Family Wiki
Advertisement

"מדריך" לאתרים חשובים, לחייל הבריגדה מארץ-ישראל ברומא 1945

הפעילות של החיילים מארץ ישראל באיטליה בשנים 1943-1946 הוא שם המאמר של מיכאל טליאקוצו מעליית פרינסס קאתלין על העזרה שהושיטו החיילים היהודיים שצורפו לצבא הבריטי ששחרר את איטליה בשנים 1943-1946. המאמר מתאר באופן מפורט את הפעולות שנעשו על אדמת איטליה עד להעלאתם ארצם של הפליטים, בין השאר באוניה פרינסס קאתלין. המאמר פורסם בבטאון יהודי איטליה La Rassegna Mensile di Israel בשנת 2003. להלן פרטי המאמר.

ATTIVITÀ DEI SOLDATI DI ERETZ ISRAEL IN ITALIA (1943-1946). IL CORPO AUSILIARIO DEI SOLDATI PALESTINESI NELL'ARMATA DI LIBERAZIONE INGLESE

Michael Tagliacozzo

La Rassegna Mensile di Israel terza serie, Vol. 69, No. 2, Saggi sull'ebraismo italiano del Novecento in onore di Luisella Mortara Ottolenghi, Tomo II (Maggio - Agosto 2003), pp. 575-592 Published by: Unione delle Comunitá Ebraiche Italiane Article Stable URL: http://www.jstor.org/stable/41287551

מבוא[]

קריאה להתנדבות יהודי ארץ ישראל לצבא הבריטי

ביום 29 באוגוסט 1939, יומיים לפני הפלישה הגרמנית לפולין שסימלה את פרוץ מלחמת העולם השנייה, דר' חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, שלח מסר לנויל צ'מברלין, ראש ממשלת בריטניה, כי במקרה של לחימה אפשרית נגד גרמניה, היהודים יילחמו לצד בריטניה. צ'ימברלין הודה על ההצעה, אך לא הודיע על קבלתה.

לממשלת בריטניה, ששלטה על ארץ ישראל, התלבטה בשאלת השיתוף פעולה עם יהודי ארץ ישראל. האם שיתוף הפעולה יפגע ביחסן של הערבים, תושבי הארץ, כלפי הרשויות הבריטיות.

לסוכנות היהודית, הנציגה של יהודי ארץ ישראל, לא היו התלבטויות, היא פנתה לתושבים היהודיים והתקבלו 30 אלף מתנדבים, גברים ונשים, מתוך אוכלוסיה של 550 אלף תושבים. (שיעור דומה של התנדבות היה מביא בארצות הברית ל-12 מיליון מתנדבים!)

המתנדבים שובצו ליחידות טכניות: הנדסה, הובלה (בעיקר נשים), תברואה, טכנאיים וכדומה.

בספטמבר 1941 הרעיון יצא לפועל, הוקם: Palestine Regiment מורכב מיהודים וערבים. שנה לאחר מכן נשלחו לחזית ה"מדבר המערבי" אל עלמיין. ביוזמת החיילים, על הרכבים של היחידה ציירו סמלי "מגן-דוד". באופן במקביל הוקם פלוגות המחץ "הפלמ"ח" שפעולות שלא עניין לחשוף אותן בפומבי.

הקמת הבריגדה היהודית[]

"הקו-הגותי" - מולו הבריגדה היהודית ניצבה

בנובמבר 1944 הוקמה הבריגדה, במקביל לחיילים היהודיים, מכל רחבי האימפריה הבריטית, שהמשיכו לשרת בצבא הבריטי.

לאיטליה הם הגיעו יחד עם הארמיה השמינית של הצבא הבריטי במטרה להשלים את פריצת קו-הביצורים הגרמני הקו-הגותי".

בין החיילים היו חברי קיבוצים ויוצאי "הפלמ"ח" בעלי מניע להגשמת הציונות בקרב יהודי התפוצות, כאשר ישוחררו מהכיבוש הגרמני, באמצעות הקמת הכשרות, אשר בעתיד יעלו לארץ-ישראל ויצטרפו ל"התיישבות-העובדת". בתור צעד ראשון, באזורים ששוחררו מהגרמנים, נפתחו ריכוזי עולים ובתי ספר, בהם למדו עברית. הפעילות הייתה בקרב יהדות איטליה וכן הפליטים אשר הגיעו לאיטליה, בזמן המלחמה, מאירופה.

הלחימה באיטליה[]

המקור: הויקיפדיה העברית

היחידה הראשונה שנחתה על אדמת חצי-האי האיטלקי במבצע אוואלאנש (קדמה לכך הנחיתה בסיציליה), בחוף סלרנו, הייתה פלוגת מובילי המים 148, אשר נחתה ביום 9 ספטמבר 1943.

אליהן הצטרפות יחידות התובלה : "פלוגה הא"י להובלה 650" , ו"פלוגת ההובלה 179", אשר חלקם הועברו ל-פלוגת ההובלה 462, אשר נפגעה מהפצצה אוירית וחיילי טבעו ליד האי מלטה, בין הנספים היה Ivo Frindler מפיומה שעלה לארץ ישראל בשנת 1939. פלוגת התובלה 460 הצטרפה אליהן.

יחידת מובילי המים פעלה מייד לחידוש אספקת המים לנאפולי, עבודה שביצעה לאחר מכן לפחות בפירנצה ובפיזה - הערת העורך). באוקטובר הגיע פלוגת הנדסה 739 ולטורנטו הגיע פלוגת הובלה 178.

ראו גם:יחידות עבריות בצבא הבריטי - בעיקר חמש היחידות שהיו עם יהודי איטליה

מרכזי הפליטים[]

ה"הכשרה" מהעיר אנקונה

היחידות הצבאיות שהגיעו לדרום איטליה נפגשו עם פליטים מיוגוסלביה. הם רוכזו במחנות, אחד מהם היה Campo di concentramento di Ferramonti di Tarsia- לחוף הים הטיראני, היה הזה המחנה הגדול מ-15 מחנות הריכוז בדרום איטליה שהקים השלטון הפשיסטי] הריכוז הגדול היה ליד העיר בארי ולחופי הים. (באחד המקומות אפילו מתוכנן מוזיאון מיוחד לתיעוד תקופה זאת ראו כאן JEWISH REFUGEES IN APULIA- העורך)

העסקנים שטיפלו בפליטים, החליטו על הקמת "מרכז הפליטים", שהופעל בדרום איטליה. לאחר כיבוש רומא, ב-15 ביולי 1944, המרכז עבר לבית הכנסת ברחוב Balbo ברומא. (עמוד 579)

לאחר התארגנות באמצעות הרב של המחנה השמיני אפרים אוורבך, נציגי היחידות ויהדות רומא, ושינוי השם ל"המרכז לה-גולה". ראש המרכז היה אריה שטרן -אורון, אשר לימים יהיה קונסול ישראל הראשון ברומא. היחידות חילקו בינהם את אזורי הטיפול באיטליה:

  • אנקונה - 789
  • פאנו - יחידת המיפוי
  • רוונה - 178
  • פירנצה - 462 ו-148
  • ארצ'ו - 650
  • סיינה - 739

כך נוצרו מרכזים, אשר דוגמתם כבר הופעלו בבארי, נאפולי, רומא, פירנצה ולאחר מכן בצפון איטליה. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לנוער. המטרה הייתה לגבש "הכשרות" אשר בבוא היום יעלו לארץ ישראל ויצטרפו לקיבוצים. ההכשרות הראשונות הוקמו בפברואר 1944 בעיר בארי ושמם היה "ראשונים" ו"דרור" (עמוד 580)

מרכז הפעילות עבר לרומא[]

בהמשך המאמר תיאר טליאקוצ'ו את המשך הפעילות של החיילים היהודיים. במאי 1944 נחתה בבארי פלוגת חיילות, אשר בלילה שרתה בבית החולים הצבאי וביום טיפלה ב"הכשרות" שהוקמו באזור. הכשרה אחת זכתה לאימונים צבאיים, כנראה לקראת הגיוס ל"הגנה" בארץ ישראל. היחס הקשוח מעט הפריע לאיטלקים ומדריך שכונה "קאפו" סיים את תפקידו.

עיקר הפעילות עברה לרומא. המישור החינוכי זכה לעדיפות. בית הספר היהודי החל לפעול מחדש. אפילו הוקם סמינר מזורז להכשרת מורים, הוכנו אביזרי לימוד והכל על בסיס הנחלת השפה העברית ומורשת ארץ ישראל. (לא נראה שהייתה התערבות כל שהיא מההנהגה המקומית, אולי בהשפעת הרב הראשי שהתנצר שגרם להלם בקרב הקהילה - העורך)

הוקמו מסגרות מיוחדות של "עליית הנוער", של הכשרה חקלאית באתר ליד רומה ponte di nono. באזור טוסקנה פעלה היחידה של אריה אבישר אשר חבריה עברו דרך רומא ועלו לארץ ישראל בעליית פרינסס קאתלין.

בינתיים, "בעלות הברית" השלימו את כיבוש צפון איטליה. בעקבותם הגיע הבריגדה, אשר עסקה בעיקר בהצלה פיזית של הפליטים וניתובם למרכזים באיטליה, מהם יוכלו לעלות לארץ.


Advertisement