(יצירת דף עם התוכן "'''המלוכה בישראל''' נדונה במקרא על-ידי משה רבינו - אשר נתן פירוט החוקים החלים עליו שאם יעמו...") |
|||
| (9 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''המלוכה בישראל''' נדונה |
+ | '''המלוכה בישראל''' נדונה בימי [[מסעי בני ישראל במדבר סיני]], בטרם הגיעם לארץ המובטחת, על-ידי [[משה רבינו]] - אשר נתן פירוט החוקים החלים עליו שאם יעמוד בהם תהיה ממנו תצמח שולשת המלוכה בישראל. [[שמואל הנביא]], אשר חי בסיום [[תקופת השופטים]] , כאשר נושא המלוכה בישראל היה אקטואלי, עסק ב"משפט המלך" - הכולל אזהרות לגבי מעשיו האפשריים של המלך. |
דבריו של משה רבינו הובאו ב[[ספר דברים]] <ref> י"ז, י"ד-כ' </ref> בו נקבע כי:"כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. במקרא בא פירוט החוקים החלים עליו ואז הובטח:"לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל."<ref> שם,כ' </ref> . |
דבריו של משה רבינו הובאו ב[[ספר דברים]] <ref> י"ז, י"ד-כ' </ref> בו נקבע כי:"כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. במקרא בא פירוט החוקים החלים עליו ואז הובטח:"לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל."<ref> שם,כ' </ref> . |
||
| − | שמואל הנביא תיאר את "משפט המלך" ב[[ספר שמואל]] |
+ | שמואל הנביא תיאר את "משפט המלך" ב[[ספר שמואל]] וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ; עַתָּה, שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ--כְּכָל-הַגּוֹיִם" <ref> ח',ה' </ref> אך כאן יש תוספת הבהרה מפי הקב"ה:"וַיֹּאמֶר ה', אֶל-שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" <ref> שם,ז' </ref> והמסקנה:"וְעַתָּה, שְׁמַע בְּקוֹלָם: אַךְ, כִּי-הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם, וְהִגַּדְתָּ לָהֶם, מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם <ref> שם,ט' </ref> |
==הלכות מלכים ומלחמות== |
==הלכות מלכים ומלחמות== |
||
| ⚫ | |||
| − | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | # (ב) ''' מינוי מלך קודם למלחמת עמלק''', שנאמר "אותי שלח ה' למשוחך למלך . . . ועתה לך והכית את עמלק" <ref>ראה שמואל א ט"ו,א-ג</ref>. והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית, שנאמר "ויהי, כי ישב המלך בביתו; וה' הניח לו מסביב, מכל אויביו. ויאמר המלך, אל נתן הנביא, ראה . . . אנוכי יושב בבית ארזים . . ." <ref>שמואל ב' ז',א'-ב'</ref>. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
# (ד) אין מעמידין מלך תחילה, אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא--כיהושוע שמינהו משה רבנו ובית דינו, וכשאול ודויד שמינה אותם שמואל הרמתי ובית דינו. |
# (ד) אין מעמידין מלך תחילה, אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא--כיהושוע שמינהו משה רבנו ובית דינו, וכשאול ודויד שמינה אותם שמואל הרמתי ובית דינו. |
||
| − | # (י) כיון שנמשח דויד--זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם: שנאמר "כיסאך, יהיה נכון עד עולם" |
+ | # (י) כיון שנמשח דויד--זכה בכתר מלכות, '''והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם''': שנאמר "כיסאך, יהיה נכון עד עולם" <ref> שמואל ב ז,טז</ref>. ולא זכה אלא לכשרים, שנאמר "אם ישמרו בניך, בריתי" <ref>תהילים קל"ב,י"ב</ref>. אף על פי שלא זכה אלא לכשרים, לא תיכרת המלכות מזרע דויד לעולם: הבטיחו הקדוש ברוך הוא בכך, שנאמר "אם יעזבו בניו, בריתי; ובמשפטיי, לא ילכון . . . ופקדתי בשבט, פשעם; ובנגעים עוונם. וחסדי, לא אסיר מעימו" <ref>ראה תהילים פ"ט,ל"א-ל"ד</ref>. |
| − | # (יא) נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל, והיה אותו המלך הולך בדרכי התורה והמצוה, ונלחם מלחמות ה'--הרי זה מלך, וכל מצוות המלכות נוהגות בו, אף על פי שעיקר המלכות לדויד, ויהיה מבניו מלך: שהרי אחייה השילוני העמיד ירובעם, ואמר לו "והיה, אם שמוע תשמע את כל אשר אצווך . . . ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדויד עבדי . . ." |
+ | # (יא) '''נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל, והיה אותו המלך הולך בדרכי התורה והמצוה, ונלחם מלחמות ה'--הרי זה מלך''', וכל מצוות המלכות נוהגות בו, אף על פי שעיקר המלכות לדויד, ויהיה מבניו מלך: שהרי אחייה השילוני העמיד ירובעם, ואמר לו "והיה, אם שמוע תשמע את כל אשר אצווך . . . ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדויד עבדי . . ." <ref>ראה מלכים א', י"א,ל"ח</ref>; ואמר לו אחייה "ולבנו, אתן שבט אחד--למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפניי, בירושלים" <ref>מלכים א יא,לו</ref>. |
| − | # (יב) מלכי בית דויד--הם העומדים לעולם, שנאמר "כיסאך, יהיה נכון עד עולם" |
+ | # (יב) '''מלכי בית דויד--הם העומדים לעולם, שנאמר "כיסאך, יהיה נכון עד עולם"''' <ref>שמואל ב',ז',ט"ז</ref>. אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל--תפסוק המלכות מביתו, שהרי לירובעם נאמר "אך, לא כל הימים" <ref>מלכים א' י"א,ל"ט</ref>. |
| + | |||
| − | ני יהויקים אחיו. |
||
| + | ==פרשנות המקרא== |
||
| + | פרשני המקרא עסקו בהבדלי הגישות על המלוכה בישראל וניסו למצוא את הדרך האופטימלית בה ינהג העם. |
||
| + | |||
| + | ה[[רמב"ן]] פרש על הפסוק: '''ואמרת אשימה עלי מלך''' - <ref> ספר דברים, י"ז,י"ד </ref> על דעת רבותינו <ref> ספרי ראה סז, סנהדרין כ ב</ref>: כמו ואמור אשימה עלי מלך, '''והיא מצות עשה שיחייב אותנו לומר כ'''ן אחר ירושה וישיבה, כלשון ועשית מעקה לגגך <ref> להלן כב ח</ref>, וזולתם. |
||
| + | |||
| + | והזכיר '''ואמרת''', כי מצווה שיבואו לפני הכוהנים הלווים ואל השופט ויאמרו להם רצוננו שנשים עלינו מלך: ולפי דעתי עוד, שגם זה מרמיזותיו על העתידות, שכן היה כששאלו להם את שאול אמרו לשמואל <ref> ספר שמואל א', ח', ה' </ref> : שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים, וכן כתוב שם <ref> פסוק כ</ref>: והיינו גם אנחנו ככל הגויים ושפטנו מלכנו וגו', כי מה טעם שתאמר התורה במצווה "ככל הגויים אשר סביבותי", ואין ישראל ראויים ללמד מהם ולא לקנא בעושי עולה, אבל זה רמז לעניין שיהיה, ולכך באה הפרשה בלשון הבינוני, כאשר פירשתי כבר <ref> לעיל ד כה</ref>: |
||
| + | |||
| + | <ref> הקלידו הערת שוליים כאן </ref> |
||
| + | |||
| + | ==שאול המלך== |
||
| + | '''ראו ערך מורחב''': [[שאול המלך]] |
||
| + | |||
| + | [[קובץ:Saul_meets_Samuel.jpg|150px|thumb|ימין| המפגש הראשון: שאול רועה הצאן פגש את שמואל הנביא ציור:James Tissot המאה ה-19]]'''שאול המלך''' היה המלך הראשון על [[שבטי ישראל]]. <ref> מלך בישראל היה גם ירובעל בן גדעון, אבל רק על [[שכם]] וסביבותיה לאמר:"וַיֵּאָסְפוּ כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וְכָל-בֵּית מִלּוֹא, וַיֵּלְכוּ, וַיַּמְלִיכוּ אֶת-אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ--עִם-אֵלוֹן מֻצָּב, אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם[[ספר שופטים]] ט', ו' </ref> |
||
| + | . |
||
| + | מלכותו היתה קצרה ואופיינה בנסיונות לגבש את המשטר החדש בישראל. המקרא מציין כי מצד תכונותיו האישייות התאים לתפקיד. אך לדעת [[שמואל הנביא]] שבחר אותו למלך, הוא לא מילא את הצפוי ממנו. בתלמוד הבבלי נאמר :" ב יהודה בשמו של האמורא שמואל אומר, שמלכותו לא נמשכה מפני שלא היה בה דופי <ref>מסכת יומא, כ"ב, ב'</ref>. והנביא הודיע לו:"וַיִּמְאָסְךָ ה', מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל" |
||
| + | <ref> [[ספר שמואל]]ט"ו, כ"ו </ref> והתוצאה:"קָרַע ה' אֶת-מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ, הַיּוֹם; וּנְתָנָהּ, לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" <ref> שם, כ"ט </ref> ו[[דוד המלך]] נבחר להיות מלך ישראל. |
||
| + | |||
| + | ==דוד המלך== |
||
| + | '''ראו ערך מורחב''': [[דוד המלך]] |
||
| + | |||
| + | [[תמונה:David_Statue_Perspective.jpg|ימין|thumb|150px|דוד המלך, פסלו של מיכאל אנגלו בפירנצה - המקור:ויקישיתוף]] |
||
| + | |||
| + | דָּוִד בֶּן יִשַׁי מלך ארבעים שנה, משנת 2885 לבריאת העולם עד שנת 2,925: שבע שנים בחברון - על שבט יהודה ושלושים ושלוש שנה על ישראל. היה מלכה השני של ישראל ונמלך לאחר [[שאול המלך]] שמלך שלוש שנים. הוא ייסד את שושלת בית דוד, ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-400 שנה, עד חורבן הבית הראשון בשנת 3,338 לבריאת העולם.דוד המלך איחד את שבטי ישראל וכבש את הבשן ואת ארץ פלישתים. |
||
| + | דוד נחשב לדמות מופת, למרות שחטא ודעת חז"ל היא בשל התשובה שעשה. דוד מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב, כ"ג א'). הוא נחשב למחבר [[ספר תהילים]]. מבית דוד ייבוא [[משיח בן דוד]]. |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
<references /> |
<references /> |
||
| + | [[קטגוריה:תולדות עם ישראל]] |
||
גרסה אחרונה מ־13:04, 29 ביולי 2011
המלוכה בישראל נדונה בימי מסעי בני ישראל במדבר סיני, בטרם הגיעם לארץ המובטחת, על-ידי משה רבינו - אשר נתן פירוט החוקים החלים עליו שאם יעמוד בהם תהיה ממנו תצמח שולשת המלוכה בישראל. שמואל הנביא, אשר חי בסיום תקופת השופטים , כאשר נושא המלוכה בישראל היה אקטואלי, עסק ב"משפט המלך" - הכולל אזהרות לגבי מעשיו האפשריים של המלך.
דבריו של משה רבינו הובאו בספר דברים [1] בו נקבע כי:"כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. במקרא בא פירוט החוקים החלים עליו ואז הובטח:"לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל."[2] .
שמואל הנביא תיאר את "משפט המלך" בספר שמואל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ; עַתָּה, שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ--כְּכָל-הַגּוֹיִם" [3] אך כאן יש תוספת הבהרה מפי הקב"ה:"וַיֹּאמֶר ה', אֶל-שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" [4] והמסקנה:"וְעַתָּה, שְׁמַע בְּקוֹלָם: אַךְ, כִּי-הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם, וְהִגַּדְתָּ לָהֶם, מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם [5]
הלכות מלכים ומלחמות[]
הרמב"ם ב"הלכות מלכים ומלחמות" פירט את ארבע-עשרה ההלכות, מהן נביא רק את ארבעת הראשונות ושלוש מן האחרונות:
- (א) שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ--למנות להם מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך" [6], ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר "תמחה את זכר עמלק" [7], ולבנות להם בית הבחירה שנאמר "לשכנו תדרשו, ובאת שמה" [8].
- (ב) מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר "אותי שלח ה' למשוחך למלך . . . ועתה לך והכית את עמלק" [9]. והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית, שנאמר "ויהי, כי ישב המלך בביתו; וה' הניח לו מסביב, מכל אויביו. ויאמר המלך, אל נתן הנביא, ראה . . . אנוכי יושב בבית ארזים . . ." [10].
- (ג) מאחר שהקמת המלך מצוה, למה לא רצה הקדוש ברוך הוא כששאלו מלך משמואל: לפי ששאלו בתרעומת, ולא שאלו לקיים המצוה, אלא מפני שקצו בשמואל הנביא, שנאמר "כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו" [11].
- (ד) אין מעמידין מלך תחילה, אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא--כיהושוע שמינהו משה רבנו ובית דינו, וכשאול ודויד שמינה אותם שמואל הרמתי ובית דינו.
- (י) כיון שנמשח דויד--זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם: שנאמר "כיסאך, יהיה נכון עד עולם" [12]. ולא זכה אלא לכשרים, שנאמר "אם ישמרו בניך, בריתי" [13]. אף על פי שלא זכה אלא לכשרים, לא תיכרת המלכות מזרע דויד לעולם: הבטיחו הקדוש ברוך הוא בכך, שנאמר "אם יעזבו בניו, בריתי; ובמשפטיי, לא ילכון . . . ופקדתי בשבט, פשעם; ובנגעים עוונם. וחסדי, לא אסיר מעימו" [14].
- (יא) נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל, והיה אותו המלך הולך בדרכי התורה והמצוה, ונלחם מלחמות ה'--הרי זה מלך, וכל מצוות המלכות נוהגות בו, אף על פי שעיקר המלכות לדויד, ויהיה מבניו מלך: שהרי אחייה השילוני העמיד ירובעם, ואמר לו "והיה, אם שמוע תשמע את כל אשר אצווך . . . ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדויד עבדי . . ." [15]; ואמר לו אחייה "ולבנו, אתן שבט אחד--למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפניי, בירושלים" [16].
- (יב) מלכי בית דויד--הם העומדים לעולם, שנאמר "כיסאך, יהיה נכון עד עולם" [17]. אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל--תפסוק המלכות מביתו, שהרי לירובעם נאמר "אך, לא כל הימים" [18].
פרשנות המקרא[]
פרשני המקרא עסקו בהבדלי הגישות על המלוכה בישראל וניסו למצוא את הדרך האופטימלית בה ינהג העם.
הרמב"ן פרש על הפסוק: ואמרת אשימה עלי מלך - [19] על דעת רבותינו [20]: כמו ואמור אשימה עלי מלך, והיא מצות עשה שיחייב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה, כלשון ועשית מעקה לגגך [21], וזולתם.
והזכיר ואמרת, כי מצווה שיבואו לפני הכוהנים הלווים ואל השופט ויאמרו להם רצוננו שנשים עלינו מלך: ולפי דעתי עוד, שגם זה מרמיזותיו על העתידות, שכן היה כששאלו להם את שאול אמרו לשמואל [22] : שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים, וכן כתוב שם [23]: והיינו גם אנחנו ככל הגויים ושפטנו מלכנו וגו', כי מה טעם שתאמר התורה במצווה "ככל הגויים אשר סביבותי", ואין ישראל ראויים ללמד מהם ולא לקנא בעושי עולה, אבל זה רמז לעניין שיהיה, ולכך באה הפרשה בלשון הבינוני, כאשר פירשתי כבר [24]:
שאול המלך[]
ראו ערך מורחב: שאול המלך
המפגש הראשון: שאול רועה הצאן פגש את שמואל הנביא ציור:James Tissot המאה ה-19
שאול המלך היה המלך הראשון על שבטי ישראל. [26]
. מלכותו היתה קצרה ואופיינה בנסיונות לגבש את המשטר החדש בישראל. המקרא מציין כי מצד תכונותיו האישייות התאים לתפקיד. אך לדעת שמואל הנביא שבחר אותו למלך, הוא לא מילא את הצפוי ממנו. בתלמוד הבבלי נאמר :" ב יהודה בשמו של האמורא שמואל אומר, שמלכותו לא נמשכה מפני שלא היה בה דופי [27]. והנביא הודיע לו:"וַיִּמְאָסְךָ ה', מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל" [28] והתוצאה:"קָרַע ה' אֶת-מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ, הַיּוֹם; וּנְתָנָהּ, לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" [29] ודוד המלך נבחר להיות מלך ישראל.
דוד המלך[]
ראו ערך מורחב: דוד המלך
דוד המלך, פסלו של מיכאל אנגלו בפירנצה - המקור:ויקישיתוף
דָּוִד בֶּן יִשַׁי מלך ארבעים שנה, משנת 2885 לבריאת העולם עד שנת 2,925: שבע שנים בחברון - על שבט יהודה ושלושים ושלוש שנה על ישראל. היה מלכה השני של ישראל ונמלך לאחר שאול המלך שמלך שלוש שנים. הוא ייסד את שושלת בית דוד, ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-400 שנה, עד חורבן הבית הראשון בשנת 3,338 לבריאת העולם.דוד המלך איחד את שבטי ישראל וכבש את הבשן ואת ארץ פלישתים.
דוד נחשב לדמות מופת, למרות שחטא ודעת חז"ל היא בשל התשובה שעשה. דוד מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב, כ"ג א'). הוא נחשב למחבר ספר תהילים. מבית דוד ייבוא משיח בן דוד.
הערות שוליים[]
- ↑ י"ז, י"ד-כ'
- ↑ שם,כ'
- ↑ ח',ה'
- ↑ שם,ז'
- ↑ שם,ט'
- ↑ דברים י"ז,ט"ו
- ↑ דברים כה,יט
- ↑ דברים יב,ה
- ↑ ראה שמואל א ט"ו,א-ג
- ↑ שמואל ב' ז',א'-ב'
- ↑ שמואל א',ח',ז'
- ↑ שמואל ב ז,טז
- ↑ תהילים קל"ב,י"ב
- ↑ ראה תהילים פ"ט,ל"א-ל"ד
- ↑ ראה מלכים א', י"א,ל"ח
- ↑ מלכים א יא,לו
- ↑ שמואל ב',ז',ט"ז
- ↑ מלכים א' י"א,ל"ט
- ↑ ספר דברים, י"ז,י"ד
- ↑ ספרי ראה סז, סנהדרין כ ב
- ↑ להלן כב ח
- ↑ ספר שמואל א', ח', ה'
- ↑ פסוק כ
- ↑ לעיל ד כה
- ↑ הקלידו הערת שוליים כאן
- ↑ מלך בישראל היה גם ירובעל בן גדעון, אבל רק על שכם וסביבותיה לאמר:"וַיֵּאָסְפוּ כָּל-בַּעֲלֵי שְׁכֶם, וְכָל-בֵּית מִלּוֹא, וַיֵּלְכוּ, וַיַּמְלִיכוּ אֶת-אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ--עִם-אֵלוֹן מֻצָּב, אֲשֶׁר בִּשְׁכֶםספר שופטים ט', ו'
- ↑ מסכת יומא, כ"ב, ב'
- ↑ ספר שמואלט"ו, כ"ו
- ↑ שם, כ"ט