כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

56-51955.jpg

המלכות הרביעית לפי המהר"ל בספרו נצח ישראל - שיעורו של עידו פרידמן בכולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים בל' מרחשוון תשע"ד

  • האזינו לשיעורו של הרב חיים כץ הקש ותגיע לשורה המתאימההאמור בערך זה הוא על אחריות כותבו ותוכנו לא נבדק על-ידי נותן השיעור

המקור לנושא השיעור: "נצח ישראל": פרק ט"ז

הפרק בספר נצח ישראל מתחיל בציטוט ממסכת עבודה זרה

Cquote2.svg אמר רבי יהודה אמר שמואל, עיר אחת יש לה למלכות רביעית, אחת לשבעים שנה מביאים אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חגר וכו'... הרי כי מה ששלט המלאך על יעקב מה שנגע בכף ירכו, הוא שגרם לשלוט בו עשו, ועשו הוא אדם שלם, ודבר זה גורם שעשו רוכב על יעקב שהוא צולע, וזה שאמר שמביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חגר. ואמר שמלבישין אותו בלבוש אדם הראשון, פירוש דבר זה, כי כל המאמר הזה בא לפרש כי היה לעשו עולם הזה, ולכך כל מה שראוי אל עולם הזה היה לעשו, ולא היה ליעקב רק עולם הנבדל מן הגשמי, ולכך אמר שמביאין אדם שלם, כי ראוי אל עשו שיהיה אדם שלם, כאשר יש לו לעשו העולם הזה, ולא כן יעקב, שאין ראוי לו עולם הזה, ולכך היה חגר ברגליו, והיה צולע על ירכו, כי יעקב היה מיוחד אל הדבר שהוא אלקי ולא גשמי, ואין דבר שהוא גשמי כמו הירך, לפי שאין בו צלם אלקים... ( פרק קמ"א) Cquote1.svg

עושים כעין הצגה, עשיו רוכב על יעקב ומצביע על הרמאות, אוי אם זה יתהפך !!!

המאמר בא לבאר את מהות "המלכות הרביעית". אין מצב ששניהם למעלה או למטה: כשר אחד למעלה, השני - למטה. כאשר רוכבים על השני , הוא לא יוכל לקום. בגלל שיעקב אבינו היה צולע, יכל לו המלאך, ואז עשיו לא יכל לשלוט בו. המלאך "שרו של עשו" גרם שעשו יוכל לשלוט בו. אם לא הי לו החסרון, עשו לא יכל היה לשלוט על יעקב. ה"חסרון" של יעקב יגרום כי הוא יוכל לעלות. אצל עשו יש שלמות וכן אין לו למה לשאוף.

המאמר בא להראות כי העולם הזה הוא של עשו. ובתמונה הזאת, יעקב אבינו הוא חיגר, הוא לא מתאים ל"עולם הזה".

הדף הראשון של הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

המלכות הרביעית 1.png

בהמשך יבואו שאר הפרקים לפי העניין

ליעקב אבינו יש חלק בצלם האלוקי ולעשו- חלק בבגד
האחים הם תאומים אבל בכל זאת קיים ההבדל והוא במה שקבלו מן האדם הראשון. הוא קבל גם את הצלם וגם בגד. הצלם עבר ליעקב אבינו. , לעומת הצלם שהוא נגלה, הוא ראוי ליעקב. מראה יעקב אבינו היה כמו האדם הראשון, שהיה לו צלם אלוקים. יעקב אבינו נטל את היופי האלוקי מהאדם הראשון. זה מהות האדם. לא כן מה שקבל עשו - שאינו ממהות האדם. מה שנפגע היה דבר גשמי כמו הירך, שאינו נראה, שאין בו צלם אלוקים

עשו לקח את מעלת הלבוש, הנותנים רק כבוד וחשיבות. הכבוד והבגדים הם רק כלפי החברה והעולם. עשו לקח את הבגדים של נמרד. צלם האלוקים מתבטא ביופי. ליעקב אבינו יש חלק בצלם האלוקי. נכון .

המהר"ל מבקש להראות כי הברכה של יצחק אבינו לעשו לא תתקיים. הברכות ליעקב אבינו ליעקב היו מבלי דעת ולכן יכלו להתבטל. אין קשר בין ה"רוכב" לבין "נרכב". או זה או זה. אין שיתוף. עשו ירש "העולם הזה" לגמרי ולכן ירש את הבגדים וקרקפתו של ישמעאל. "שרו של עשו" יכל לפגוע רק בירך ולא בצלם. בחלק התחתון, שם ניתן לשלוט בו, הצד שהוא מתחבר לעולם הזה.


וכאשר זרחה השמש, השמש הוא "סדר העולם" וה"סדר" מרפא את יעקב, עד שהעולם חוזר לסדרו.

הדף השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

להלן הדף השני

המלכות הרביעת 2.png

חלום ארבע החיות של דניאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

נאמר "ולאום מלאום יאמץ" - המלכות עוברת מאחד לשני. בנבואה ראה דניאל ארבע חיות המסמלות את ארבע המלכויות שישלטו בעולם, ואשר ישראל ישתעבדו להן בגלותם (דניאל פרק ז): בספר דניאל נאמר

Cquote2.svg ב. עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם לֵילְיָא וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא: ג. וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא: ד. קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ גַפַּיהּ \גַפַּהּ\ וּנְטִילַת מִן אַרְעָא וְעַל רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ: ה. וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב וְלִשְׂטַר חַד הֳקִמַת וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּיהּ \שִׁנַּהּ\ וְכֵן אָמְרִין לַהּ קוּמִי אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא: ו. בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע דִּי עוֹף עַל גַּבַּיהּ \גַּבַּהּ\ וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ: ז. בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָיָא \רְבִיעָאָה\ דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָה וְשִׁנַּיִן דִּי פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן אָכְלָה וּמַדְּקָה וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַיהּ \בְּרַגְלַהּ\ רָפְסָה וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן כָּל חֵיוָתָא דִּי קָדָמַיהּ \קָדָמַהּ\ וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ: ח. מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת בֵּינֵיהֵון \בֵּינֵיהֵן\ וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָו \אֶתְעֲקַרָה\ מִן קֳדָמַיהּ \קֳדָמַהּ\ וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן: ט. חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק: י. נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִים \אַלְפִין\ יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ רִבְוָן \רִבְבָן\ קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ: יא. חָזֵה הֲוֵית בֵּאדַיִן מִן קָל מִלַּיָּא רַבְרְבָתָא דִּי קַרְנָא מְמַלֱּלָא חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי קְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַה וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא: יב. וּשְׁאָר חֵיוָתָא הֶעְדִּיו שָׁלְטָנְהוֹן וְאַרְכָה בְחַיִּין יְהִיבַת לְהוֹן עַד זְמַן וְעִדָּן: יג. חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי: יד. וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל: טו. אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי אֲנָה דָנִיֵּאל בְּגוֹא נִדְנֶה וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי: טז. קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא וְיַצִּיבָא אֶבְעֵא מִנֵּהּ עַל כָּל דְּנָה וַאֲמַר לִי וּפְשַׁר מִלַּיָּא יְהוֹדְעִנַּנִי: יז. אִלֵּין חֵיוָתָא רַבְרְבָתָא דִּי אִנִּין אַרְבַּע אַרְבְּעָה מַלְכִין יְקוּמוּן מִן אַרְעָא: יח. וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא: יט. אֱדַיִן צְבִית לְיַצָּבָא עַל חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא דִּי הֲוָת שָׁנְיָה מִן כָּלְּהֵון \כָּלְּהֵן\ דְּחִילָה יַתִּירָה שִׁנַּיהּ \שִׁנַּהּ\ דִּי פַרְזֶל וְטִפְרַיהּ \וְטִפְרַהּ\ דִּי נְחָשׁ אָכְלָה מַדְּקָה וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַיהּ \בְּרַגְלַהּ\ רָפְסָה: כ. וְעַל קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִּי בְרֵאשַׁהּ וְאָחֳרִי דִּי סִלְקַת וּנְפַלָו \וּנְפַלָה\ מִן קֳדָמַיהּ \קֳדָמַהּ\ תְּלָת וְקַרְנָא דִכֵּן וְעַיְנִין לַהּ וְפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן וְחֶזְוַהּ רַב מִן חַבְרָתַהּ: כא. חָזֵה הֲוֵית וְקַרְנָא דִכֵּן עָבְדָא קְרָב עִם קַדִּישִׁין וְיָכְלָה לְהוֹן: כב. עַד דִּי אֲתָה עַתִּיק יוֹמַיָּא וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין וְזִמְנָא מְטָה וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין: כג. כֵּן אֲמַר חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא מַלְכוּ רְבִיעָיה \רְבִיעָאָה\ תֶּהֱוֵא בְאַרְעָא דִּי תִשְׁנֵא מִן כָּל מַלְכְוָתָא וְתֵאכֻל כָּל אַרְעָא וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ: כד. וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מִנַּהּ מַלְכוּתָא עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן וְאָחֳרָן יְקוּם אַחֲרֵיהֹן וְהוּא יִשְׁנֵא מִן קַדְמָיֵא וּתְלָתָה מַלְכִין יְהַשְׁפִּל: כה. וּמִלִּין לְצַד עִלָּיאָ \עִלָּאָה\ יְמַלִּל וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין יְבַלֵּא וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן: כו. וְדִינָא יִתִּב וְשָׁלְטָנֵהּ יְהַעְדּוּן לְהַשְׁמָדָה וּלְהוֹבָדָה עַד סוֹפָא: כז. וּמַלְכוּתָא וְשָׁלְטָנָא וּרְבוּתָא דִּי מַלְכְוָת תְּחוֹת כָּל שְׁמַיָּא יְהִיבַת לְעַם קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְכֹל שָׁלְטָנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן וְיִשְׁתַּמְּעוּן:


תרגום הרלב"ג:

ב. ענה דניאל ואמר רואה הייתי בחזיוני הלילה והנה ארבע רוחות השמים מוציאות הים הגדול ממקומו.
ג. וארבע חיות גדולות עולות מן הים שונות זו מזו.
ד. הראשונה כאריה וכנפי נשר לה רואה הייתי שנמרטו כנפיה והורמה מן הארץ הרגלים כרגלי אנוש הוקמה ולב אדם נתן לה.
ה. והנה חיה אחרת שניה דומה לדוב ולצד אחד הוקמה, ושלשה צלעות בפיה בין שיניה. וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא.
ו. אחר זה רואה הייתי והנה [חיה] אחרת כנמר, לה כנפים ארבע של עוף על גבה, וארבע ראשים לחיה, וממשלה נתנה לה.
ז. רואה הייתי במראות הלילה, והנה חיה רביעית נוראה ולה אימה ותוקף, ושיני ברזל גדולות לה, אכלה ומדקה והשאר ברגליה רומסת, והיא משונה מכל החיות הקודמות וקרנים עשר לה.
ח. מסתכל הייתי בקרניה והנה קרן אחת קטנה עולה ביניהם. ושלשה מן הקרנים הראשונים נעקרו מלפניה והנה עינים כעיני אדם בקרן הזאת ופה מדבר גדולות.
ט. רואה הייתי עד שהכסאות השלכו והישיש ישב, לבושו כשלג לבן ושער ראשו כצמר נקי כסאו שביבי אש ופניו אש בוער.
י. נהר של אש נמשך ויוצא מלפניו אלף אלפים ישרתוהו וריבי רבבות לפניו יקומו למשפט ישב וספרים נפתחו
יא. רואה הייתי אז מקול הדברים הגדולים אשר הקרן מדברת, ראיתי עד שנהרגה החיה ונאבד גופה ונתנה לשריפת אש.
יב. ושאר החיות הסירו ממשלתם, ואורך בחיים נתן להם עד זמן ועת.
יג. רואה הייתי במראות הלילה והנה עם ענני השמים כבן אדם היה בא ועד הישיש הגיע ולפניו הקריבוהו.
יד. ולה נתן ממשלה וכבוד ומלכות והוד וכל עמים ולשונות לו יעבדו, ממשלתו ממשלת עולם אשר לא תסור. ומלכותו אשר לא תשחת.
טו. נכרתה רוחי תוך נרתיקה אני דניאל ומראות ראשי הבהילוני.
טז. קרבתי אצל אחד מהעומדים והאמת אשאל ממנו על זה, ואמר אלי ופתרון הדברים יודיעני. :יז. אלו החיות הגדולות שהם ארבעה מלכויות יקומו מן הארץ.
יח. ויקבלו המלכות קדושי עליונים וינחלו המלכות לעולם ולעולמי עולמים.
יט. אז רציתי לעמוד על החיה הרביעית אשר היתה משונה מכולם [במראה] מפחיד מאד, שיניה ברזל, וצפרניה נחשת, [הוא ברזל קשה] אכלה ומדקה והשאר רומסת ברגליה.
כ. ועל עשר הקרנות אשר בראשה והאחרת אשר עלתה ונפלו מלפניה שלש, והקרן אשר היא הכן, [היו] עינים לה ופה ומדברת גדולות ומראיה גדול מחברתה.
כא. רואה הייתי והנה הקרן אשר היא כן עושה מלחמה עם קדושים ויכלה [להם].
כב. עד שבא הישיש [ואחר כך] נתן המשפט לקדושי עליון והגיע העת ונחלו המלכות קדושים. :כג. כן אמר החיה הרביעית היא מלכות רביעית תהיה בארץ משונה מכל המלכויות ותכלה כל הארץ ותדוקנה.
כד. וקרנים עשר מאותה המלכות יקומו עשרה מלכים ואחרון יקום אחריהם והוא משונה מהראשונים ולשלשה מלכים ישפיל.
כה. וידבר דברים כנגד אל עליון ולקדושי עליונים יכלה [וישחית] ויחשוב לשנות מועדים ודת וינתנו בידו עד מועד מועדים וחצי [מועד].
כו. ולמשפט ישב, וממשלתו יסירו להשמיד ולאבד עד לכלה.
כז. והמלכות והממשלה וגדולת המלכויות אשר תחת כל השמים נתנה לעם קדושי עליון מלכותו [יעמוד] לעולם וכל הממשלות יעבדוהו וישמעו לקולו.המקור: אתר ויקי ישיבה)
Cquote1.svg

רבי ישמעאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקחו את קרקפו של רבי ישמעאל. כמו שעשו ירש את יעקב, כך ירשו את הקרקפת של כהן גדול, אשר זכה לקבל את האור מבית המקדש. "במקום בית המקדש נבריאת האורה והארץ האירה מכבודו"

רבי ישמעאל סימל את היופי של עם ישראל. על יופיו בויקי ישיבה:

לבד מגדולתו בתורה, נודע רבי ישמעאל ביופיו הבלתי-רגיל. יופיו מוזכר באחדים מסיפורי חז"ל.
בעת חורבן בית המקדש, והוא ילד קטן, נשבה רבי ישמעאל, נלקח לרומא והוחזק שם בבית אסורים. רבי יהושע בן חנניה הגיע באחד ממסעותיו לרומא, ושם גילו את אוזנו כי בבית האסורים נמצא ילד יפה עיניים. עמד רבי יהושע בפיתחו וקרא בקול גדול את הפסוק (ישעיה מב, כד): "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים?" והנה שמע מבית האסורים קולו של ילד, שהמשיך מזכרונו את הפסוק: "הלוֹא ה' זוּ חטאנו לו ולא אָבוּ בדרכיו הָלוֹך, ולא שמעו בתורתו". שמע זאת רבי יהושע ואמר: מובטחני בו שיהא מורה הוראה בישראל, ולא אזוז מכאן עד שאפדה אותו בכל סכום שיידרש". רבי יהושע שילם את הסכום הגבוה שנדרש, ופדה אותו. לימים הגשים הנער את הציפיות שתלה בו פודהו, והיה לאחד מגדולי ההוראה בישראל [1]. יש שמטילים ספק בזיהוי סיפור הפדיון עם רבי ישמעאל זה (ראו בפרק הבא).

היופי מוזכר בדבריו של רבי ישמעאל גם בהקשר של סיפור על אדם שהדיר עצמו מאשתו ולא אבה לראותה, עד שהלכה לרבי ישמעאל והתייפתה, והנדר הותר לאחר שבעלה לא זיהה אותה: "ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנאה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. אמר לו רבי ישמעאל: בנִי, מִזו נדרת? אמר לו: לאו. והתירהּ רבי ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן. וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר בשאול (שמואל-ב א, כד): בנות ישראל אל שאול בכינה" [2].

סוף הפרק'

המלכות הרביעית 3.png
המלכות הרביעית 4.png

לפי המדרש, נטלו את היופי שלו, עשו מזה מסכה וניסו לבטלו על-ידי הפיכתו לתכשיט.

לסיכום, עשו ומלכות רומי[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשיו התחפש לאדם הראשון. מלכות אדום יש לה דמיון לאדם הראשון, בעקבות עשיו.יש לה את ברכת יצחק: ו"לאום מלאום יאמץ" התגשם כאשר הרומאים לקחו הכל מירושלים. עשיו (היום: צאצאיו) סבור כי הכל מגיע לו כי רימו אותו

רבי ישמעאל מסמל את היופי של ישראל ולכן ניסו להפוך אותו ל" תכשיט"

והכל בגלל סברתם כי יעקב רימה וזו הסיבה שעשו זעק "זעקה גדולה". הוא חשב שהכל הגיע לו.

לסיום, הגאולה תחל עם קריסת "המלכות הרביעית".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערת שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. גיטין, נח ע"א.
  2. נדרים סו, ע"א.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.