הקש על שם הנושא ותגיע לתוכנו

נושאים עיקריים
1 פרקי הספר
2 מבוא ל"סיפור שלי"
3 משפחת ונטורה לדורותיה

4 "תחנות בחיים"
5 האם לכתוב זכרונות?
6 "מונציה שבאיטליה לקדומים בשומרון"

פרקי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקש על שם הפרק ותגיע לתוכנו
פרק ראשון עת לזכרונות - לאור אבוקת האי סטרונבולי
פרק שני המורשת החינוכית - חברת הנוער בכפר בתיה
פרק שלישי חזרה לאיטליה 8 שנים אחרי המלחמה
פרק רביעי השרות הצבאי במושבי הנגב
פרק חמישי המשפחה קמה: דני ורבקה
פרק ששי נפלאות התבונה - האוניברסיטה העברית
פרק שביעי ה"חמצן" של המשפחה - בנק לאומי
פרק שמיני טיולים בארץ ישראל השלמה
פרק תשיעי מהעיר החרדית בני ברק להתנחלות קדומים בשומרון
פרק עשירי הויקיפדיה העברית - תחביב הכתיבה
פרק אחד עשרה כתיבת ספר תורה - לזכר יקירנו
פרק שתים עשרה תולדות המשפחה בשואה - בספר Una Famiglia
פרק שלוש עשרה אילנות יוחסין למשפחות ונטורה וכהנא'
פרק ארבע עשרה עת ללמוד תורה - ישיבת משכן בנימין
פרק חמש עשרה "בן 80 לגבורה..."
פרק שש עשרה "ימי הקרונה"
כריכה קידמית בני המשפחה - ליובל 80 שנה לרעייתי
כריכה אחורית 20 "צמתי החיים"

מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בס"ד א' מרחשוון תשע"ט

ב-Museo civico medievale מוזיאון העירוני לימי הביניים בבולוניה, איטליה, מצויות בחצר מצבות של יהודים, אשר נלקחו מבית הקברות הישן בעת בנית דרך בעיר. על אחת המצבות, משנת 1555, רשומה הכתובת: "המצבה הוקמה על ידי אברהם מוינטורא על קבר בנו מנחם". עליה גם "סמל המשפחה" סמל משפחת ונטורה. קרא עוד על משפחת ונטורה

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ.
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם.
יְרוּשָׁלַ‍ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו.
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'.
כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד.
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.( תהילים קכ"ח)

סיפורי מוקדש לבני משפחתי היקרים ולכל אלה אשר ניווטו את חיי בצמתים החשובים

* לרעייתי האהובה, רבקה לבית כהנא, אשר יחדיו בנינו משפחה חמה. היא לי תמיד "עזר כנגדי", יחד גידלנו ילדים, עברנו שמחות וגם ימים אחרים. בתקווה לאושר עד מאה ועשרים.

* לאחותי היקרה, שולמית מרים קרצנר, אשר הייתה לי כאם. במחבואים מפני האויבים בפיזה, במהלך העלייה לארץ, ב"משק ילדים מוצא" וכפר בתיה ובביתה בקרית שמואל.

* לאחי היקר, שאול-בן-תורה ילח"א אשר לימד אותי לקחים לחיים.

* לילדים שלנו ולנכדים המוקירים אותנו ונותנים לנו את הכבוד הראוי.

קדומים. א' מרחשוון תשע"ט - יום הולדתי הפ"ב

משפחת ונטורה לדורותיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחת ונטורה לדורותיה.jpg

"תחנות בחיים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבוא: האם לכתוב זכרונות?[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרי אני כבן שבעים שנה כאשר התחלתי לעבוד במחקר ניירות ערך בבנק לאומי עסקתי בכתיבת סקירות על העסקים של חברות ציבוריות שהמניות שלהן נסחרו בבורסה. היית זו גישה חדשה, שהנהלת בנק לאומי, בו עבדתי, החליטה לאמץ. למרות שמנהלי הבנק הכירו, ברוב המקרים, באופן אישי, את מנהלי החברות ולא נזקקו לדינים וחשבונות הכספיים של החברות, שבדרך כלל לא היו מעודכנים. אחד ממנהלי הבנק, אשר יזם את קבלתי למשרה זו, קרא לי יום אחד למשרדו: שים לב, אמר לי, "אנחנו כותבים יותר מאשר האחרים מסוגלים לקרוא". "קח ממני דוגמא" הוא הוסיף "אני שולח כל שבוע סקירה על הבורסה לעיתון "ג'רוסלם פוסט" והם טוענים שגם זה יותר מדי בשבילם."
חשבתי על דבריו אלה של המנהל, כאשר החלטתי לכתוב חוברת זו. עם זאת, גם לאחר שכתבתי חוברות אחדות, הגעתי למסקנה שיש מקום גם לכתיבת "הסיפור שלי" וזאת בהמשך לחיבורים קודמים, אולי בכך יהיה רצף חיבורים שיתאר את החיים של יהודי בימינו:

  1. מגולה לתקומה - חייה של טובה כהנא לבית כ"ץ - סיפורה של החותנת שלי, טובה כהנא, על החיים בגלות רומניה ובמולדת החדשה - ארץ ישראל - כפי שהכתיבה לבתה גלילה.
  2. זכרון לשולמית מרים קרצנר לבית ונטורה - סיפורה של משפחת ונטורה, עד העלייה לארץ ישראל, כפי שליקטתי בחוברת לזכרה של אחותי, שולמית מרים קרצנר.
  3. סיפור חייו של חיים אריה כהנא - לקט של סיפורים שמצאתי אפשר לי לכתוב חוברת על חותני, חיים כהנא תחת הכותרת " חלוץ דתי אוהב תורה והארץ".
  4. סיפורו של משק ילדים מוצא 1943-1947 - על השנתיים הראשונות שלי בארץ במוסד החינוכי למופת, "משק ילדים מוצא". הסיפור מבוסס על זכרונות שלקטתי מארבעים (מתוך 54) מבוגרי המוסד.

שקלתי, לפני שים רבות, האם הגיע הזמן לכתוב את סיפור החיים ? החלטתי שאני כותב אותו עבור בני משפחתי. כל החומר ניתן לקריאה באתר האינטרנט המובא מטה וכן ב-google drive.
אני מניח שיש בסיפור לקחים בהליכות החיים בעולמו של הקדוש ברוך הוא.

Ventura books.jpg

כרטיס ביקור "מונציה שבאיטליה לקדומים בשומרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

(כפי שדיווחתי בויקיפדיה העברית בעת ההרשמה}

ילדי הגולה הגיעו לעתלית 1945 - מזכיר לי שכך הגענו ארצה ביום 25 במרץ 1945

משתמש זה - הכינוי לכותב בויקיפדיה - נרשם בתעודת הלידה של עיריית ונציה כדניאל ג'יאקומו ונטורה. הוא נולד בשנת 1936 באי "לידו של ונציה" בונציה, איטליה. אם הוא חש געגועים לעיר הוא מקיש על הקישור הבא .תצפית בזמן אמת על העורק הראשי של העיר באמצעות webcam ומיד מעדיף את ארץ ישראל על עיר הולדתו. עזב את העיר בגיל שנתיים ולכן לא זכה להכיר את הגטו היהודי בוונציה. השלים את הכרתו את הגטו בביקורים שערך בו.
אביו , לואיג'י יצחק מרדכי ונטורה, יליד פיזה או פיסא כמקובל על יהדות פיזה, נולד בשנת 1900. שמר על המסורת היהודית כמקובל ביהדות איטליה, היה דוקטור לכימיה ולרוקחות. היה ציוני אך לא הצליח להגשים את חלומו לעלות לארץ ישראל בגלל חוקי ההגירה הנוקשים של ממשלת המנדט. בשנת 1944 (יום זכרון - ג' סיון) הוא נהרג בפיאטרסנטה (איטליה) בעת תקיפה אווירית על בעלות הברית על צירי התנועה שהיו הבסיס לכיבוש הגרמני. לאותה עיר, פיאטרסנטה, הגיע סבא סבא רבה שלו , בראשית המאה ה-19, מתוניס.
אימו, חנה לבית טרצ'ינה הי"ד, ילידת רומא, נולדה אף היא בשנת 1900 ובת לקהילת יהדות רומא העתיקה, מורה במקצועה, עקרת בית למופת ואם לארבעה ילדים. בסוף שנת 1943, היא נעצרה על ידי המשטרה האיטלקית. זו פעלה על פי תקנה של הממשלה הרפובליקנית הפשיסטית ששלטה במרכז איטליה וצפונה. גלתה למחנה ריכוז איטלקי פוסולי ליד בעיר קארפי מודנה. ובפברואר 1944, כאשר המחנה הועבר לשליטת יחידת ס.ס. נשלחו תושביה למחנה ההשמדה |באושוויץ. היא נרצחה שם ביום הגעתה בתאי הגזים. היא החזירה נשמתה לבורא עולם בב' אדר תש"ד.
חוקי הגזע באיטליה , משנת 1938 , הביאו להוספת התואר " יהודי" לתעודת הלידה וכך נמנע ממנו ביקור בבית הספר הממלכתי. אביו גורש מעבודתו והחל בנדודיו. אחרי כיבוש איטליה בידי הצבא הגרמני הגיע למקום מיסתור בעיר אבותיו פיסא, בבית חולים (שהיה מוגן מפני הפצצות אויריות של בעלות הברית) מול מטה הגסטפו . שיחק בצילו של המגדל הנטוי בפיזה ,המקום היחידי שהיה בטוח מההפצות. בקיץ 1943 נכבשה איטליה על ידי בעלות הברית. עד אז הושמדו כשליש מיהדות איטליה - 8.000 נפש.
בקיץ 1944 שוחררה פיסא. פלוגת מובילי המים 148 של הצבא הבריטי, שהורכבה מחיילים יהודים מארץ ישראל, הגיעה מפירנצה לפיסא, עקב זיהום במי השתיה בעיר לאחר שנהר הארנו העובר במרכז העיר עלה על גדותיו. הצוות של הפלוגה בראשות הסמל אריה אבישר, איתר אותנו כפליטים יהודיים והציעה לנו לעבור לפירנצה שם גרו הדודים שלנו, משפחת רבא. בפירנצה החיילים אירגנו בשיתוף עם יהודי המקום בית ספר יהודי לילדים ובית חלוץ לצעירים שהתכוונו לעלות לארץ. עלה לארץ ישראל ביום 25 מרץ 1945 באניית מלחמה בריטית, שהובילה חילים לחופשה בארץ. את חינוכו קיבל במסגרת עלית הנוער: במשק ילדים מוצא ובכפר בתיה.
דני הוא בעל תואר ב.א. בכלכלה, סטטיסטיקה ותעודה במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית שבירושלים. התמחה בניתוח ניירות ערך. כן למד, בתור תחביב, לתואר ב.א. במדעי הטבע מהאוניברסיטה הפתוחה: ביולוגיה וגאולוגיה, שאיפשרו לו לפתח את תחביבו ידיעת ארץ ישראל.
עבד לפרנסתו בבנק לאומי בתחומים הבאים: מחקר כלכלי וסטטיסטי, יעול מערכות הסניפים, מנהל סניף, מנהל מרכז ההדרכה, חוקר תולדות הבנקאות והבורסה ובלשכה לפניות הציבור. אחרי העבודה הירצה בנושאים :כלכלה, השקעות ובנקאות. כתב מאמרים ופרסומים אחדים בתחומים אלה.
דני ונטורה גר היום בהתנחלות בקדומים: לומד יהדות בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ע"ש הרב בנימין הרלינג הי"ד ליד ישיבת קדומים ובזמני הפנוי עוסק בנושאים שהוא מוצא בהם עניין, בין השאר בטיפוח הויקיפדיה הפרטית שלי..
הסיפור האישי שלי בשואת יהדות איטליה פורסם באתר "יד-ושם" "All My Thoughts Are of You" – A Postcard from the Death-Train מאז עברו 73 שנה !!!]

Cquote2.svg "The holy family" wrote Anna Ventura on the back of the photograph in which she appears with her four children, Miriam, Saul, Daniel and Emmanuele. She sent the photograph to her husband Luigi who was in Paris at the time.

Four years later, from the Fossoli di Carpi concentration camp where Italian Jews were detained before their deportation to Auschwitz, Anna wrote to her husband and children who remained in Milan:

Cquote1.svg

נדודי באיטליה: 1936-1945[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקש + ותקבל פירוט רחב יותר

המפה נטענת...

נדודי בארץ ישראל: 1945-2018[עריכה | עריכת קוד מקור]

המפה נטענת...

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.