לארץ ישראל מורשת היסטורית רבת שנים וקורות ההתיישבות בה נמשכות על פני חמשת אלפים שנה. תרבות הבנייה של העת העתיקה בארץ ישראל מעוגנת ב"חוק העתיקות", הדן ומבטיח את קיומם של מבנים ואתרים שנבנו עד שנת 1700.

מאז, במרוצת המאות האחרונות, התרחשו תהליכים חשובים בתולדות הארץ והיישוב, אשר יצרו מסגרות חברתיות שהשפיעו על טיפוסי היישובים שקמו בארץ ישראל. המבנים והאתרים, שהם תולדה של התהליכים האלה, נותרו ללא הגנה חוקית.

ההתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים התגברה בעקבות הרס אתרים היסטוריים במשך עשרות שנים, במיוחד אובדן בניין הגימנסיה הרצליה בתל אביב, והובילה להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, בחסות וועדת החינוך של הכנסת והחברה להגנת הטבע.

מאז הקמתה של המועצה בשנת 1984, ובהובלתם של אנשי ציבור וארגונים ציבוריים, ממלכתיים ואקדמאים, היא אחראית להצלתם של מבנים רבים, הנעת תהליכי תכנון חלופיים, שיקום אתרים ופתיחתם לציבור באופנים שונים; כמרכזי מבקרים, מוזיאונים, מרכזים קהילתיים וכיוצא באלה.

המועצה מזמינה את הציבור להתרשם מאתרי המורשת ברחבי הארץ, לקחת חלק פעיל בעשייה הציבורית ולהשפיע.

(מתוך האתר)

מטרות המועצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. איתור והצלת מבנים ואתרים היסטוריים, המייצגים את ראשית ההתיישבות והקמת מדינת ישראל.
  2. שיקום ושימור הנכסים ההיסטוריים והעמדתם לטובת הציבור.
  3. חינוך לשימור המורשת הבנויה של ארץ ישראל תוך הקניית ערכי זהות והזדהות.
  4. ייזום תהליכי שימור במסגרת התכנון המוניציפאלי, בשיתוף התושבים ומינוף הכח הציבורי ליישום התפיסה.
  5. גיוס נאמני שימור וחשיפת הציבור הרחב לנכסי המורשת, באמצעות ימי עיון וסיורים.
  6. הנעת תהליכי חקיקה לשיפור ההגנה על מבנים ואתרים.

מדוע לשמר מבנים ושכונות ישנות ?[עריכה | עריכת קוד מקור]

שימור מוגדר כפעולה להבטחת המשך קיומם של מבנים הנושאים ערכים תרבותיים היסטוריים וארכיטקטוניים, בתוך תרבות עכשווית ובעלת צרכים מידיים ועתידיים. לשם מה לשמר מבנים אלה? נדמה שדבריו של יגאל אלון מביאים את תמצית התשובה "עם שאינו מכבד את עברו, ההווה בו הוא חי דל ועתידו לוט בערפל". כלומר, שימור מבנים היסטוריים דרוש לנו גם בשל תחושת היציבות וההמשכיות ההיסטורית שלנו הן כפרט והן כעם. האתרים ההיסטוריים הם חלק בלתי נפרד מתרבות, הם נכסינו התרבותיים הבנויים. האתרים ההיסטוריים שאנו מבקשים לשמר, ניתן לסווגם על פי קריטריונים ערכיים:

  1. אתרים בעלי חשיבות לאומית - אתרים בהם התרחש אירוע היסטורי לאומי.
  2. מבנים בעלי חשיבות מקומית - אתרים אלה הם חלק מההיסטוריה של היישוב. הם מהווים חלק מהווי החיים בו ונטועים בזכרון ההיסטורי והחוויתי של בני המקום.
  3. אתרים המהווים דוגמא אופיינית לתרבותה של חברה מסויימת בתקופה מסויימת - לדוגמא דגמי התיישבות שנוצרו בארץ בעקבות העליות, מבני בטחון ואתרים.

מבנה או מיכלול מבנים המהווים דוגמא לתרבות בנייה, טכנולוגיית בנייה וחומרי בנייה.

  1. אתר בו גרה אישיות מפורסמת אשר פעלה ותרמה להתפתחות היישוב - בית ביאליק בתל-אביב.

אתרי ביקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוזיאונים, ארכיונים ואתרי ביקור רבים, מנציחים את מעשי הראשונים ואת שימור האתרים. אלה קמו מתוך רצון להנחיל לתושבי הארץ – בני נוער ומבוגרים, ותיקים ועולים חדשים – את מורשת ההתיישבות, שהיתה ראשית הגשמת החזון הציוני, ונדבך ראשון במפעל הקמת המדינה. התצוגות במוזיאונים ובאתרים מתארות את מעשי המופת שסללו את הדרך, ומאפשרות לנו להציץ אל עולמם של האנשים שעמדו מאחורי המעשה החלוצי, דמותם, השקפותיהם ואורח חייהם. המבנים והאתרים ההיסטוריים, הפזורים ברחבי הארץ, הם תחנות דרך בהם התרחשו אירועים אשר קבעו את גורל מדינת ישראל, והם אשר מציגים היום את מורשתה. בכל אחד מאתרי הביקור תוכלו למצוא פעולות חווייתיות והפעלה לכל בני המשפחה, לקבוצות מאורגנות ולבודדים. תוכלו לחוות את יצירת השמן ואפיית הלחם בשיטות של פעם, לקיים משחקי שדאות, לערוך מסיבות ימי הולדת נושאיות, כל זאת בעזרת צוותי הדרכה מיומנים. טיול מהנה!

הקישור למציאת אתר הביקור

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.