לנו בחרו לכם חלקי אבנים ואתם מותרין לטלטלן למחר. רבי זעירא אמר עד שיקרדם. חברייא אמרי עד שישפשף וצפוראי אמרין עד שיחשוב. רבי יוחנן אמר עד שיהא עליהן תואר כלי. אשכחת אמר רב חנה בר אבא ור' יוחנן ור' יונתן חדא. רב ור' זעירא ורבי ישמעאל בי ר' יוסי חדא. ציפוראי ורבי יוסי בן שאול ורבי חלפתא בן שאול חדא. חברייא לית להון זוג: Cquote1.svg

- ההסבר של שפרבר דומה לזה המובא באתר פארק אשקלון - ראו מימין

  • איסתדירא - אינו האסקריא - התורן ראו ההסבר הבא . שפרבר מצא כי המונח, המובא במסכת שבת
Cquote2.svg הא גופא קשיא אמרת יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא והדר תני קושרת אשה מפתח חלוקה אפילו לכתחילה הכי קאמר יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין ומאי ניהו

קיטרא דקטרי בזממא (רש"י- רצועה ארוכה שמכניסין בטבעת אסור לכתחילה לקושרה שם מפני שפעמים שמניח שם שבוע או שבועיים וקושר ומתיר ראש האחד שנתון ביתד או בעמוד שאסור בו האנקה והגמל:) וקיטרא דקטרי באיסטרידא חיובא הוא דליכא הא איסורא איכא ויש שמותרין לכתחילה ומאי ניהו קושרת מפתחי חלוקה: (קי"א,ב', קי"ב,א)

Cquote1.svg

מגדירו כ"קשר של ספנים" עם טבעת הקשור לתורן ואינו זז ממנו ומטרתו לווסת את גובה המפרשים: מעלים על מנת להגדיל את שטח המפרשים ומורידים - להקטנה.

  • האסקריא והקראסא - לפי המקור להלן הרי האסקריא היא התורן, דהיינו המוט האופקי עליו צמוד המפרש. גם המונח השני: הקראסא, הוא אותו דבר.
  • המפרש - שפרבר מצטט מדבר במגילת אסתר המסביר כיצד מופעל המפרש.
Cquote2.svg על גלילי כסף - ר' חייא רבה ור' שמעון בן חלפתא חד אמר נגללין היו כוילון זה של ארון וחרינא אמר נקפלין היו כקלע (מפרש) זו של ספינה. Cquote1.svg

שפרבר מצטט (ולא מצאתי מניין) :"חור כרפת ותכלת- מעין מפרשים צבעוניים; אחוז בחבלי בוץ וארגמן - אחוזים בחבלים בעלי צבעים שונים ; על גלילי כסף - אלה הטבעות, שאליהן קושרים את המפרש כשמקפלים אותו כלפי מעלה, נראה, איפוא, שהדרשן ידע היטב את דרכי הפעלת המפרשים.

דגם הספינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

דגם ספינה במוזיאון הימי בחיפהדגם של ספינת סוחר איטלקית מהמאה ה-14. הדגם עשוי עץ מעשה ידי א. עמר צילם: אבי דרור (ויקישיתוף)

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.