Family Wiki
Advertisement

תל קריית יערים בשנת 1948

המכה באנשי בית שמש - המתוארת בספר שמואל א' פרק ו' באה בהמשך להשבת ארון ברית ה' על-ידי חמישה סרני פלישתים, לאחר שנבזז במערכה באבן העזר

תמצית השיעור:פן יעלזו הפלשתים אם היו רואים, פן יאמרו כמות זה (ישראל) כן מות זה; מי הקריב את עולת הפרות (למרות הנחיה שרק יקריבו זכרים): הפלישתים בתור הוראת שעה עם בכל זאת תושבי בית שמש העברים;והשאלה היא: ואיך במקום קטן כזה מתו אנשים רבים כל כך 50,000 או רק 75; במה חראו:שמרוב שמחתם פרצו לראות בארון ופתחו אותו; הארון עובר לקרית יערים -הלא הגדולים שבנו מתו, ומי הוא הנשאר אשר יוכל לעמוד לפני ארון ה׳, לשמרו ולהזהר בקדושתו (מצודת דוד) וכן רחוק מארץ פלישתים
הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יעקב זיסברג במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב והאחריות על הכתוב היא של מחבר הערך .
השיעור הקודם:אֲרוֹן ה' בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים

הרב_יעקב_זיסברג_המכה_באנשי_בית_שמש_-_שמואל_א'_פרק_ו'

הרב יעקב זיסברג המכה באנשי בית שמש - שמואל א' פרק ו'

למה בני ישראל לא קבלו את העונש מייד לאחר "רָאוּ֙ בַּאֲר֣וֹן ה'"[]

וַיַּ֞ךְ בְּאַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֗מֶשׁ כִּ֤י רָאוּ֙ בַּאֲר֣וֹן ה' וַיַּ֤ךְ בָּעָם֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף אִ֑ישׁ וַיִּֽתְאַבְּל֣וּ הָעָ֔ם כִּֽי־הִכָּ֧ה ה' בָּעָ֖ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה (י"ט)

(משה אלשיך) - לא נאמר מיד וַיַּ֞ךְ בְּאַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֗מֶשׁ, כי אם אחרי הקרבת העולה וסיפור חזרת הסרנים למקומם אחרי העלאת מנחתם; והורה שלא רצה ה' יתברך להכותם על ראייתם, עד שהלכו להם סרני פלשתים אחרי עשות העולה והזבחים, פן יעלזו הפלשתים אם היו רואים, פן יאמרו כמות זה (ישראל) כן מות זה, כי גם ממית הארון בישראל כאשר מתו פלשתים. עד אחר ששבו הפלשתים למקומם, אז סיפר העונש באנשי בית שמש.

חטא אנשי בית שמש[]

בית שמש - עיר בנחלת שבט יהודה סמוך לנחל שורק, שנמסרה לנחלת הכהנים, קרובה לגבול פלישתים.
(ספר יהושע) - וְאֶת־עַ֣יִן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֗הָ וְאֶת־יֻטָּה֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ אֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֣ים תֵּ֔שַׁע מֵאֵ֕ת שְׁנֵ֥י הַשְּׁבָטִ֖ים הָאֵֽלֶּה(כ"א, ט"ז)
(דברי הימים א') - וְאֶת־עָשָׁן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ(ו',מ"ד)

איך העלו את הפרות עולה לה'? שהרי אין מקריבים עולה אלא זכר וכאן הקריבו נקבה לעולה.
(ספר ויקרא) - אִם־עֹלָ֤ה קָרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֝תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י ה'׃(א',ג')

(רד"ק) - ואת הפרות העלו עולה. אנשי בית שמש בקעו עצי העגלה והעלו הפרות עול' כי הותרו הבמות משחרבה שילה ונקבה כשירה בבמת יחיד, ויש בדרש מרבותינו ז"ל כי סרני פלשתים העלו אותם כי רבי אליעזר אומר כי אין מקריבין מבהמות עובדי גלולים והקשו לו זה הפסוק ותירץ וכי מסרני פלשתים אנו למדין ובמקום אחר אמרו הוראת שעה היתה זהו לדעת רבי אליעזר אם ישראל הקריבום:

(רלב"ג) - והעגלה באה אל שד' יהושע בית השמשי. ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את עצי העגלה ואת הפרות העלו אותם עולה לה' על המזבח אשר בנו שם ואנשי בית שמש העלו עולות וזבחו זבחי שלמים ביום ההוא לה'

(רבי יצחק אברבנאל) - ויך באנשי בית שמש וגו'. שאלתי בזה בתחלת הפרשה למה הכה השם באנשי בית שמש מכה רבה כזאת? ויקשה עוד למה אמר שבעים איש חמשים אלף איש? והיה ראוי שיאמר חמשים אלף ושבעים איש, ואיך במקום קטן כזה מתו אנשים רבים כל כך והוא נפלא מאד? ולענין השאלה הראשונה מצאתי דעות לחכמינו ז"ל במסכת סוטה פרק אלו נאמרין (דף ל"ה ע"א וב'), מהם אמרו שהיו קוצרים ומשתחוים ולא הניחו מלאכתם בעבור הארון, ומהם אמר שדברו אנשי בית שמש דברים כנגד הארון, מאן אמרייך דאמריית, רוצה לומר מי הכעיסך שנתכעסת ומאן פייסך דאתפייסת, ומהם אמרו שמרוב שמחתם פרצו לראות בארון ופתחו אותו לראות מה שבתוכו ולפיכך נענשו כמו שכתוב (במדבר ד' כ') ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו, וזהו שאמר כי ראו בארון ה' ר"ל שראו מה שבתוכו. ולענין השאלה השנית תרגם יונתן וקטל בסבי עמא שבעין גברא ובקהלא חמשין אלפי גברא. וחכמינו ז"ל פירשו (סוטה שם) שבעים איש שהיו שקולין חמשים אלף איש, או חמשים אלף איש שכל אחד מהם היה שקול כשבעים סנהדרין, וכן הביאוהו גם כן בבמדבר סיני רבא (פר' ה' דף רכ"א ע"א וב'). וכל הדעות האלה זרים מאד בפשט הכתוב, והנה בית השמש היה מקום קטן, ואיך נאמר שמתו שם חמשים אלפי איש ונשארו אנשים ששלחו מלאכים אל קרית יערים? וגם שנאמר שהיו שמה כל אותו העם הרב, יקשה מאד איך מתו כלם על עון נקל? כי אם נאמר שלא עזבו מלאכתם לא היה עון פלילי, אף כי לא היה אפשר שהיו קוצרים חמשים אלף איש, כל שכן שהכתוב אמר ואנשי בית שמש העלו עולות ויזבחו זבחים ביום ההוא, ואם כן עזבו מלאכתם ושמחו וכבדו את ה' מהונם, ואם דברו על ה' תועה מעטים יהיה המדברים לא קהל רב כזה, ואם פתחו הארון לא יתכן שכל חמשים אלף איש יפתחו אותו לשימותו כלם. והנכון אצלי שלא מתו באנשי בית שמש כי אם שבעים איש לבד והיה מיתתם לכל אחת מהסבות הנזכרות, אם שאלו לבד דברו שלא כהוגן נגד הארון, ואם שאלו לבד לא עזבו מלאכתם, ואם שאלו לבד פתחו הארון והכניסו בו ידיהם, והכתוב אומר (במדבר א' נ"א) והזר הקרב יומת, והיה מהיושר האלקי שימותו אלה על חטאתם, כי אחרי שהפלשתים שלא ראו אור התורה והאמת מתו על אשר נגעו בארון הברית, כל שכן שהיו בני ישראל אשר נכשלו בכיוצא בו מהעון חייבי מיתה, והאל יתברך אמר (ויקרא י' ג') בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד. ואמנם החמשים אלף איש שזכר הוא מספר ההרוגים אשר מתו בסבת הארון, אם בערי הפלשתים ואם בבית שמש שהיו כלם חמשים אלף איש, וראה הכתוב להודיע זה כאן לפי שהשלים בזה ספור ענין הפלשתים וביאת הארון והשלים להודיע פלאות הארון וכל המתים שמתו בסבתו, ויהיה בי"ת באנשי בית שמש מקום עם, כמו (שמות ט"ו י"ט) ברכבו ובפרשיו, וכן הביא האפוד שמוש הבי"ת שהוא כמו עם, ויהיה גזירת הכתוב במה שאמר חמשים אלף איש, יאמר ויך באנשי בית שמש, רוצה לומר הנה עם אנשי בית שמש (שראו בארון ברית ה' ויך בהם שבעים איש) היתה ההכאה כלה חמשים אלף איש, כי היתה ההכאה מהפלשתים שזכר למעלה ועם אנשי בית שמש שג"כ מתו בסבת הארון היו כלם חמשים אלף איש, והוא פירוש מחוור מאד להנצל מרוב הספקות האלה: וזכר הכתוב שהתאבלו אנשי בית שמש שהכה ה' בעם מכה גדולה, והם השבעים איש אשר מתו מהם, כי בערך קוטן המקום היתה זאת מכה רבה. ואפשר עוד לומר שהשבעים איש אשר מתו מאנשי בית שמש היתה מיתתם לפי שכאשר באה הארון אצלם והיו יודעים מה שעשה בקרב הפלשתים אמרו הם,

למה עבר ארון נברית לקרית יערים[]

וַיֹּֽאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֔מֶשׁ מִ֚י יוּכַ֣ל לַעֲמֹ֔ד לִפְנֵ֨י יְהוָ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים הַקָּד֖וֹשׁ הַזֶּ֑ה וְאֶל־מִ֖י יַעֲלֶ֥ה מֵעָלֵֽינוּ׃ (כ)

(מלבי"ם) - ויאמרו כו' מי יוכל לעמד רצה לומר נסתפקו אם סבת הנגף היה בעבור רוב קדושת הארון שצריך שהנגשים אליו יהיו קדושים והם לא התקדשו כראוי ועל זה אמר מי יוכל לעמד לפני ה' האלהים הקדוש הזה, או אם סבת הנגף היה בעבור המקום שאינו חפץ לשכון במקום הזה רק במקום אחר המוכן להשראת השכינה ועל זה אמר ואל מי יעלה מעלינו:

וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־יוֹשְׁבֵ֥י קִרְיַת־יְעָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר הֵשִׁ֤בוּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה רְד֕וּ הַעֲל֥וּ אֹת֖וֹ אֲלֵיכֶֽם(כ"א)

(מלבים) -אוישלחו מלאכים אל יושבי קרית יערים הנה בית שמש הזאת היתה ביהודה כי היא היושבת על הגבול הקרוב לעקרון (לא כן בית שמש אשר ליששכר) וכן קרית יערים היא ליהודה בגבול שבין יהודה לבנימין, לכן שלחו לשם להיותו קרוב אליהם ומחלק שבטם, ולבל יתיראו לקבעו קרוב לארץ פלשתים פן יקחוהו מאתם שנית הודיעום לאמר השבו פלשתים את ארון ה', רצה לומר השיבוה מעצמם כי נפל פחדו עליהם ואין להתירא כי יגעו בו שנית ולכן רדו העלו אותו אליכם:

השיעור הבא[]

  • ספר שמואל - פרק ז'
Advertisement