הספר והמדבר בארץ ישראל - הכנס השנתי השביעי

בכנס היו שני מושבים מקבילים והשתתפו בו למעלה ממאתים משתתפים

להלן רשימת ההרצאות שנדון בהן:

שרידי ישוב (בית כנסת) בחר' א-טוואני

בח'ירבת א-טוואני נערכו חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו שרידים העשויים להיות של בית כנסת - יהיה זה הבית כנסת הששי שנחשף באזור.

משפחת הכהן הגדול קיפא

ראו ערך מורחב:גלוסקמה של בת למשפחת קיפא

בועז זיסו מאוניברסיטת בר-אילן סיפר על גלוסקמה מעוטרת הגיע לידי רשות העתיקות ועליה הכתובת:" מרים ברת ישוע בר קיפא כהנם מעזיה מבית אמרי (אפשרות קריאה נוספת היא: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי. הגלוסקמה היא בת 2000 שנה, ושייכת למשפחת הכוהנים הגדולים קיפא ממשמר הכהנים "מעזיה מבית אמרי".

המקור:אתר רשות העתיקות

תולדות החפירות בסוסיא

ראו בערך:סוסיא העתיקה

על תולדות החפירות באתר סיפר זאב זיוון מאוניברסיטת-בן גוריון השלבים של חשיפת האתר היו:

1. לפני 140 שנה על-ידי סוקרי ה-PEF .
2. כבר בשנות השלושים למאה הקודמת היו באתר סוסיא העתיקה חופרי ומגלי בית הכנסת באשתמוע א. רייפנברג ות"א מאיר.
3. בשנת 1970 החלו החפירות בניהול שמריהו גוטמן.
4. מנחם תלמי כתב בעיתון מעריב מיום 28 באוגוסט 1970:"יישוב יהודי אלמוני נחשף בגבול המדבר". בניגוד לשכונותיה המפורסמות מהתנ"ך:מעון, כרמל , אשתמוע ויוטה.
5. ראשוני החופרים היו : חניכי בני עקיבא מירושלים במסגרת בית ספר שדה גילה , שבראשו עמד פיצ'י(יורם בן-מאיר), שמצא את הנרתקס (המבואה) לבית הכנסת על הכתובת העברית שנתגלתה בה.

שמריהו גוטמן חלוץ המחקר במצדה, סוסיא וגמלא

ד“ר זאב זיוון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב מסכם את חייו :" חייו של שמריה גוטמן נעו בין ילדות במרחביה , פעילות בתנועת "הנוער העובד" והקמת קיבוץ נען. הוא יצא לשליחות בליטא ובגדד לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. במלחמת העצמאות השתתף בכיבוש לוד וניווט את חיילי חטיבת אלכסנדרוני לכיבוש עין גדי.

הצטיין כארכאולוג, אשר בקש למצוא את השורשים העתיקים לחוסן הלאומי. לשם כך פעל במצדה באגון סמינר לנוער, החפירות וספרו "עם מצדה" היה בסיס לחפירות פרופ' יגאל ידין במצדה.

מכאן המשיך לעריכת סקרים ארכיאולוגיים בדרום הרי חברון ובגולן , לאחר מלחמת ששת הימים כאשר גולת הכותרת היו החפירות בסוסיא ובגמלא.

ראו עוד על החוקר בערך על : שמריהו גוטמן

ראו גם:חורבת ענים