SEVEN OF EIGHT PHOTOS OF A PANORAMIC VIEW OF JERUSALEM IN THE BEGINNING OF THE 20TH CETURY. IN PHOTO, NORTHEASTERN JERUSALEM. חלק מס' 7 מתוך 8 תצלומים המרכיבים צילום פנורמי של העיר ירושלים, בראשית המאה ועשרים. בצילום, החלק הצפון מזרחי של ירושלים.

המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר

העיר העתיקה או כפי שמכנים אותה "ירושלים שבין החומות" הוא החלק העתיק של ירושלים אשר כלול בין החומות אשר נבנו על-ידי הסולטאן סולימאן המפואר בימי האימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-16.

עד המאה ה-19 תחום המגורים של תושבי עיר חפף את השטח שהיה מחוף לחומות. בשל הצפיפות הרבה בעיר החלה "היציאה מחוץ לחומות" אשר יוזמה בין השאר על-ידי השר משה מונטיפיורי. בין השאר מיחסים לו את חנוכת השכונה הראשונה מ"חוץ לחומות" בשנת 1860.

רובעי העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיר העתיקה מחולקת לרובעים לפי האוכלוסיה שגרה בהן:

המוריסטן ברובע הנוצרי המקור:ארכיון האימפריה העות'מאנית

  • הרובע המוסלמי, ממערב-צפון להר הבית שהיה בעבר הרובע היהודי
  • הרובע היהודי - ממערב-צפון להר הבית - מקום בו עמד החלק הדרומי של "העיר העליונה" בימי בית שני
  • הרובע הארמני - מערבית-צפונית בעיר העתיקה
  • הרובע הנוצרי - מערבית-דרומית בעיר העתיקה

חומת העיר לצד מערב - במרכז שער יפו ומימין "מגדל דוד" - ויקישיתוף - צילם:אסף ז.

רובעי העיר - עיבוד Benherz


תאור העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבט כללי על העיר העתיקה 1945 ? ארכיון קרן קיימת לישראל

בתי העיר העתיקה בנויים על מורד ההר השופע מזרחה-דרומה אל בקעת קדרון. העיר העתיקה נמצא בגובה של 700-750 מטר מעל פני-הים. חלקה הנמוך הוא הכותל המערבי וסביבתו והחלק הגבוה הוא ברובע הנוצרי, סביב ה"שער החדש". בעיר העתיקה. סימטאות צרות ומעוקלות ובה השווקים היפים בירושלים. השערים החשובים הם שער יפו בצידה המערבי ושער שכם בצידה הצפוני. [1]

העיר העתיקה שומררה על-ידי צה"ל במלחמת ששת הימים. לאחר מכן חודש הישוב היהודי בעיר והיום הוא משתרע על פני הרובע היהודי טבחלקו ברובע המוסלמי.

מצויים בו בתי-כנסת ידועים כמו: בית הכנסת החורבה ובית הכנסת הרמב"ן וכן ישיבות ידועות כמו ישיבת הכותל וישיבת פורת יוסף.

החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי העיר העתיקה בירושלים עוסקת בטיפוחה של ההתיישבות היהודית בעיר. באתר החברה יש פרטים מלאים על האתרים שנחשפו בתחום העיר העתיקה מימי בית ראשון ובית שני ואתרים נוספים.

לפי האתר שלה בעיר: שוכנות ברובע 600 משפחות , קיימים למעלה מ – 40 מוסדות חינוך וישיבות, ועוד עשרות מדרשות, בתי-כנסת, מכונים, אכסניה, מוזיאונים ומרכזי מבקרים. וכןכ- 100 חנויות ועסקים פועלים ברובע.

זאת_ירושלים_-_סיור_גיאופוליטי_במזרח_ירושלים_-_איתן_לאוב

זאת ירושלים - סיור גיאופוליטי במזרח ירושלים - איתן לאוב

הר הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב:הר הבית

מודל בית המקדש - מלאכת יד של מיכאל אוסניס מקדומים

הר הבית - 2007 - המקור:ויקישיתוף, התורם:Yonderboy

הר הבית - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל

הר הבית הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות. על ההר נבנו בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך ובית המקדש השני על ידי עזרא הסופר ונחמיה. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי הרומאים ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, נכבש ההר על-ידי צבא הגנה לישראל. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעו על הרבנים.

הכותל המערבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב:כותל המערבי

מאז חורבן בית המקדש היה הכותל המערבי מקום תפילה, בקשות, תחנונים והשתפכות הלב למתאבלים על חורבן בית המקדש וגלות השכינה. יהודים מכל התפוצות, באים לקונן על מר הגלות ולבקש מאת הבורא על הישועה והגאולה הקרובה. בכל הדורות היו מתכנסים אחינו בכל ימות השנה, בשבת ובחול, בחג ובצום, בימי שמחה ובימי אבל ברחבת הכותל המערבי ושופכים את שיחם לפני קונם.

הכותל המערבי כולו בנוי אבני גזית גדולות מונחות זו על גב זו בלי כל טיח המדביקן זו אל זו. והאבנים, מהן אורכן כמטר וחצי וגובהן כמטר, ומהן אורכן מארבעה עד חמשה מטרים. גובה הכותל 18 מטר. תשעת הנדבכים הראשונים, הבנויים אבנים גדולות, הם העתיקים ביותר. זהו חלק מן החומה שהקיפה את הר הבית סביב סביב. ארבעת הנדבכים הבנויים אבנים גדולות פחות, הונחו, כנראה, על ידי הרומאים אחרי החורבן. מעליהם עוד אחד עשר נדבכים בנויים אבנים קטנות יותר, שנוספו שנים רבות אחרי החורבן. אולם הכותל הנראה לעינינו אינו כל הכותל בשלימותו. במעמקי האדמה נמצאו עוד תשעה עשר נדבכים עשויים אבנים גדולות.

הרובע היהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב:הרובע היהודי

הרובע היהודי בעיר העתיקה או בשם המקורי "הישוב היהודי בין החומות" היה מרכז חיי היהודים בירושלים מאז המאה ה-16, מועד כיבוש העיר בידי האימפריה העות'מאנית. מאז חורבן בית שני היו יהודים בעיר, אפילו רבים במספר, אבל רובע מוגדר קיים רק מימי השלטון ההעות'מאני. מספר היהודים ברובע הגיע לשיאו ערב מלחמת העולם הראשונה - כ-50,000 במספר. במלחמת העצמאות נפל הרובע בידי צבא ממלכת ירדן, כאשר מספר תושביו נאמד ב-2,000. הרובע שוחרר במלחמת ששת הימים ושוקם. היום מספר תושביו מגיע ל-5,000 נפש. הוא מהווה מרכז לישיבות ואתר תיירות עקב קרבתו להר הבית ולשריד שנותר מהכותל המערבי.


בתי כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:בתי הכנסת בעיר העתיקה

בתי הכנסת בעיר העתיקה מהווים מרכזים רוחניים של התושבים היהודיים בעיר ואתרי תיירות למבקרים בה. לכל בית כנסת יש את ההיסטוריה שלו, מסורות משלו וציבור הנאמן שלו. סיור בבתי הכנסת מאפשר להכיר את תולדות היישוב היהודי בעיר ואת מירקם התושבים הגרים בו.

בין בתי הכנסת יש המפורסמים יותר, כמו בית הכנסת הרמב"ן, בית הכנסת החורבה וארבעת בתי הכנסת הספרדיים ויש בתי כנסת מוכרים פחות. כמו כן, יש בתי כנסת אשר זכרם מופיע רק בספרות והיום קיים רק המבנה.

להלן רשימת בתי הכנסת החלקית (הקש על השם ותגיע לערך)

  1. בית הכנסת מנחם ציון
  2. בית הכנסת החורבה
  3. ארבעת בתי הכנסת הספרדיים
  4. בית הכנסת הקראי העיר העתיקה
  5. בית הכנסת הרמב"ן
  6. בתי הכנסת האר"י ו"אורח החיים"
  7. בית הכנסת אוהל יצחק
  8. בית הכנסת תפארת ישראל - עדין בחורבנו
  9. בתי מחסה - עדין בחורבנו

ההתיישבות היהודית בעיר העתיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ירושלים_שלנו_-_סיור_בהתיישבות_היהודית_המתחדשת_בעיר_העתיקה_-_עטרת_כהנים

ירושלים שלנו - סיור בהתיישבות היהודית המתחדשת בעיר העתיקה - עטרת כהנים

סיור ראשון

ירושלים_שלנו_-_סיור_שני_בהתיישבות_היהודית_המתחדשת_בעיר_העתיקה_-_עטרת_כהנים

ירושלים שלנו - סיור שני בהתיישבות היהודית המתחדשת בעיר העתיקה - עטרת כהנים

סיור שני

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שערי העיר העתיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער יפו[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר

תהלוכה חגיגית בשער יפו לרגל אירוע עותמאני - מגדל השעון שלא קיים


הערך בויקיפדיה העברית שערי_העיר_העתיקה קישור לויקיפדיה


צמחיית העיר העתיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בריכת חיזקיהו[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר

VIEW OF HIZKIYAHU'S POOL IN THE OLD CITY OF JERUSALEM DURING THE OTTOMAN ERA. צילום כללי של בריכת חזקיהו בעיר העתיקה בירושלים, בתקופה העתומנית בא י..jpg

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. פרטים אלה ופרטים נוספים בספרו של זאב וילנאי מדריך ירושלים משנת 1946 הוצאה מחודשת של הוצאת אריאל ירושלים משנת תשל"ח
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.