הסורג

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

עוד על הכתובת

הסורֵג היה מחיצת אבנים נמוכה שניצבה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני, ושובצו בה כתובות אזהרה בשפות שונות לגויים שביקשו להיכנס אל התחום המקודש. פנימה לסורג עבר החיל - חומת העזר לחומת העזרה במקדש. מכל הכתובות שרדו רק שתיים - אחת שלמה, שהתגלתה על ידי שארל קלרמון-גנו ושוכנת כיום במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול (בתמונה), ואחת שבורה במוזיאון רוקפלר בירושלים.

אקטואליה

יוסף פטריק, על מספר שערי העזרה והשערים בסורג - מצב הידע והצעה חדשה

יוסף פטריק, על מספר שערי העזרה והשערים בסורג - מצב הידע והצעה חדשה

על מספר שערי העזרה והשערים שבסורג - מצב הידע והצעה חדשה מאת: פרופ' יוסף פטריק, האוניברסיטה העברית
בהרצאה הוצגו מפות המציגות את העזרה והסורג בספרות הפרשנית ובמחקר המודרני. לפיהן קיימות שתי גירסאות על ממספר השערים בעזרה:

• שבעה, לפי משנה מידות א':ד-ה, משנת ר'אליעזר בן יעקב ובהתאם לשש מפות שפורסמו
• שלושה עשר, לדברי אבא יוסי בן חנן בסיפא של משנה מידות ב:ו'.ובהתאם לחמש מפות שפורסמו.

נקודת המוצא היא שמקורות אלה משקפים עזרה שהתקיימה ופולחן שהתנהל בו.

• ההרצאה כולה הובאה בספר הכנס: אייל ברוך ואברהם פאוסט (עורכים), "חידושים בחקר ירושלים" - הקובץ התשעה-עשר מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים, אוניברסיטת ב ר-אלן , רמת גן, תשע"ד .

מטרת הסורג

הסורג היה סמלי בעיקרו, ונועד למנוע כניסה של לא-יהודים אל תוך המקדש, דבר האסור על פי ההלכה. כך, למעשה, סימן הסורג את התחום במקדש שעד אליו מותר לנוכרים להגיע. לצורך כך אף הוצבו סביבו עמודים ועליהם כתובות בלטינית ויוונית, שללא-יהודים אסור להיכנס לתחום בית המקדש (המסומן על-ידי הסורגים) , ודינו של הנכנס הוא מוות. הידיעות על כתובות אלה מגיעות מספרי יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים ה, ה, ב), אשר מדבריו גם עולה כי הרומאיים איפשרו לקיים גזר דין זה הלכה למעשה. כך מובא בנאומו של טיטוס, מעט לפני חורבן בית שני (מלחמות ו, ב, ד):

"וטיטוס כעס מאוד על הדבר הזה והרבה לדבר קשות אל אנשי יוחנן, בקראו אליהם לאמור: הוי נבלים טמאים, האם לא הקימו ידיכם את הסורג הזה מסביב לקודש? האם לא העמדתם בסורג את העמודים האלה אשר נחרט עליהם בכתב יווני ובכתבנו, כי לא יהין איש זר לעבור את המחיצה הזאת? והאם לא מילאנו אנו את ידיכם להמית את כל העובר על הדבר הזה, אף אם יהיה אזרח רומא?...".

חוקרים בעבר פקפקו במידע זה, אך בשנת 1871 גילה המלומד הצרפתי שארל קלרמון-גנו אבן מעין זו שסיפר עליה יוסף. על האבן יש כתובת ביוונית, האומרת: "איש נוכרי לא ייכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפה, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה". קטע מלוח נוסף מעין זה נמצא בשנת 1935, אגב סלילת כביש בירושלים.

צורת הסורג

דגם ה"סורג" - המקור:דגם החוואי אלק ג'ררד פ

לא ברור מה הייתה צורתו של הסורג. על פי עדות יוסף, הוא היה עשוי מאבנים, והמחיצה הייתה "כלילת יופי במלאכתה". היו שפירשו שהוא היה עשוי בצורה מסוימת של אבנים לסירוגין, כעין מעשה רשת, כמרומז מן השם "סורג", וכמרומז אצל יוסף, שהיה ייחוד בעשיית המחיצה.

גובה הסורג

על גובה הסורג ישנן עדויות סותרות. ברור שהיה נמוך, אך על פי המשנה במסכת מידות היה גובהו רק עשרה טפחים (כ-75-100 ס"מ), ואילו על פי יוסף היה גובהו שלוש אמות (כמטר וחצי). ייתכן כי חז"ל רצו למסור רק על הגובה המינימלי מבחינה הלכתית, בעוד יוסף מסר על הגובה בפועל.

הפרצות בסורג

על פי המשנה (מידות ב, ג), היו בסורג שלוש-עשרה פרצות שפרצום מלכי יוון, ושאותם חזרו וגדרו מאוחר יותר. היו ששיערו שהיוונים פגעו דווקא בסורג, משום שהוא מסמל את ההגבל של כניסת גויים לתחום המקדש, דבר שלא ראו בעין יפה. דבר דומה מסופר בספר חשמונאים א' (ט, נד):

"...ובשנת שלוש וחמישים ומאה, בחודש השני ציווה אלקימוס (כהן גדול מתיוון) להרוס את חומת חצר המקדש הפנימית, ויהרוס את מעשי הנביאים. ויחל להרוס... וייבטלו מעשיו...".

היו שפירשו שמדובר על הריסת הסורג ("מעשי הנביאים"), ועל כך שהוא התחיל להרוס אך לא הצליח לסיים.

משנה מבוארת

לפנים ממנו, סורג ד גבוה עשרה טפחים.

ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון.

חזרו וגדרום, וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות.

לפנים ממנו, החיל עשר אמות.

ושתים עשרה מעלות היו שם.

רום המעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה.

כל המעלות שהיו שם, רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה, חוץ משל אולם.

כל הפתחים והשערים שהיו שם, גבהן עשרים אמה, ורחבן עשר אמות, חוץ משל אולם.

כל הפתחים שהיו שם, היו להן דלתות, חוץ משל אולם.

כל השערים שהיו שם, היו להן שקופות, חוץ משער טדי, שהיו שם שתי אבנים מטות זו על גב זו ו.

כל השערים שהיו שם, נשתנו ז להיות של זהב, חוץ משער ניקנור, מפני שנעשה בהן נס.

ויש אומרים, מפני שנחשתן מצהיב.

נוסח הרמב"ם

לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים ושלש עשרה פרצות היו בו שפרצום מלכי יוון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדן שלש עשרה השתחוויות לפנים ממנו החיל גבוה עשר אמות ושתים עשרה מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה וכל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם כל הפתחים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמות חוץ משל אולם כל הפתחים שהיו שם היו להם דלתות חוץ משל אולם כל השערים שהיו שם היו להן שקופות חוץ משער טדה שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גבי זו כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור מפני שנעשה בהן נס ויש אומרין מפני שנחושתן מצהיב.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לפנים - מחומת הר הבית:

סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והיא עשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבין אותן זו על זו באלכסון:

וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות - כשמגיע כנגד כל פרצה ופרצה, משתחוה ומודה על אבדן מלכות יון:

לפנים - מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות, והוא נקרא חיל:

ושתים עשרה מעלות היו שם - כדי לעלות משם לעזרת נשים:

רום מעלה - כל מעלה מהן גבוהה מחברתה חצי אמה. וכן המעלה הראשונה גבוהה מן הקרקע חצי אמה:

ושלחה - משך רוחב ה המעלה, דהיינו מקום דריסת הרגל, חצי אמה:

חוץ משל אולם - חוץ מן המעלות שבין האולם ולמזבח שלא היו כולם כן, כדתנן בפרק ג':

חוץ מפתח של אולם - דתנן לקמן באידך פרקין גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים:

היו להן שקופות - אבן מונחת על שתי המזוזות שהדלת שוקף עליו. ושקופות לשון משקוף:

מפני שנעשה בהן נס - כמו שמפורש ביומא פרק ג' [דף ל"ח ע"א]: מצהיבות כמו מזהיבות! (ח), שמראיתן דומה לזהב לפיכך לא הוצרכו לעשותו של זהב:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) סורג כו'. כתב ראבי"ה, נראה לי שהסורג מקיף מד' רוחות הר הבית. וכן החיל כו'. ולפ"ז הסורג היה כל סביב הקיפו ולא היה פתוח ופרוץ אלא לצד מזרח עד שפרצום כו' וחזרו וגדרום כו'. ע"כ. ונראה לי דזה הבנין של הסורג שהוא כדי לתת מקום והבדל בין הנכרים הנכנסים להתפלל בבית ה' ובין ישראל, כאותו ששנינו בפרק קמא דכלים משנה ח' החיל מקודש ממנו שאין נכרים וטמא מת נכנסים לשם. ולטעם זה פרצום כו'. ועתוי"ט:

(ה) (על הברטנורא) וארכה בכל רוחב ההר לצפון ולדרום. רש"י. ולשון שלחה מלשון ושלח זה הרגל:

(ו) (על המשנה) מוטות כו'. באחת חקוק חצי הפתח משקוף העליון וחצי מזוזה מכאן וחצי מכאן, ובאחת חקוק מפתן התחתון וחצי מזוזה מכאן וחצי מכאן כזה:

(ז) (על המשנה) נשתנו. לפי שכשעלו מן הגולה לא היה עשירים ולא יכלו לעשות של זהב:

(ח) (על ה) שער הצהוב. אמרו בספרא, כתבנית הזהב. הר"מ:

תוכנית בית המקדש

על פי שיטת תוספות יום טוב

על פי הציור לשיטת "תפארת ישראל" במשניות דפוס ראם.
מקור הסריקה .ך האנציקלופדיה התלמודית - לשימוש למטרת לימוד בלבד

הסורג ופתחיו מסומנים באות א. באות ב מסומן החיל : בחלקו מישור ובחלקו מעלות.

(נספח לערך בית המקדש - מאת : הג"ר ישראל ליפשיץ ז"ל מתוך חיבורו "תפארת ישראל" למשניות סוף המידות - המקור: האנציקלופדיה התלמודית
(ו) - לפנים מחומת הר הבית, היה סורג מקיף לכל הרוחות של החומה הפנימית סביב, והוא מחיצה כעין סריגי חלונות, גבוה עשרה טפחים, ועשוי מדפים דקים, מונחים בשיפוע זה על זה. והסורג הזה בנוי על חומה נמוכה ששוה ראשה עם מדרגה ראשונה של ההר שלמעלה ממנו, ומהאי טעמא החומה הנמוכה הנ"ל, והרווח שלפנים ממנה, שהיתה רחוקה עשר אמות מהחומה הפנימית מכל צד שח העזרה, נקראים שניהם יחד חיל. חיל ר"ל חומה נמוכה, והרי גם רווח הפנימי שלחומה נמוכה הנ"ל, הוא נראה כאילו הוא עובי החומה הנמוכה בעצמה.

והסורג הנ"ל היה פתוח רק כנגד כל שער ושער שבחומה שלפנים ממנו (לפי פ"ב מ"ג) והסורג הזה לא היה אלא לסימן שאין נכרים וטמאי מת רשאים ליכנס ממנו ולהלן (מסכת כלים, פרק א', משנה ח')

ה"חיל"

המדרגות האלה נמצאות בצד המערבי של ה"רמה" בהר הבית בירושלים, יש דעות שהמדרגה התחתונה היא שרידים מה"חיל" שהוא חומה סביב העזרה. צולם בניסן תשע"ב 2012 על-ידי ציון הלוי - ויקישיתוף
הערה שקבלתי מארנון סגל : שורת האבנים מוכרת ומזוהה ככותל המערבי ההלניסטי של הר הבית - עוד לפני שהורחב על ידי הורדוס למה שמכונה היום בשם זה - השערתו של הארכיאולוג לין ריטמאייר

ה"חיל" נמנה על החלק הרביעי של הר הבית. וכך החלוקה:

1. ירושלים כנגד מחנה ישראל במדבר.
2. הר הבית-מהתחלתו עד פתח המזרח של העזרה - דהייהו "שער ניקנור" הוא מחנה לוויה כנגד "מחנה הלוויה במדבר.
3. מחנה השכינה - מ"שער ניקנור" עד סוף "קוקד הקדשים": אף הוא מחולק לשניים: החצר לפנים הקלעים והמשכן של הקרשים
4. "החיל" ו"עזרת הנשים" - מהר הבית והעזרה.

המקור: האנציקלופדיה התלמודית, "בית המקדש" ר"ל.

בין ה"סורג" לבין "חיל"

היום נתקדם אל עבר הסורג והחיל. נתחיל במקורות הראשוניים שלנו:

ממה עשוי הסורג: הברטנורא מביא שתי שיטות במקורות השונים:

1. "סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים, כמטה מסורגת בחבלים. והיא עשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבין אותן זו על זו באלכסון:" (רע"ב על המשנה במידות)
2. "החיל - לפנים מחומת הר הבית היה כותל גבוה עשרה טפחים והוא נקרא סורג, ולפנים ממנו החיל עשר אמות:" (רע"ב על המשנה בכלים)

האם יש כאן שתי שיטות? נעיין בלשון הרמב"ם וכן בפירוש מאירי:

"הר הבית והוא הר המוריה היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה .....לפנים ממנו סורג מקיף סביב גובהו י' טפחים ולפנים מן הסורג החיל גובהו עשר אמות ועליו הוא אומר בקינות ויאבל חל וחומה זו חומת העזרה.... לפנים מן החיל העזרה " (רמב"ם הלכות בית הבחירה)

"ויש לפנים מן החומה הגדולה היקף אחר והוא מקיף את הכל והיא היתה מחיצה בגובה עשרה טפחים עשויה בדפים של עץ ארוכים וקצרים ועשויה דרך שבכה כסירוגי מטה והוא נקרא סורג ומסורג זה. ולפנים חומה אחרת שלפניה מקום פנוי הנקרא חיל וחומה זו בגובה עשר אמות ומן החיל הזה ולפנים במשך עשר אמות היה מתחיל שיפוע ההר והיו הבניינים מתחילין להגביה כדרך גבהות ההר ובניין ראשון שבו לצד המזרח היא היתה עזרת נשים....." (מאירי יומא ט"ז)

סיכום קצר:

• משנה מובאים שני מושגים– הסורג והחיל. ההבנה הפשוטה שהסורג היא חומה קטנה בגובה עשרה טפחים, וחיל – השטח בין הסורג וחומת העזרה ברוחב עשר אמות.
• י"א שהסורג עשוי מקני ועצים מסורגים יחדיו, וי"א שזאת חומה ממש.
• שיטה מחודשת ב'מאירי': היו שתי חומות: סורג – מעצים בגובה י' טפחים, חיל– מאבן בגובה י' אמות. לא ברור למה שימשו שתיהן.
• לפי הרמב"ם יש סורג, וחומת העזרה, היא החיל. הרמב"ם מסתמך על הפסוק באיכה שחיל= חומה.

למה שימש הסורג:

א. לפי המשניות לעיל, משמע שהיה גבול לטמאי מתים וגויים (מצורף נספח....שתי כתובות שנמצאו בממצאים ארכיאולוגיים)

ב. שיטת הכסף משנה בשם הרא"ש:

" כתב הכסף משנה בפ"ה מהלכות בית הבחירה בשם הרא"ש שהסורג נעשה לטלטול שבת ולזה היה גבוה י' טפחים כדין כל מחיצה. דהיקף הר הבית לא מהני דהוי מוקף ולבסוף [ישב] דלא מהני ע"כ..."

המקור:ניצוצון מספר 46

דגם הסורג

נעשה על-ידי יוסף רופא

ציור (צילום) משנת 1863

אולי ניתן לראות בצד מזרח של המדרגות - צאחורי העץ - את ה"רמפות" של הסורג המקור:Jerusalem in original photographs, 1850-1920

צילום משנת 1903 - המקום המשוער של ה"סורג" (שלפי השערה נותרו בו עקבות) החומה הנמוכה בין שורת העצים לבין כיפת הסלע

קישורים חיצוניים

• הודעה בעיתון החבצלת על גילוי כתובת הסורג, 12.10.1871. (עמוד 11)