Family Wiki
Advertisement

הצרי מוכר לנו בתור אחד ממרכיבי קטורת הסמים. עם זאת הוא מוכר לנו גם ממעשה ירידת יוסף למצרים, לאמור:

Cquote2.svg וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט--הוֹלְכִים, לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה.(בראשית, ל"ז, כ"ה Cquote1.svg


רש"י פירש:"וצרי - שרף הנוטף מעצי הקטף והוא נטף הנמנה עם סמני הקטורת.

דר' משה רענן כתב בעלון לשבת שבת בשבתו:

Cquote2.svg על זהותו של הצרי חלוקות הדעות בין מפרשים וחוקרים אך המכנה המשותף בין רובם שהכוונה למוצר בושם או רפואה יקר. מפרש בעל "מצודת ציון" (ירמיהו, ח,כב): "הצרי - הוא נטף המוזכר בסממני הקטורת והוא שרף אילן, והוא מיוחד לרפואה וכן 'קחו צרי למכאובה' ". ייתכן ובפסוק שלפנינו המתאר את מסלול אורחת הישמעאלים נמצא קצה חוט לפתרון החידה Cquote1.svg

דרך הגלעד[]

ודר' משה רענן המשיך:

Cquote2.svg מסלול השיירה שאותה פגשו אחי יוסף נראה במבט ראשון מוזר, שהרי הדרך היבשתית הקצרה מחצי האי ערב למצרים היא דרך אילת ולא דרך הגלעד. איננו יודעים מה היה המסלול של דרך הבשמים בתקופות קדומות כל כך, אך ייתכן וחציית הנגב ללא תחנות ביניים וללא מקורות מים הייתה קשה מדי. הפתרון היה במסלול שאמנם היה ארוך יותר אך חלף על פני ארץ נושבת.

לחילופין, ייתכן שהשיירה שבאה מהגלעד יצאה ממקום זה משום שהוא היה מרכז למסחר בבשמים. לכן שאל הנביא: "הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי" (ירמיהו, ח,כב). על הקשר המסחרי בין הגלעד ומצרים סביב הצרי אנו לומדים באופן מפורש בפסוק אחר: "עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי בְּתוּלַת בַּת מִצְרָיִם..." (ירמיהו, מו,יא). "דרך הבשמים" ה"מודרנית" התפצלה לשני סעיפים, כאשר הסעיף הצפוני הוביל לדמשק (הגלעד). ייתכן שסעיף זה היה קיים כבר בתקופת האבות ולכן המסחר בבשמים התנהל דרך הגלעד.

עדות מעניינת לקיומו של נתיב מסחר בין הגלעד ובין מצרים החולף על פני עמק דותן אנו מוצאים ביומנו של טריסטראם, אחד החוקרים האירופיים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל ונכתב בשנים 1864-1865:בדיוק לרגלי תל דותן, ששמו השתמר עד היום, משתרע המישור הקטן המאורך, ובו המרעה המשובח ביותר בכל הארץ אשר בני יעקב השכילו לעבור אליו... יש שם באר עתיקה ליד כפר נטוש, ואולי סביבה ישבו האחים בעת משאם ומתנם עם המדיינים כמו שישבנו גם אנו לארוחת בוקר. כשרכבנו לאורך גבה של גבעה ראינו מתחתינו בנתיב אחר, שיירה ארוכה של פרדות וחמורים עמוסים בדרכם מדמשק למצרים.

Cquote1.svg

Liquidambar orientalis[]

הצמח בגירסה מיניאטורית - Liquidambar_orientalis_bonsai צילם:Tortie tude


והוא המשיך :

Cquote2.svg הזיהוי המקובל לצרי הוא האפרסמון (הכוונה לבושם ולא לפרי הנקרא בשם זה בימינו) אך אנו נציע חלופה שונה, בעקבות ר"ע לעף, שנדחתה על ידי י. פליקס מטעמים שונים ובעיקר משום שאין עדויות לגידולה בארץ.

בכתבי דיוסקורידס, (רופא ובוטניקאי, חי בתקופת חורבן בית שני) שהכיר רפואות מכל רחבי העולם היווני-רומי מוזכר צמח תרופה בשם סטירקס (styrax) והכוונה לשרף עץ הליקוידאמבר (Liquidambar orientalis), עץ בגובה 5 - 10 מ' שמקליפתו נוטף שרף ריחני וסמיך שייחסו לו תכונות רפואיות. פליניוס הזקן שהיה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי וחי באותה תקופה כתב: סוריה, מעבר לפיניקיה הקרובה ליהודה, מייצרת את הסטריקס באיזור שסביב לגבל, מרתוס, והר קסיוס שבסלוקיה, לעץ אותו השם, והוא דומה לחבוש. לטיפות השרף שלו יש ריח נעים, כמעט חריף ... זה שבא מהר אמנוס שבסוריה נחשב ביותר בתכונותיו הרפואיות ויותר מזה על ידי הבשמים ... מזייפים אותו בשרף ארזים או בגומי...

התפוצה הטבעית של עץ הליקוידאמבר היא בחלק המזרחי של אגן הים התיכון ובעיקר בדרום מזרח טורקיה וברודוס. החוקר מ. זהרי מצדד בזיהוי זה וסבור שייתכן מאד שבית גידולו הטבעי הקדום של הליקוידאמבר היה גם בהרי הגלעד. למרות חסרונותיה הרבים של חלופת זיהוי זו יתרונה הוא בהתאמה לפסוקי המקרא המתייחסים לגלעד כמרכז גידול או מסחר של הצרי. כאמור, אין כאן הוכחה חד משמעית שהרי ייתכן והגלעד היה רק תחנת מעבר של האפרסמון בדרך מחצי האי ערב.

Cquote1.svg

תודה לד"ר יצחק מייטליס על חלקו בכתבה זו.

ראו גם[]

קישורים חיצוניים[]

Advertisement