קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

סמל הקיבוץ הדתי

תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה "ציונית דתית".

בתנועה ישנם כיום 20 קיבוצים שבהם מתגוררים כ-10,000 נפשות. בתחילת המאה ה-21 הצטרפו לתנועה שלושה מושבים שיתופיים דתיים: משואות יצחק, ניר עציון ובני דרום שבראשית ימיהם היו קיבוצים ואחר כך הפכו למושבים ועל כן יצאו מתנועת הקיבוץ הדתי[1].

משקי הקיבוץ הדתי מתבססים על חקלאות, תעשייה ותיירות. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של הפרטה מתונה ביישובי הקיבוץ הדתי, בדומה לכל ישובי התנועה הקיבוצית. מצבם הכלכלי של רוב קיבוצי הקיבוץ הדתי יציב.

אקטואליה: מושבי דרום הרי חברון מצטרפים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Drom heri hevron.jpg

המקור:אתר הקיבוץ הדתי

רקע ותולדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שורשי התנועה ב"ברית חלוצים דתיים" שנוסדה על ידי צעירי מזרחי של תורה ועבודה הפועל המזרחי. חברי הקבוצה היו חלוצים דתיים שעלו לארץ מארצות אירופה, בעיקר מגרמניה. הם הקימו בארץ מושבים, קבוצות עבודה, קבוצות הכשרה וכן קבוצות.

בשנת 1935, במהלך הוועידה השביעית של הפועל המזרחי, התאגדו הקבוצות לארגון גג אחד בשם "חבר הקבוצות של הפועל המזרחי", (שם דומה להתאגדות החילונית של הקבוצות - "חבר הקבוצות").

בשנת 1938 החליטו לשנות את השם לשם המקובל עד היום "הקיבוץ הדתי, איגוד הקבוצות של הפועל המזרחי" ובקיצור - "הקיבוץ הדתי".
במלחמת השחרור נפגעו קיבוצי התנועה פגיעה כבדה. הובעה דעה שלכתחילה - לא בתור מדיניות רשמית אך כך יצא בפועל - הוקצבו לישובים הדתיים "אזורים שוליים" ובשל כך נחשפו יותר מאשר ישובים אחרים לאירועי מלחמת העצמאות

עם פרוץ המלחמה נמצאו כל הקבוצות בקו החזית הקדמי: חברי טירת צבי הדפו התקפה כבדה של "צבא ההצלה"; גוש עציון עמד במצור ממושך והדף את האויב במבואותיה הדרומיים של ירושלים, עד שנפל. כך נפלו הקיבוצים כפר עציון, משואות יצחק ועין צורים. רבים מהחברים נפלו חלל ואחרים נשבו בשבי הירדני. כפר דרום ננטשה אחרי עמידה במצור ובקרב במשך חודשיים. חברי קיבוץ בארות יצחק בדרום, הדפו את הצבא המצרי מתוך חצר המשק. אך המחיר היה כבד מאד. עשרות חברים נפלו בקרבות, חמישה יישובים חרבו עד היסוד, ומלבד בארות יצחק, נותרו כולם מחוץ לשטח מדינת ישראל.

לאחר המלחמה, השתקמה תנועת הקיבוץ הדתי, בעליה של גרעינים וותיקים, על יסוד הקיבוצים שחרבו, ובהקמה של קיבוצים חדשים.

חינוך ותרבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיבוצי התנועה קיימים מספר מוסדות לימוד תורניים: ישיבת עין צורים, ישיבת מעלה גלבוע, מדרשת עין הנציב לבנות, מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות וכן מכינה קדם-צבאית לבנות "צהלי" במשואות יצחק. קיבוץ כפר עציון מפעיל בית ספר שדה בכפר עציון. בקיבוץ בית רימון פועלת מכינה קדם צבאית לבנים - כרמי חיל, ובמגדל עוז ממוקמת מדרשה לבנות.

חלק קטן מצעירי התנועה הולך ללמוד במוסדותיה התורניים; רוב בני התנועה אשר בוחרים שלא להתגייס ישירות הולכים לשנת י"ג התנדבותי, למכינות הקדם צבאיות או לישיבות הסדר, ואילו הבנות הולכות למדרשות שונות. על פי נתונים שפרסם מנהל אגף הביטחון בקיבוץ הדתי 93% מהבנים משרתים ביחידות קרביות וכל הבנות משרתות בצה"ל או בשירות לאומי.[2] בשנים האחרונות ניכרת מגמת התחזקות רוחנית ודתית בקרב הדור השלישי והרביעי, אשר באה לידי ביטוי בגידול מתמשך של אחוזי הפונים למסגרות תורניות בסיום התיכון, ובאחוז הבנות הפונות לשירות לאומי.

התנועה מוציאה ירחון בשם "עמודים".

מינהל וזהות פוליטית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראש התנועה עומד מזכ"ל — כיום זהו נחמיה רפל, חבר קבוצת יבנה שהחליף ב2007 את יאיר ריינמן מקיבוץ לביא. מזכירות הקיבוץ הדתי יושבת בתל אביב.

מבחינה פוליטית התנועה מזוהה עם המפד"ל ויש לתנועה נציג בכל מוסדותיה. רוב חברי הקיבוץ הדתי מזוהים עם הצד הימני של הקשת הפוליטית, אך קיים חלק קטן מתוכם אשר מזוהה עם השמאל הפוליטי ובפרט עם תנועת מימד.

רבים מבני הקיבוצים של הקיבוץ הדתי בחרו ובוחרים להתגורר ביהודה ושומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן.

בפברואר 2011 קראה התנועה למוסדותיה שלא לקבל כספים מ"הקרן החדשה לישראל", בשל המטרות שלטענתם הקרן מנסה לקדם. מוסדות התנועה, כגון "מרכז הרצוג" ונאמני תורה ועבודה, ביקשו להמשיך ולקבל את מימונה של הקרן.[3]

רשימת הקיבוצים הדתיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיבוצי המרכז

קיבוצי הגליל התחתון

קיבוצי הר הגלבוע

קיבוצי הנגב המערבי

ישובי שפיר

קיבוצי עמק בית שאן

קיבוצי גוש עציון

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אריה פישמן, בין דת לאידאולוגיה: יהדות ומודרניזציה בקיבוץ הדתי, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש"ן - 1990, 228 עמ'[4]
  • יוסי כץ, תורה ועבודה בבניין הארץ: הקיבוץ הדתי בתקופת המנדט, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, ינואר 1996, 304 עמ'[5]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. בני דרום רוצה להיות מושב, "דבר"
  2. הועתק מהויקיפדיה העברית יצחק טסלר, 93% מהקיבוצניקים הדתיים מתגייסים לקרבי, באתר nrg מעריב, 12 באוגוסט 2009
  3. ישי קרוב, ‏מוסדות הקיבוץ הדתי מתנתקים מהקרן לישראל חדשה, באתר ערוץ 7, 10.2.2011
  4. ביקורת: מרדכי זלקין, ‏בין דת לאידאולוגיה, קתדרה 62, דצמבר 1991, עמ' 175-172 קובץ PDF
  5. ביקורת: הנרי ניר, ‏הקיבוץ הדתי: מציאות ומשל, קתדרה 86, ינואר 1998, עמ' 158-155 קובץ PDF
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.