הצהרת כורש

המקור: הויקיפדיה העברית - חוץ מהפרק אקוטואליה

"הגליל של כורש" מוצג במוזיאון הבריטי בלונדוןהרצאתו של ניל מקגרגור: 2,600 שנות הסטוריה בחפץ אחד - על ה"גליל"

הצהרת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפני הספירה (כ-50 שנה לאחר חורבן בית המקדש הראשון), המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם, דבר שאצל עם ישראל כלל חזרה לארצו.

גליל חימר, הידוע בשם "הגליל של כורש" או "הגליל של כורש הגדול", ועליו גרסה של ההצהרה, החקוקה באכדית, התגלה על ידי האשורולוג הבריטי, בן העדה האשורית, יליד מוצול, הורמוז ראסאם, בשנת 1879 , בשרידי המקדש הבבלי אסגילה (מלה שפירושה בית וראשו נישא מעלה), הממוקם כ-50 קילומטר מדרום לבגדאד של ימינו. היום הוא מוצג במוזיאון הבריטי בלונדון, אנגליה.

• ראו גם:'יעליהו' בצבא פרס: איך קבלו היהודים את הצהרת כורש? - מאת: פרופ' שון-זליג אסטר

אקטואליה

דנה הרמן, סופרת עיתון הארץ בלונדון דיווחה ב-12 פברואר 2010 על הצהרת כורש, ממצא ארכיאולוגי רב חשיבות, היתה אמורה להיות מוצגת בטהראן אך נשארה במשכנה הקבוע, המוזיאון הבריטי. הסיבה? .

והיא הסבירה:"במוקד עומד גליל חומר מהמאה השישית לפני הספירה, שעליו חקוקה בכתב יתדות אכדי "הצהרת כורש" - שחוקרים מסוימים מתארים כמסמך העתיק ביותר בנושא זכויות אדם"..." ההצהרה נתפשת בדרך כלל כהוכחה למה שנכתב בספר עזרא שבתנ"ך על שיבת ציון, ולעתים מוזכרת כחיבור היסטורי חשוב על החירות. "

סופרת הארץ הוסיפה כי:"החורף היה אמור הממצא הזה להיות מושאל לתערוכה במוזיאון הלאומי בטהראן. אבל הגליל מעולם לא יצא ממרכז לונדון. לטענת בכירים איראנים, פעם אחר פעם הפר המוזיאון הבריטי הבטחות שנתן לשלוח אליהם את הגליל, אף שמועד פתיחת התערוכה נקבע ל-16 בינואר". המוזיאון נימק את דחיית ההשאלה בכך שלאחרונה נמצאו - במוזיאון עצמו - שתי פיסות חומר השייכות לגליל. חקר ממצאים חשובים אלה, הסביר, ייארך שישה חודשים לפחות. בפיסות החומר, שמנהל המוזיאון ניל מקגרגור סיפר בססגוניות שצורתן דומה ל"שתי עוגיות לכלבים", מופיעים כנראה העתקים של ההצהרה החקוקה בגליל. הגליל נשבר בעת החפירות באתר הארכיאולוגי בבבל, ולכן הכתובות שבפיסות החומר עשויות לסייע בפענוח שלם יותר שלו.

מסתבר שזה לט הממצא היחידי במוזיאון המעורר מחלוקת:"פרו, למשל, מאיימת לתבוע את אוניברסיטת ייל בארה"ב, כדי שזאת תשיב לה את אוצרות האינקה, שהובאו ממאצ'ו פיצ'ו ושמאוחסנים באוניברסיטה מאז שהארכיאולוג היירם בינגהאם לקח אותם ב-1915. ואילו איטליה אילצה באחרונה את מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק להחזיר לה פריטים שונים, בהם אגרטל משנת 500 לפני הספירה.

עם זאת המוזיאון הבריטי, שבאוספיו כשבעה מיליון פריטים מכל קצות תבל, עדיין מושך יותר אש מגופים אחרים. שיש אלגין (הפסלים שעיטרו את הפרתנון באתונה), ברונזות בנין וכמובן אבן הרוזטה, נמנים עם פריטי המוזיאון שסביבם סוערת מחלוקת קשה, ואף הוקמו ארגונים הדורשים להשיבם למדינות המקור שלהם - יוון, ניגריה ומצרים, בהתאמה.

המוזיאון הבריטי מסרב להחזיר את הפריטים בנימוק שהוא האפוטרופוס הראוי להם, ושבהתאם לחוק הבריטי אסור לו להעבירם לגורם אחר. עם זאת, המוזיאון מוכן להשאיל פריטים. אבל אולי לא לאיראן, ולא כעת. "

הצהרת כורש בספר עזרא

	וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ‏ִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַ‏ִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ‏ִם. וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ‏ִם.
– עזרא, פרק א, פסוקים א-ד

ספר עזרא מציג את המלך כורש כשליח אלוהי ישראל ואת ההצהרה כמיוחדת לעם ישראל בלבד. דבר זה הפתיע חוקרים רבים, שטענו שאין אפשרות שתעודה זו היא היסטורית, שכן לא יעלה על הדעת שמלך זר יכתוב תעודה בנוסח כה "יהודי". אולם, מתעודות שהתגלו (ובהן "הגליל של כורש"), התברר כי כורש הצהיר לאחר כיבוש בבל ב-539 לפנה"ס כי הוא החזיר עמים רבים לארצם (הבבלים הגלו מספר רב של עמים כעונש על מרידות) והתיר לעמים השונים לעבוד את אלוהיהם. ככל הנראה, הציג כורש את עצמו, בפנותו לכל עם ועם, כמלך שנבחר על ידי האל של אותו עם והגיע להסכם עם כל אומה במסגרת הסובלנות הדתית של הממלכה הפרסית (כפי שמצוטט במגילת אסתר על אחשוורוש, "לעשות כרצון כל איש ואיש"), וכניסיון ליצור מוקד תמיכה בפרס באזור אסטרטגי חשוב שמחבר בין היבשות אירופה, אפריקה ואסיה.

כורש כרת בריתות עם קבוצות של גולים וערך איתם הסכמים, שבתמורה לתמיכה בו ובכיבוש בבל, הוא יחזירם מהגלות לארצם - וזאת בהצהרה כי הוא שליח האל. לאור זאת, מובנת בהרבה התעודה כתעודה היסטורית, בהנחה שכורש שלח לכל עם נוסח המותאם לאמונתו.

אין בהצהרה הענקת עצמאות ליהודים ואין בה החזרת שושלת המלכים שהייתה לפני הגלות. כורש לא מחייב את היהודים לעלות לא"י ומותיר בידיהם את הבחירה. יחד עם זאת, אלו שלא יעלו לארץ ישראל יחויבו לסייע לעולים בכסף ובזהב.

הצהרת כורש בממצא הארכאולוגי

הגליל של כורש

בשנת 1879 התגלתה כתובת בבלית של כורש על גליל עשוי טין, ובה הוא מצהיר על שיקום מקדשים והשבת אלים שבויים למקומם. בהצהרה נאמר כך:

	אנוכי כורש מלך בבל המלך הגדול, המלך העז, מלך בבל, מלך שומר ואכד מלך ארבע כנפות הארץ, בן כמבוזי המלך הגדול, מלך אנשן, בן בנו של כורש הגדול מלך אנשן, יוצא חלציו של שִשפִּש המלך הגדול מלך אנשן, זרע מלכים, אשר בֵּל ונַבּוּ אוהבים את שלטונו ואשר לחדוות לבם רוצים בממשלתו. כאשר נכנסתי בידידות לבבל וכוננתי בשמחה ובגיל את מושב המלכות בהיכל המושל, מַרְדֻךְּ האדון הגדול, הפך את תושבי בבל הרבים לאהבה אותי וביקשתי לעבוד אותו מדי יום ביומי. צבאותי העצומים התהלכו בשלום בקרב בבל, לא התרתי לאיש להפריע את שלומם של אנשי שומר ואכד. דאגתי לשלום בבל ובשאר ערי הקודש. בני בבל, שמח לבם בהסירי את העול המוטל עליהם שאינו הולם אותם. את בתיהם שהתיישנו תיקנתי ושמתי קץ לסבלם. מַרְדֻךְּ האדון הגדול שמח וביד נדיבה ברך אותי - את כורש המלך הירא, בן כמבוזי בני יוצא חלצי ואת כל צבאי, ואנו בשלום לפניו הללנו היטב את אלוהותו הנעלה. כל מלכי תבל, למן הים העליון ועד הים התחתון היושבים בחדרי מלכותם, היושבים ב[...] כל מלכי ארץ המערב יושבי אהלים, הביאו את מנחתם הגדולה לתוך בבל וינשקו את רגלי. למן [...] ועד הערים אשור ושושן, אכד וארץ אשנונה והערים זמבן, מתורנו, דיר וכל גבול ארץ הגותי שמעבר לחדקל, אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן, החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים. כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם. ואת אלוהי שומר אכד, אשר נבונאיד הביא לבבל על אפו ועל חמתו של אדון האלים - בפקודת מַרְדֻךְּ האדון הגדול הושבתי אותם בשלום למשכנם - מושב שמחתם.

מסתבר, כי מעשי השיקום של כורש נעשו כריאקציה ליריבו - נבונאיד מלך בבל, שמלך יחד עם בנו בל-שר-אֻצֻר (בלשאצר המקראי). כהני בבל הביעו התנגדות עזה לרוח החדשה שהביא אתו נבונאיד - החייאת פולחנות בבליים עתיקים. כורש עשה יד אחת עם כהני מרדוך והצליח להפיל את נבונאיד בעזרת החולשה מבית שהשיג בבבל.

היהודים אינם נזכרים בכתובת הגליל, לא במישרין ולא ברמיזה. על כן, היה מי שהניח שהכרזת כורש כלל לא נכתבה, או שמא התנסחה באופן שונה. לשיטה זו הגולים השבים עשו בה שימוש אל מול האוכלוסייה היהודית הגדולה (לטענת בעלי שיטה זו) שנשארה בארץ, ולבטח הקימה מתוכה הנהגה חלופית, הפך אותה, לדבריהם, בהתגלגלות הזמן, ל"מסמך היסטורי".

עם זאת, כאמור לעיל, אין להכחיש אפשרות סבירה כי אכן נתנסחה הצהרה כזו במותאם לעם היהודי, ולצדה פריבילגיה לקומם את המרכז הדתי-פולחני בירושלים. על פי זאת, התלווה למהלך כזה גם אספקט פוליטי "אוניברסלי" של שליטת המרכז הפרסי על הממלכה הגדולה באמצעי נועם ולא במקל חובלים, וגם אספקט פוליטי מצומצם יותר - הישענות על גורם נאמן (במקרה זה יהודה) אל מול מצרים, היריבה המסורתית שבארץ הנילוס.

מניעים להצהרה

• מניע אסטרטגי: כורש רצה לכבוש את מצרים ולשם כך הוא נזקק לישוב יהודי שלא ישתף פעולה עם מצרים בארץ ישראל, שגובלת עם מצרים.
• מניע פוליטי-מדיני: כורש רצה לרכוש את נאמנות העמים ובמיוחד את אהדת שכבת הכהונה כדי למנוע מרד מצדם וליצור שקט בממלכה.
• מניע כלכלי: אפשרות לגביית מיסים- עם שמתייחסים אליו בכבוד ישלם מיסים ברצון. כמו כן, א"י היא ארץ מעבר סחורות.
• מניע דתי: כורש מדבר בשם אלוהי ישראל משום שזה היה מנהג הכובשים - להופיע בשליח האלוהים. אמונתם של מלכי האימפריה הפרסית הייתה פוליתיאיסטית וכורש ראה באלוהי ישראל אל שיש לכבדו.

השלכות ההצהרה

בעקבות הצהרת כורש שבו חלק מיהודים לארץ ישראל עם הנשיא ששבצר, והקימו את בית המקדש השני; המלך כורש החזיר את כלי המקדש שנבוכדנצר מלך בבל לקח משם, כפי שמתואר בספר עזרא:

	וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. וְכָל סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בִּכְלֵי כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת לְבַד עַל כָּל הִתְנַדֵּב. וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית יְהֹוָה אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה. וְאֵלֶּה מִסְפָּרָם אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלשִׁים אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף אָלֶף מַחֲלָפִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים. כְּפוֹרֵי זָהָב שְׁלשִׁים כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה כֵּלִים אֲחֵרִים אָלֶף. כָּל כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם.
– עזרא פרק א' פס' ה-יא

.

הצהרת כורש - מסמך מהימן?

יש חוקרים הטוענים כי ההצהרה היא מעשה זיוף של סופר יהודי שרצה להציג בסיס חוקי לבניית ביהמ"ק. לטענתם, לא ייתכן שכורש כתב את הצו בעברית או האמין באלוהי ישראל ונשמע לו. לעומתם, יש חוקרים הסבורים כי ההצהרה אמינה כי היא חלק ממדיניות כוללת של כורש: כורש נתן זכויות דומות לעמים נוספים, כמו הבבלים, כמו שמתואר ב"כתובת הגליל".

קישורים חיצוניים

• ד"ר שמואל אברמסקי, ‏הרקע ההיסטורי להכרזת כורש, באתר דעת