הקרב על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה היה קצר מאד. השלב העיקרי בקרב החל ב-2 בפברואר 1915 והסתיים למחרתו. אבל היה רב משמעות. התוכנית הייתה לחסום את תעלת סואץ באמצעות פגיעה באוניות בודדות. כך ניתן היה לחסום את מה שכונה "וריד-הצואר" של האימפריה הבריטית. אורך התעלה הוא 100 מייל. לא ניתן היה לשמור על כל אורכו. העם המצרי לא אהד את בריטניה. חיל המצב הבריטי היה רובו מורכת מהודים ברובם מוסלמים. מעטים היו הבריטים במצרים. ההערכה הייתה ש:"אילו ביצעו התורכים את זמנם, שוב לא נחשב כל המתרחש בצרפת במאומה. ענינן של מדינות ההסכמה היה עדי עובד. ... חסימת התעלה הייתה גורמת לכך שלא תגיע תגבורת אנשים ואספקה מהודו, אוסטרליה וניו זילנד. אין ספק כי במרוצת הזמן יד גרמניה הייתה על העליונה" [1]
תצפית מעל באר שבע[]
לטייסים הבריטיים ניתה ההוראה למצוא באיזה דרך יבואו הטורקים לתעלת סואץ. במצרים , בתחילת המלחמה, לא היו לבריטנים מטוסים עם טווח טיסה עד ארץ ישראל. הם נאלצו להעזר ב"מטוסי-ים צרפתיים, , שהיו על אוניה מול אל עריש. למטוסים האלה הייתה תכונה בסיסית: הם ממריאים ונוחתים רק בים. כלומר אם הם נפגעים מעל היבשה אין הם מסוגלים לבצע נחיתה.
בטיסת התצפית הבריטית הראשונה, שבוצעה באמצעות מטוסי ים הצרפתיים, שהמריאו התגלה מעל באר שבע :" עשרות עשרות של סירות פלדה [2]נערמו על חולות המדבר, הסמוך לעיר - ונגרים עסקו בבנית רפסודות מפחי נפט, שנתרוקנו מתוכם וכפיפי עץ". [1] לא היה ספק, הצבא העות'מאני בפיקוד הגרמני תיכנן כי החיילים יישאו על כתפיהם את הסירות ואת הרפסודות דרך [[מדבר סיני] ולהשתמש בהם לשם מעבר בתעלת סואץ.
לפי אופן החנייה של הצבא העות'מאני הגיעו הטייסים למסקנה כי הטורקים ינועו במדבר סיני ליד חוף הים, בדרך המכונה דרך ארץ פלישתים. בפועל הם עברו בשלב מסויים לנתיב במרכז סיני ועימו הגיעו לתעלה - מול אגם תמסח.
המפקדה הבריטית בקהיר בקשה לאמת את הערכה ושלחה לבדוק האם תיתכן אפשרות כי הצבא הטורקי יצא מעקבה, לכיוון תעלת סואץ. לעקבה היה נח לטורקים להוביל צבא וציוד באמצעות מסילת הרכבת החיג'אזית. ההשערה נבדקה ונדחתה.
גילוי נקודת ההתקפה[]
עתה נותר למצוא את המקום, לאורך של תעלת סואץ, בו עומדים הטורקים להגיע על מנת לפגוע בשייט ולגרום לחסימת התעלה. האוירונים שהיו לבריטים במצרים, ה"פארמאן", עם טווח הטיסה הקצר שלהם, יכלו לגלות את נקודת ההתקפה.
טיסת תצפית גילתה כי 30 ק"מ מהתעלה , מצויים בתנועה כ10,000 חיילים טורקים מול העיר איסמעליה. בגדה המזרחית של התעלה, ליד "ימת תמסח", ציפו להם כוחות הודיים שהיו בשירות בריטניה. כאשר החלו להנחית את הסירות בתעלה, ההודים פתחו על הטורקים באש מכונות יריה ופגעו בהם ובציודם. סירות בודדות הצליחו לחצות את התעלה אך נבלמו על ידי הבריטים. אוניית מלחמה בריטית שעברה בתעלה פתחה באש תותחים על הטורקים הנסוגים. התותחים הטורקים ניסו לפגוע באוניה ולגרום לטביעתה בתעלה - שכן זאת הייתה המטרה - חסימת התעלה לשייט על ידי הטבעת אוניה בתעלה. האוניה נפגעה אך המשיכה בהפלגה. התורכים נסוגו למדבר והמערכה על תעלת סואץ הסתיימה.
פעולות נוספות לפיגועים בתעלה[]
יגאל שפי במאמרו מצטט ספר בשפה ההטורקית של T.C.Generalkurmay ששמו בתרגום עברי "מלחמת התורכים במלחמת העולם הראושנה: חזית סיני פלסתין" (1979) כי אנואר פאשא, שר המלחמה העות'מאני, הודיע באמצע 1915 לאחמד ג'מאל פאשה, מפקד הארמיה הרביעית בסוריה ובארץ ישראל:" אני משאיר לשיקולך עד כמה ניתן להפריע לבריטים בתעלה או לפגוע בה ביוזמות מקומיות". ג'מאל נענה לאתגר ויזם פעילות כזו: יחידות פשיטה בלתי סדירות וקטנות של בדווים, מונהגות בידי קצינים עות'מאנים וגרמנים, ניסו - ולפרקים אף הצליחו - להטמין מוקשים ימיים בתעלת סואץ כדי להפריע לתעבורה הימית. בתחילו החרידו הפשיטות הללו את השלטונות הבריטים עד מאד, אולם עד מהרה נרגעו, לאחר שנוכחו ברישומן המזערי ובהשפעתן השולית.
לקריאה נוספת[]
- יגאל שפי, שורשי השינוי המערכתי בחזית ארץ ישראל: הפשיטה על מסילת הרכבת העות'מאנית בנגב, 1917 מתוך קתדרה - 87 , יד יצחק בן צבי, ניסן תשנ"ח .
קישורים חיצוניים[]
- לואיס תומס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, תרגם :ב. פרידמן, הוצאת ספרים אריאל - ירושלים, 2001. - על פעלם של הטייסים הבריטיים בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
הערות שוליים[]
המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה[]
גנרל אלנבי נכנס לירושלים
- כללי : חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • כיבוש ירושלים בידי הבריטים • גירוש תל אביב
- קרבות : תעלת סואץ • קרב רומני • עזה הראשון • עזה השני • באר שבע • גבעות מע'אר • קרב עיון קרא • ואדי צארר • לטרון • קו שתי העוג'ות • תקרית כפר סבא • מגידו • הקרב בנחל תרצה • כיבוש חיפה
- יחידות :הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית • הבריגדה הארצישראלית
- אישים :ארצ'יבלד מאריי • אדמונד אלנבי • אחמד ג'מאל פאשה • אוטו לימן פון סנדרס • קרס פון קרסנשטיין • אריך פון פאלקנהיין • ג'ון פטרסון • זאב ז'בוטינסקי
- אחרים: בית הקברות הבריטי בירושלים • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • כיכר היל • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי
- תוצאות : הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ