הפרדת רשויות במסורת ישראל

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

(הערך מבוסס על שיעור שנִתן בקדומים בתשעה באב תשס"ז)(

"הפרדת רשויות" המסורת ישראל באה לידי ביטוי בהפרדה בין תפקידו של המלך בישראל לבין תפקידו של הכהן הגדול. במדינת ההלכה היהודית המלך הוא "הריבון", בעל הסמכויות השלטוניות, והכהן הגדול ממלא את התפקיד הבכיר בבית המקדש. תוארו מעיד על היותו ראשון הכהנים. בימי בית שני, בעקבות מרד המכבים שהונהג על ידי מתתיהו הכהן ובניו החשמונאים היה הכהן הגדול לאחד ממנהיגי העם. כך לדוגמה: ינאי המלך עליו נאמר: "היה שם זקן אחד ויהודה בן גדידיה שמו, ויאמר יהודה בן גדידיה לינאי המלך: ינאי המלך, רב לך כתר מלכות, הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן! הימצאות תפקידי מלך ישראל והכהן הגדול באדם אחד, היה בין הגורמים לערעור מעמדה של ההנהגה הישראלית : המלך בישראל וההכהן הגדול ותרמה לחורבן בית המקדש השני.

מדרש על ימי האבות

במדרשים העוסקים בתקופת האבות יש התייחסות לקיומן, לכאורה, של שתי הרשויות, אף שלמעשה אף אחת משתיהם לא התקיימה, שהרי עם ישראל כלל רק משפחה אחת בכל דור. בפרשת עקידת יצחק אברהם עונה פעמיים לאלוהים הנני: בפעם הראשונה, "ויאמר אליו אברהם, ויאמר הנני ובפעם שנייה, "ויאמר: אברהם אברהם! ויאמר: הנני!" . בבראשית רבה כתוב: "אמר רבי יהושע בן קרחה: בשני מקומות דימה משה עצמו לאברהם א"ל הקב"ה (משלי כה) אל תתהדר לפני מלך; ובמקום גדולים, אל תעמד אברהם (אבינו) אמר הנני ( פעמיים) הנני לכהונה הנני למלכות זכה לכהונה וזכה למלכות זכה לכהונה (שנאמר): "נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם" (תהלים קי), ולמלכות (שנאמר): " ויענו בני-חת את-אברהם, לאמור לו. שמענו אדוני, נשיא אלוהים אתה בתוכנו - במבחר קברינו, קבור את-מתך; איש ממנו, את-קברו לא-יכלה ממך מקבור מתך". (בראשית כ"ג,ה-ו') משה אמר הנני, הנני לכהונה, הנני למלכות. א"ל הקדוש ברוך הוא: "אל תקרב הלום" אין קרב אלא כהונה המד"א (היך מה דאת אמר):: " ואת-אהרון ואת-בניו תפקוד, ושמרו את-כהונתם; והזר הקרב, יומת. ( במדבר ג', י') ואין הלום אלא מלכות, המד"א : "ויבוא המלך דויד, ויישב לפני ה'; ויאמר, מי אנוכי אדוניי ה' ומי ביתי - כי הביאותני,עד-הלום. שמואל ב פרק ז', י"ח). משה כבר לא קבל לקבל את שני התפקידים כמו אברהם. בברכת יעקב לבנו ראובן אין הוא מעניק לראובן אף אחד משני התפקידים שיועדו לו (כבכור), נאמר : ( על מעשיו בימי קציר חיטים) " ראובן בכורי אתה, כוחי וראשית אוני-יתר שאת, ויתר עז (בראשית ל"ט,ג') הבכורה הייתה שלך והכהונה הייתה שלך והמלכות הייתה שלך ועכשיו שחטאת נתנה הבכורה ליוסף והכהונה ללוי והמלכות ליהודה"

בימי משה ואהרון - תחילת הפיצול

במצרים מתארגן שבטי ישראל מתארגנים לעצמאות ועושים מהלכים ראשונים של עם בהתהוותו: יציאה לחופש בתור בני חורין, קבלת התורה לחוקה והכנה לכניסה למולדת לארץ ישראל. כאן מתחילה "הפרדת רשויות במסורת ישראל". בתלמוד בבלי מסכת סוטה נאמר: "ויהי כי יראו המילדות את האלוהים ויעש להם בתים (בראשית,א', כ"א) - רב ושמואל, חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. מ"ד (מי שאומר) בתי כהונה ולויה, אהרן ומשה; ומ"ד (מי שאומר) בתי מלכות, דוד נמי (גם כן) ממרים קאתי (בא), דכתיב: "ודוד בן-איש אפרתי הזה, מבית לחם יהודה, ושמו ישי, ולו שמנה (שמונה) בנים; והאיש בימי שאול, זקן בא באנשים". (שמואל א י"ז י"ב) ובדברי הימים א וכתיב: " ותָּמָת, עֲזוּבָה; וַיִּקַּח-לוֹ כָלֵב אֶת-אֶפְרָת, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-חוּר ( פרק ב', י"ט). ( דף יא עמוד ב ) לפי המדרש חור היה בנם של מרים הנביאה, אחות משה, וכלב בן יפונה. (ראה פירוש רש"י בספר שמות פרק י"ז פסוק י'). מקור נוסף: "אומר רש"י: ויעש להם בתים (בראשית,א', כ"א) -"בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין בתים, ויבן את בית ה' ואת בית המלך. (בתי) ‏כהונה ולויה מיוכבד, ומלכות ממרים".‏ לאחר פרשת קורח, עוד במדבר סיני נקבע כי יהיה שיויון בין בית המלוכה לבין בית הכהונה. המדרש בבארית רבה לומד זאת ממובאות זהות הדנות בין שני ה"בתים". בפרשת במדבר, י"ז, נאמר : "וקח מאתם מטה מטה לבית אב" ר' יצחק אמר מטו(מטה) מטו בני מטו בעגל מטו במרגלים, ר' לוי אמר עלו בהם שני שבטים שבט כהונה ושבט מלכות, את מוצא שכל מה שכתוב בזה כתוב בזה, בזה מֵשִיחָ‏ה ובזה משיחה, בזה מַ‏טֶ‏ה ובזה מטה בזה ברית מלח ובזה ברית מלח, בזה פעם ובזה פעם, בזה נזר ובזה נזר, בזה קריבה ובזה קריבה, בזה שלשלת יוחסין ובזה שלשלת יוחסין, בזה ציץ ובזה ציץ... . כלומר שיויון יש בין שני ההנהגות. בספר דברים בתום ארבעים שנה במדבר יכול משה לסכם: "וידבר משבה והכוהנים הלוים, אל כלי ישראל לאמר: הסכת ושמע, ישראל, היום הזה נהיית לעם, לה' אלוהיך. (דברים, כ"ז,ט)בין השאר, הוגדרה "הפרדת רשויות במסורת ישראל" החיונית לקיומו של העם.

מלכי ישראל והכהונה

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה צז ד"ה (ח) ...ומשבט יהודה יצא שלמה שבנה בית הראשון, זרובבל בנה בית המקדש שיני ומלך המשיח עתיד לבנות בית המקדש, ושני שבטים הללו מצינו שהן מתייחסין מכל ישראל, שבט יהודה ולוי, ובהם המלכות והכהונה... בלבול תפקידים דברי הימים ב פרק כו (טז) וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה' אֱלֹהָיו וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל ה' לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת: (יז) וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַה' שְׁמוֹנִים בְּנֵי חָיִל: (יח) וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַה' כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים לְהַקְטִיר צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ וְלֹא לְךָ לְכָבוֹד מֵה' אֱלֹהִים: (יט) וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה' מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת: (כ) וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל הַכֹּהֲנִים וְהִנֵּה הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ ה': (כא) וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בֵּית החפשות הַחָפְשִׁית מְצֹרָע כִּי נִגְזַר מִבֵּית ה' וְיוֹתָם בְּנוֹ עַל בֵּית הַמֶּלֶךְ שׁוֹפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ: איכה רבה (וילנא) פרשה א ד"ה נא על אלה אני בוכיה, ר' נחמיה אמר על ביטול כהונה ומלכות הה"ד (זכריה ד') אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ אלו אהרן ודוד, אהרן תובע על כהונתו ודוד תובע על מלכותו...

בימי השלטון הפרסי

בפרסית

החשמונאים - המשבר

בהלניסטית

רמב"ן בראשית פרק מט פסוק י וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב. והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז"ל (ב"ב ג ב) כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, שנכרתו כלם בעון הזה. ואף על פי שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים, אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום: ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים ונצטוו (במדבר יח ז) תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם, ולא היה להם למלוך רק לעבוד את עבודת ה': וראיתי בירושלמי במסכת הוריות (פ"ג ה"ב) אין מושחין מלכים כהנים, אמר רבי יהודה ענתוריא על שם לא יסור שבט מיהודה, אמר רבי חייא בר' אבא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל (דברים יז כ), מה כתיב בתריה לא יהיה לכהנים הלוים (שם יח א). הנה שנו בכאן שאין מושחין מלכים מן הכהנים בני אהרן, ופירש תחלה שהוא לכבוד יהודה, שאין השררה סרה מן השבט ההוא, ולפיכך אף על פי שישראל מקימים עליהם מלך משאר השבטים כפי צורך השעה אין מושחים אותן שלא יהיה עליהם הוד מלכות, אלא כמו שופטים ושוטרים יהיו. והזכירו הכהנים שאף על פי שהן בעצמן ראויים למשיחה, אין מושחין אותן לשם מלכות, וכל שכן שאר השבטים, וכמו שאמרו בגמרא (הוריות יא ב) שאין מושחין אלא מלכי בית דוד. ורבי חייא בר אבא פירש שהוא מנוע מן התורה שלא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה במלכות. והוא דבר ראוי והגון:

קישורים חיצוניים

• חיים רוזואני - פור, הסיון העקידה מול סיפור הסנה - לנושא "הנני הנני", "אתר דעת, מתוך "משלב", גיליון כ' שבט