ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

מכון בניין כדור הארץ האוניברסיטה העברית ירושלים

המכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים ממוקם בקמפוס ספרא שבגבעת רם והוא פועל המסגרת הפקולטה למדעי הטבע. המכון הוא המוסד הלימודי הותיק בארץ ללימודי גאולוגיה. הוא הוקם בשנת 1934 באוניברסיטה העברית בהר הצופים על ידי יהודה ליאו פיקרד. מוסמכיו ותלמידי המחקר, שהעמיד בחמישים שנותיו, יצרו את עיקר הידע הגיאולוגי ההידרולוגי והמטאורולוגי על ארץ ישראל. ליאו פיקרד הקים האוסף הגאולוגי הראשון שלה. כיום מצוי באולמות הכניסה של המכון אחד האוספים הגאולוגיים הגדולים בארץ. כן מוצגת תערוכה מתמדת בנושאי גאולוגיה של ישראל. בשנת 2008 הוצגו יחידות המבנה הגאולוגי של אזור ירושלים. (קישור להלן)

הלימודים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת 1978 יוסד המכון במתכונתו הנוכחית תוך שילוב המחלקות לגיאולוגיה, גיאוגרפיה פיסית, ומדעי האטמוספירה שפעלו במסגרתו למכון אחד שמדגיש את הקשר בין התחומים השונים. תוכנית הלימודים היא מכונית משותפת בשנה הראשונה ונפרדת לתוכניות בגיאולוגיה או במדעי האטמוספירה לבוגר או מוסמך ובאוקיאנוגרפיה (חטיבה לבוגר ומוסמך). בשנת 1991 לקח המכון חלק מרכזי בהקמת התוכנית ללימודי סביבה במסגרתה שותפים חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ, מדעי החיים, כימיה וגיאוגרפיה. האופי האינטרדיסציפלינרי של המחקר מאפשר שילוב נוח של סטודנטים בעלי רקע במדעים המדוייקים, מדעי הטבע והחקלאות בלימודים מתקדמים במכון.

במסגרת לימודי כדור הארץ הלימודים מתקיימים במסגרות הבאות:

  • מדעי אטמוספירה.
  • גאולוגיה
  • אוקיינוגרפיה.
  • לימודי הסביבה.

מחקרי המכון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלבד ההוראה השוטפת במכון מתבצעים בו מגוון רחב של מחקרים בנושאים הבאים : תהליכי היווצרות יבשות והרים, מחזור החמצן הגלובלי והתפתחות הוריקנים ושטפונות, וכלה במנגנון יצירת השלד הגירי של אלמוג, תנועת מזהמים במי תהום ובאטמוספירה, היווצרות טיפות גשם בענן, השלבים הראשונים של התפתחות סדקים בסלע לפני רעידת אדמה או של בועת גז במאגמה לפני התפרצות וולקנית.

סלעי ישראל, מפרץ אילת, הים התיכון, הכנרת, ים המלח והאטמוספירה של המזרח התיכון מהווים מעבדת שטח למחקר התשתית הטבעית של מדינת ישראל.

לרשות המכון מכשור חדש במעבדות מאפשר חקירה של הגיאוכימיה של מי מעיינות, תנועת מים בתת הקרקע, אקלים העבר על סמך הגיאוכימיה של משקעי ים המלח, מקורות אירוסולים שמגיעים לישראל, יצירת יהלומים במעטפת כדור הארץ ונושאים רבים נוספים.

תחנה לתקשורת לווינית על גג המכון מאפשרת קבלת נתוני לווין ומכ"ם המשמשים למשל בחקר השפעת אבק מדברי ומזהמים על יצירת גשם בעננים. חיבור ישיר ליחידת החישוב הבין אוניברסיטאית ומערך חישוב מתקדם במכון מאפשרים סימולציות של תהליכים אטמוספרים, הידרולוגים וגיאולוגים שונים.

האוניברסיטה העברית מנהלת את המכון הבין אוניברסיטאי שבשמורת חוף אלמוג באילת. חוקרי המכון עובדים במעבדות המכון הבין אוניברסיטאי ותלמידי מחקר רבים עוסקים בחקר השונית ובנייתה, התפתחותה והשפעת זמינות מקורות מזון במפרץ אילת על מצבה כיום ויחסה לטקטוניקה של מפרץ אילת.

הקשר ההדוק בין המכון למדעי כדור הארץ והמכון הגאולוגי לישראל של משרד התשתיות הלאומיות הממוקם אף הוא בירושלים מאפשר גישה לציוד רב נוסף במעבדות המכון הגיאולוגי ולעבודות משותפות במעבדה הטבעית - השטח.

בספריית המכון] ניתן למצוא את העבודות לתואר מוסמך ולתואר דוקטורט ובהם עיקרי הממצאיים האמפיריים בנושאי הגאולוגיה של ישראל

מתוך האוסף הגאולוגי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לוח תצוגות של תצורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לוח תצוגות של תצורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.