קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

סמליל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בו מופיע איור של מבנה הגימנסיה הרצליה שההד הציבורי של הריסתו הוביל בסופו של דבר להקמת המועצה.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי.

הקמת המועצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבנה גימנסיה הרצליה

בחודש יולי שנת 1959 נהרס המבנה של גימנסיה הרצליה, בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם, על מנת לבנות את מגדל שלום (שהיה אז המגדל הגבוה בארץ). בנוסף נהרסו מבנים נוספים בעלי חשיבות היסטורית. ההרס המתמשך של מבנים בעלי חשיבות הוביל להתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים אלה. בשנת 1978 חוקקה הכנסת את חוק העתיקות שהיה המשך לחוק המנדטורי על שמירת העתיקות בארץ. אך החוק היה תקף לעתיקות ואתרים היסטוריים שנבנו עד לשנת 1700 בלבד, מבנים ואתרים שנבנו לאחר מכן לא זכו להגנה חוקתית ביניהם שנות ההתיישבות הציונית בארץ.

מפגשה הראשון של המועצה לשימור נערך בירושלים ב-17 בדצמבר 1984. במפגש זה גם השתתפו גם נשיא המדינה (חיים הרצוג) שר החינוך והתרבות (יצחק נבון) ושר הקליטה (אהרן אוזן). במגילת היסוד שכתב אליהו הכהן לקראת הכנס נכתבו האתרים בהם תעסוק המועצה, ביניהם: מקומות בהן התרחשו פעולות חשובות בין 1700 ל-1948, בתים בהם התקיים טקס היסטורי חשוב או התגוררה אישיות חשובה, בתים בעלי ייחוד אדריכלי, שרידים של טכנולוגיה וסביבות בעלות מרקם ייחודי כבתי ספר וחוות.

עם הקמתה, בחרה לעצמה המועצה את חזית הגימנסיה העברית הרצליה לסמל שלה, כזכר לטעות המרה שבהריסת המבנה בעל החשיבות הרבה.

שלט של המועצה ליד מגדל המים באשקלון

פעילות המועצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך שנות פעילותה שימרה והגנה המועצה על אתרי מורשת רבים בארץ. למרות שכרטסת השימור של המועצה מחייבת באופן חוקי, מתעלמים לא פעם קבלנים ויזמים מחובה זו והורסים מבנה זה או אחר, תוך ידיעה שייאלצו לשלם קנס גבוה. בדרך כלל משתלם ליזם לשלם את הקנס, ובלבד שהבית "המטריד" ייהרס ויפנה את מקומו ליוזמות חדשות. מהפך משמעותי בתחום זה התחולל במרץ 2009, כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור בבת גלים ייאלץ לשלם את הקנס הגבוה, ובמקביל לבנות את הבית מחדש בתוך שנה.‏‏[1]

נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הוא שלמה הלל, יו"ר הכנסת לשעבר. משנת הקמתה ועד שנת 2010 כהן כמנכ"ל המועצה יוסי פלדמן, אז החליפו בתפקיד עומרי שלמון. יהודה דקל, שהיה בין מייסדי המועצה, שימש כיושב ראש הוועד המנהל שלה עד מותו בינואר 2008.

סיסמת המועצה היא "לגעת בעבר ולשמרו למחר".

המועצה זכתה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי בשנת תשע"א.

מבנים חשובים ששומרו או שוחזרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היכל התפילה של מיס קרי בהר אורה ששוקם על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

"הגלילה" - עלון המחוז הצפוני של המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל - מחוז הצפון פירסמה באדר תשע"ה את גיליונה ה-41.

מה בגיליון של המועצה בצפון.png

נביא את תמונה השער:

תמונת השער הגלילה.png

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.