| תקופות בתולדות ארץ ישראל | |||
| שם התקופה | תחילה | סופה | |
|---|---|---|---|
| העת העתיקה | 1500- | 1100 - | |
| ממלכת ישראל המאוחדת | 1100 - | 928 - | |
| ממלכת יהודה | 928 - | 586 - | |
| הפרסית | 586 - | 332 - | |
| ההלינסטית | 332 - | 167 - | |
| חשמונאים | 167 - | 37 - | |
| הרומית | 37 - | 324 | |
| הביזנטית | 324 | 638 | |
| הערבית | 638 | 1099 | |
| הצלבנים | 1099 | 1291 | |
| הממלוכית | 1291 | 1571 | |
| העות'מאנית | 1571 | 1917 | |
| המנדט הבריטי | 1917 | 1948 | |
| מדינת ישראל |
החלוקה המנהלית למחוזות ונפות בתקופת המנדט הבריטי המקור:Shy halatzi הויקיפדיה העברית
מפת המנדט הבריטי 1922 יצר:Ori~ הויקיפדיה העברית
המנדט הבריטי, בשמו הרשמי המלא (בעברית): המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים. מכוחו שלטו הבריטים בארץ ישראל (פלשתינה) בין השנים 1922 ל-1948.
- "שלטון המנדט" הוא כינוי מקוצר לשלטון הבריטי בארץ ישראל, שפעל מתוקף המנדט שקבלה מחבר הלאומים.
- "ממשלת המנדט" היא הממשלה הבריטית שפעלה בארץ בתקופת המנדט.
- "תקופת המנדט" היא התקופה שמאז כניסת הצבא הבריטי לארץ ישראל בקיץ 1917, ועד לסיומו בחצות הלילה שבין ה-14 וה-15 במאי 1948.
עדכון מספטמבר 2014[]
מידע חדש על התוכניות הבריטי ות על עתיד ארץ ישראל - תחליטו היכן להציב אותו[]
מאיר זמיר, חשיפה: המודיעין הבריטי עודד את הפלישה של צבאות ערב לישראל ב–1948, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2014
פרופ' מאיר זמיר מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. ספרו "The Secret Anglo-French War in the Middle East: Intelligence and Decolonization, 1940–1948" עומד לצאת השנה בלונדון בהוצאת Routledge
|
בסתיו 1947 העביר השירות החשאי הצרפתי לאנשי ההגנה מידע שהצביע על כך שבריגדיר קלייטון וקציני מודיעין בריטים היו מעורבים ביוזמה חדשה, שנועדה להבטיח את מעמדה האסטרטגי של בריטניה במזרח התיכון. המקורות קישרו בין קלייטון לסכסוך המחריף בין ערבים ליהודים בארץ ישראל והתייחסו גם לתוכנית חלוקה חדשה שהציע קלייטון, שבניגוד לתוכנית שהציע האו"ם ביקשה לחלק את ארץ ישראל בין המדינות הערביות השכנות ולהגביל את השטח המיועד למדינה היהודית לרצועת החוף שבין עתלית לתל אביב. הצרפתים קישרו בין יוזמה זו למאמציהם המחודשים של הבריטים ליישם את תוכנית הקנטוניזציה של ועדת מוריסון־גריידי, והזהירו מפני סכנה של תקיפת היישוב היהודי בידי כוחות לא סדירים של הליגה הערבית. הם הזהירו גם כי לא ניתן לשלול פלישה של צבאות ערב הסדירים לשם מניעת הקמתה של מדינה יהודית. | 
|
רקע ומגמות[]
ראשיתה של תקופת המנדט היא בכניסת הצבא הבריטי לדרום הארץ וכיבושה במהלך 1917.[1] הממשל הצבאי הבריטי הוכרז בדצמבר 1917, במקביל להתייצבות קו החזית במרכז הארץ. הכוחות הבריטים המשיכו צפונה וכבשו את הארץ כולה מקיץ 1918. ב-1 ביולי 1920 החל ממשל אזרחי בריטי בראשות "הנציב העליון" הראשון הרברט סמואל.[2] ה-11 בספטמבר 1922 הוא המועד הרשמי בו בריטניה - המנהל האזרחי הבריטי בראשות הנציב העליון, קבלה את המנדט מחבר הלאומים על ארץ ישראל.[3]
כוונתו המוצהרת של שלטון המנדט הייתה להקים בית לאומי ליהודים בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.[4] למטרה זו עודד כתב המנדט עלייה של יהודים והקצאת קרקעות מדינה להתיישבותם[5]. יחד עם זאת, ממשלת המנדט הטילה מסיבות שונות הגבלות על העלייה ועל רכישת הקרקעות בידי יהודים, אשר החמירו בשנות התקופה בהדרגה, על פי כללי הספרים הלבנים. לפי ספרה של ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם, אפשרה ממשלת המנדט בהתעלמות מכוונת כניסתם הבלתי חוקית של ערבים רבים.[6]. המחלוקת בין ממשלת המנדט לתנועה הציונית בסוגיית היקף עליית היהודים לארץ התגברה לאחר עליית השלטון הנאצי בגרמניה ב-1933, הספר הלבן של שנת 1939 והתחזקה לאחר מפלת הנאצים ב-1945 על רקע השאיפה היהודית הציונית להרחיב את היישוב היהודי בארץ ולקלוט את פליטי השואה.
ליחסי שלטון המנדט עם היישוב היהודי היו צדדים שונים. המנדט, שהתבסס על הצהרת בלפור, תרם לביסוס הנוכחות היהודית בארץ ישראל, שימש כחומת מגן שהגנה על היישוב היהודי הקטן במזרח התיכון, ואף אפשר קליטה מוגבלת של עולים יהודים ממזרח אירופה ומרכזה ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, עת התרחשה השואה. אף על פי כן, משעה שהחלו מרידות בשלטון המנדט מצד התושבים הערבים ופרעות שערכו בתושבים היהודים, ובמיוחד בשנים האחרונות לקיומו, נראה היה כי הבריטים מעדיפים את שמירת השקט והסדר בארץ יותר מאשר את קיום הוראות כתב המנדט לגבי בניית בית יהודי. לקראת סוף 1945 במחאה על המדיניות הבריטית החלה לפעול תנועת המרי העברי שפעלה עד אוגוסט 1946, ובד בבד הורחבה פעילות ההעפלה. ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שזומנה לחקור את סוגיית ארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה פרסמה באפריל 1946 מסקנותיה כי אין להקים מדינה דו-לאומית בשטח המנדט. כמו כן המליצה הוועדה לאשר רישיונות עלייה ל-100,000 פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה עוד בשנת 1946. בריטניה דחתה את המלצות הוועדה וכדי למשוך זמן הציעה שארצות הברית תקים איתה ועדה נוספת בתקווה שזו תאפשר את המשך שלטונה בארץ ישראל ולצורך כך הוקמה ועדת מוריסון גריידי.
להמשך הערך הקש: המנדט_הבריטי 
בואו של הנציב הראשון לארץישראל (1920)[]
המקור : מלחמת העולם הראשונה ומנדט הבריטי בפלסטינה - 102 תמונות מספריית הקונגרס
בצל הסכסוך היהודי-הערבי על נורמליזציה וחיי היום-יום בארץ ישראל המנדטורית: דוגמא - חיפה[]
פרופ' תמיר גורן – בצל הסכסוך היהודי-הערבי על נורמליזציה וחיי היום-יום בארץ ישראל המנדטורית
סדרת "מנהרת הזמן - אירועים בהיסטוריה של א"י על הציר הכרונולוגי" מרצי המחלקה יעבירו הרצאות קצרות (30-60 דק') בכל יום בשעה 18:00 ב-Zoom לקהל הרחב. יום שני 11.5 - פרופ' תמיר גורן: "בצל הסכסוך היהודי-הערבי: על נורמליזציה וחיי היום-יום בארץ ישראל המנדטורית"
הערות שוליים[]
- ↑ ראו: יהודה ואלך, המערכה הצבאית בארץ-ישראל במלחמת-העולם הראשונה, בתוך: משה ליסק (עורך), תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה, ירושלים: הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוסד ביאליק, תשנ"ד-1994, עמ' 138-97
- ↑ כחלק מהליך המינוי, לורד הרברט סמואל חתם על מסמך האומר: "קיבלתי ממיג'ור ג'נרל סר לואיס ג'יי בולס [המושל הצבאי] ארץ ישראל אחת שלמה", אצל: תום שגב, ימי הכלניות, ירושלים : הוצאת כתר, 1999, עמ' 130.
- ↑ הביטוי "המנדט הבריטי", כשהוא נאמר בעברית, מתייחס למנדט הבריטי על ארץ ישראל. אולם התקיימו שטחי מנדט בריטיים גם בארצות אחרות. המנדט על ארץ ישראל הוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים על-פי ההסדרים שהיו מקובלים אז. ארץ ישראל לא הייתה מעולם מושבה בריטית, ולפיכך החוק והמשפט בה היו שונים במקצת מאלה שנהגו במושבות הבריטיות.
- ↑ בסעיף 2 בכתב המנדט נאמר: "בעל המנדט יהא אחראי להעמדת הארץ בתנאים מדיניים, אדמיניסטרטיבים וכלכליים כאלה, אשר יבטיחו את הקמתו של הבית הלאומי היהודי, כפי שנקבע בפתיחה ואת ההתפתחות של מוסדות שלטון עצמי, וכמו כן לשמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי ארץ ישראל, בלי הבדל בין עם לעם ובין דת לדת".
- ↑ סעיף 6 בכתב המנדט קבע כי על השלטונות "להקל על עליית יהודים לארץ ישראל ולגרום ליישוב צפוף של יהודים בכל חלקיה, כולל אדמות מדינה ושטחי בור שאינם נדרשים למטרה אחרת"
- ↑ ג'ואן פיטרס, מאז ומקדם, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002, פרקים 14-13.