Family Wiki
Advertisement

ראו גם את חוברת הכנס: הספר והמדבר בארץ ישראל - דברי הכנס השביעי

Susia siminar 20110001.jpg
Susia siminar 20110001B.jpg

בכנס היו שני מושבים מקבילים והשתתפו בו למעלה ממאתים משתתפים

להלן רשימת ההרצאות שנדון בהן:

שרידי ישוב (בית כנסת) בחר' א-טוואני[]

בית_הכנסת_בחרבת_טואני.AVI-1

בית הכנסת בחרבת טואני.AVI-1

בית הכנסת בחרבת טואני.AVI

בח'ירבת א-טוואני נערכו חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו שרידים העשויים להיות של בית כנסת - יהיה זה הבית כנסת הששי שנחשף באזור.

המבנה שנמצא מתייחד במערת מושבים - ספסלים מדורגים החצובים בסלע וערוכים לאורך כתלי האולם. הספסל התחתון במערך מושבים משתרע לאורך שלוש דפנות ששרדו ויוצר את צורת האות ח'. מעליו ספסלים היוצרים צורת טריבונה.

פתח הכניסה, ממנו השתמרו אבן הסף והמזוזה המערבית, הוא בצד הדרומי.

החוקר סבור כי צורת האולם מעידה על היותו מבנה ציבורי ואולי גם שימש לבית כנסת. יש דמיון בין המבנה שלו לאלו של בתי הכנסת מאותה תקופה במצדה, הרודיון, גמלא קרית ספר ומודיעין.

משפחת הכהן הגדול קיפא[]

2011-sa.jpg

ראו ערך מורחב:גלוסקמה של בת למשפחת קיפא

בועז זיסו מאוניברסיטת בר-אילן סיפר על גלוסקמה מעוטרת הגיע לידי רשות העתיקות ועליה הכתובת:" מרים ברת ישוע בר קיפא כהנם מעזיה מבית אמרי (אפשרות קריאה נוספת היא: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי. הגלוסקמה היא בת 2000 שנה, ושייכת למשפחת הכוהנים הגדולים קיפא ממשמר הכהנים "מעזיה מבית אמרי".

המקור:אתר רשות העתיקות


אור חדש על נדודי דוד בדרום הר חברון[]

מאת:ד“ר דורון שר אבי, מכללת הרצוג גוש עציון

אור_חדש_על_נדודי_דוד_בדרום_הר_חברון

אור חדש על נדודי דוד בדרום הר חברון

אור חדש על נדודי דוד בדרום הר חברון

האזור בנידון

נדודי דוד בבורחו מפני שאול מתוארים בפרקים בשמואל א', כ"ב-כ"ו.

  1. וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם, וַיִּמָּלֵט אֶל-מְעָרַת עֲדֻלָּם (כ"ב, א')
  2. וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם, מִצְפֵּה מוֹאָב (שם,ג')
  3. וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיָּבֹא יַעַר חָרֶת (שם, ה')
  4. קוּם רֵד קְעִילָה (כ"ג, ד')
  5. וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמִּדְבָּר בַּמְּצָדוֹת, וַיֵּשֶׁב בָּהָר בְּמִדְבַּר-זִיף (כ"ג, י"ד)
  6. וַיֵּלֶךְ אֶל-דָּוִד חֹרְשָׁה (שם, ט"ז). תאור המקום:"בַּחֹרְשָׁה--בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן" (שם, י"ט)
  7. וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּמִדְבַּר מָעוֹן, בָּעֲרָבָה--אֶל, יְמִין הַיְשִׁימוֹן (שם, כ"ד)
  8. וַיַּעַל דָּוִד, מִשָּׁם; וַיֵּשֶׁב, בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי (שם, כ"ט)
  9. וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו, עָלוּ עַל-הַמְּצוּדָה (כ"ד, כ"ב)
  10. וַיָּקָם דָּוִד, וַיֵּרֶד אֶל-מִדְבַּר פָּארָן (כ"ה, א') וכאן גם התרחש האירוע :"וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל...שֵׁם הָאִישׁ נָבָל, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל; וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר"
  11. וַיָּבֹאוּ הַזִּפִים אֶל-שָׁאוּל, הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר: הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן (כ"ו, א')
  12. וַיֵּלֶךְ דָּוִד לְדַרְכּוֹ (שם, כ"ה)

ההרצאה מתרכזת בנסיון לזהות את "גבעת החבילה"- על פני הישימון. לאחר זיהוי זיף ב:Tell ez Zif ודרומית לו "חרשה" Rh.Khoreisa המרצה פונה מזרחה ע=אל "מדבר זיף" - מקום בו ניתן עדיין לרעות את עדרי הצאן ומגיע לאזור הישימון. אתר בשם Dhahred ek Kulah בגובה 539 מעל פני הים מזוהי על-ידיו בתור "גבעת חבילה" . הוא מונה לכך סיבות אחדות: (האזן להרצאה בקישור שמאל).

  1. האתר הוא מדבר וגם הר
  2. מזרחה ממנו ישימון - מתחת לקמר בני נעים וקמר מעון
  3. יש דמיון בשם
  4. יש בו אבן חול אדמדמה "חכלילית" - דמיון מסויים לשם
  5. במקום מערות מפלט וכוכים

תולדות החפירות בסוסיא[]

ראו בערך:סוסיא העתיקה

על תולדות החפירות באתר סיפר זאב זיוון מאוניברסיטת-בן גוריון השלבים של חשיפת האתר היו:

  1. לפני 140 שנה על-ידי סוקרי ה-PEF .
  2. כבר בשנות השלושים למאה הקודמת היו באתר סוסיא העתיקה חופרי ומגלי בית הכנסת באשתמוע א. רייפנברג ות"א מאיר.
  3. בשנת 1970 החלו החפירות בניהול שמריהו גוטמן.
  4. מנחם תלמי כתב בעיתון מעריב מיום 28 באוגוסט 1970:"יישוב יהודי אלמוני נחשף בגבול המדבר". בניגוד לשכונותיה המפורסמות מהתנ"ך:מעון, כרמל , אשתמוע ויוטה.
  5. ראשוני החופרים היו : חניכי בני עקיבא מירושלים במסגרת בית ספר שדה גילה , שבראשו עמד פיצ'י(יורם בן-מאיר), שמצא את הנרתקס (המבואה) לבית הכנסת על הכתובת העברית שנתגלתה בה.

שמריהו גוטמן חלוץ המחקר במצדה, סוסיא וגמלא[]

Remember_of_Semariau_Gutman.AVI

Remember of Semariau Gutman.AVI

סיום ההרצאה

ד“ר זאב זיוון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב מסכם את חייו :" חייו של שמריה גוטמן נעו בין ילדות במרחביה , פעילות בתנועת "הנוער העובד" והקמת קיבוץ נען. הוא יצא לשליחות בליטא ובגדד לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. במלחמת העצמאות השתתף בכיבוש לוד וניווט את חיילי חטיבת אלכסנדרוני לכיבוש עין גדי.

הצטיין כארכאולוג, אשר בקש למצוא את השורשים העתיקים לחוסן הלאומי. לשם כך פעל במצדה באגון סמינר לנוער, החפירות וספרו "עם מצדה" היה בסיס לחפירות פרופ' יגאל ידין במצדה.

מכאן המשיך לעריכת סקרים ארכיאולוגיים בדרום הרי חברון ובגולן , לאחר מלחמת ששת הימים כאשר גולת הכותרת היו החפירות בסוסיא ובגמלא.

ראו עוד על החוקר בערך על : שמריהו גוטמן

ראו גם:חורבת ענים

Advertisement