": דאָס קאַפּיטאַל" ניו-יורק 1917

הקפיטל: ביקורת הכלכלה המדיניתמאת שלמה אבינרי. בעיתון הארץ הובא בקורת על הספר קארל הגדול - איסור על העסקה של ילדים, הגבלה של שעות העבודה, ביטוח לפועלים והקמתם של איגודים מקצועיים, מכל זה נהנה המערב בזכותו של קארל מארקס. ספרו "הקפיטל" זוכה עתה לעניין מחודש

הספר:קארל מארקס תירגמו מגרמנית: צבי ויסלבסקי ויצחק מן. הקדמה למהדורה העברית החדשה: יפתח גולדמן. הוצאת ספרית פועלים, הקיבוץ המאוחד, 763 עמ', 99 שקלים

בין השאר נאמרו בכתבה הפיסקאות הבאות:

  • בהיסטוריה של התנועות הסוציאליסטיות היה ל"קפיטל" של מארקס מעמד קאנוני לא משום שהירבו לקרוא בו - מבחינה זו, "המניפסט הקומוניסטי", על לשונו הפופולרית והרטוריקה המתלהמת שלו, היה הרבה יותר אפקטיבי - אלא משום שהוא סימל את תרומתו הייחודית של מארקס לתנועות הפועלים: שהסוציאליזם אינו רק ביקורת מוסרנית על עוולות הקפיטליזם, אלא הוא גם פועל יוצא מניתוח מושכל - וביקורתי - של הקפיטליזם עצמו.
  • תרומתו העיקרית של קארל מארקס לפרויקט הסוציאליסטי היא בהפניית האנרגיות האינטלקטואליות מביקורת מוסרית גרידא של הקפיטליזם לניתוח כלכלי והיסטורי, וזו הסיבה להשפעה שהיתה לתורתו לא רק על גיבושה של תנועת פועלים (כאן חלקם של אחרים, כפרדיננד לסל, היה רב יותר) אלא גם לתרומתו העצומה למדעי החברה ולשיח האינטלקטואלי הרחב יותר.
  • אחרי כל זאת, מה נשאר בכל זאת מן "הקפיטל" של מארקס היום? הישגו התיאורטי העיקרי בחיבור זה - שיישומיו המעשיים צצים בכל יום - הוא בהצלחתו במה שהיינו מכנים היום הדה-קונסטרוקציה וההיסטוריזציה של מודל השוק וכלכלת השוק המבוססת על תחרות בלתי-מוגבלת בין בני האדם. מאז אדם סמית והכלכלנים שהלכו בעקבותיו, הוצג המודל האינדיבידואליסטי הזה, שביסודו ההנחה כי כל בני האדם בכל הזמנים ובכל הנסיבות מבקשים למקסם את טובות ההנאה הפרטיות שלהם, לא רק כמודל תיאורטי אופטימלי, אלא גם כחוק טבע חברתי. "היד הנעלמה" של התחרות החופשית, כך נטען, מעלה מתוך מלחמת הכל בכל הזאת את הטוב המירבי לכולם, וכל התערבות בפעילותו החופשית של השוק גם מזיקה וגם מנוגדת לטבע האדם. כך הוענק למודל התחרות המבוססת על תפישה אינדיבידואליטסית רדיקלית זו מעמד של חוק מדעי, וכך נלמדו הדברים (ועדיין נלמדים) בקורסים רבים של "מבוא לכלכלה" במערב וגם, כמובן, אצלנו.
  • חוות דעת הצנזור הצארי -חוץ מזה, המשטר ברוסיה אינו קפיטליסטי, ולכן אם יש בספר ביקורת הריהי כלפי המשטר הנהוג בארצות המערב הקפיטליסטיות, עניין שרבים ברוסיה יסכימו אתו, ואין הוא מערער על השיטה הכלכלית-חברתית הנהוגה ברוסיה. ואחרון-אחרון, הספר הוא "חיבור מדעי לחלוטין", הקריאה בו קשה ורק בעלי השכלה כלכלית יוכלו להתמודד אתו, כך שאין סכנה שהוא ישמש השראה לפעילות מהפכנית המונית.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.