הקמת מקוות טהרה בזמני מצוקה

המרצה

מצוקי הארבל ומערות "מקוות הטהרה"

הקמת מקוות טהרה בימי מצוקה על כך סיפר ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת; מכללת אוהלו; המרכז לחקר מערות בכנס מערב בנימין השלישי במעבה ההר. הסתבר כי נמצאה תופעה של מקוואות טהרה במקלטי מצוקים בגליל במצוקי הר ארבל וגם בסלע עכברה וכן מקרה בודד בארץ בנימין.

המרצה מצא כי קרבת ישובי משמרות הכהונה לאתרים אלה, כנראה גרמה לדבקות בהקמת המוואות, שכן הכהנים לאחר חורבן הבית השני שמרו על טהרתם כדי שיוכלו לשוב ולשמש בבית המקדש, כאשר יקום.

השוואה קודמת

לפני שנתיים בכנס מערב בנימין השני הוצג הדמיון הרב שבין תופעת מקלטי המצוקים של ארץ בנימין, לתופעת מקלטי המצוקים בגליל. עם סיומו של סקר מקלטי מצוקים מקיף בסלע עכברה ובהר ארבל, התגלו בשני האתרים האלה מספר מתקני אגירת מים שניתן לזהותם כמקוואות טהרה. במקלט מצוקים בנחל מכמש שבארץ בנימין התגלה גם כן כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, מקווה טהרה אחד. מדובר בתופעה נדירה בשני האתרים הרחוקים זה מזה גיאוגרפית, אך הקרובים זה לזה מבחינה היסטורית, אתנית וטיפולוגית.

חשיבות הטבילה

מציאתם בכלל של מקוואות טהרה בחפירות ארכאולוגיות, היווה מאז ומעולם סימן היכר לפעילותם של יהודים ואילו המשנה חיזקה בכתובים את חשיבותו ונחיצותו של המתקן הזה והקדישה למקווה ולהלכות הטבילה בו מסכת שלמה.

הכשרת במקלטי צוקים

הכשרתם של מקוואות טהרה במקלטי מצוקים, באתרים קשים לגישה שאינם מותאמים לחיי שגרה, אלא לעיתות מצוקה, מלמדים על צורך דתי עמוק במתקני טהרה. הכשרתם של מקוואות הטהרה במקומות אלה אינו תמוה רק בשל הקושי הפיזי הנדרש להכשרתם, אלא גם בהכרח להתמודד עם כל דקדוקי ההלכה המתחייבים ממקווה שעיקרו הצורך במים זורמים ובאגן טבילה בעל מידות נפח מוגדרות. בהנחה שאותם יהודים שטרחו להתקינם היו אף אלה שהכשירו או השתמשו במקלטי המצוקים, הרי שמערות אלה הוכשרו כמקומות מקלט שאליהם נמלטו היהודים מאימת רודפיהם, בעיקר בתקופת השלטון הרומי. במצב מצוקה כזה, גדל העניין בחקירת הכשרתם של המקוואות.

בהרצאה זו יוצגו המקוואות שהתגלו במקלטי המצוקים בגליל ובארץ בנימין ויובא דיון על טיבם של אלה שהתקינו אותם, והשקפת עולמם הדתית.