ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

עטיפת סיפרו

אליה שמואל הרטום (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, (15 ביוני 1887) - כ"ג באדר א' ה'תרכ"ה- (25 בפברואר 1965), (Elia Samuele Artom) יליד טורינו שבאיטליה, שימש ברבנות בקהילות רבות באיטליה ובמושבותיה: בפירנצה ובטריפולי שבלוב. מנהל בית המדרש לרבנים ברומא. היה מורה בבתי ספר תיכוניים באיטליה ובארץ ישראל. דוצנט באוניברסיטת פירנצה. נפטר בעת שהות זמנית ברומא והובא למנוחות בירושלים.

בנו הוא הרב מנחם עמנואל הרטום

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה נשוי ליעל (אחותו של משה דוד קאסוטו) להם נולדו חמישה ילדים: דבורה שנפטרה בגיל שבע, מנחם, דוד - נפטר בשנות העשרים לחייו מדלקת קרום המוח, מאיר - ניצל בדרך נס מהנאצים, נישא בארץ ונפטר במגפת הפוליו וראובן (אשר נהרג במלחמת השחרור).

פירסומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרופ' א"ש הרטום התפרסם במדינת ישראל ובעולם היהודי כולו, הודות לפירושו המדעי-עממי למקרא. הפירוש מבוסס על המסורת ועל פרשנות המקרא. בנוסף, תרגם ופירש את הספרים החיצוניים ועל כך זכה בציון לשבח משופטי פרס טשרניחובסקי תשכ"ו. עבודתו המדעית והסיפרותית השתרעה על שטחים רבים של מדעי היהדות.

חיי ישראל החדשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תוכנית יום עיון במלואות 20 שנה לפטירתו של הרב מנחם עמנואל הרטום

ספרו "חיי ישראל החדשים" יצא לאור לאחר פטירתו על ידי בנו מנחם עמנואל הרטום, והוא מהווה סיכום ותמצית של משנתו. לפיה "אין קיום לעם ישראל ולמדינת ישראל ללא התורה". וכי התורה אינה אך ורק מה שנקבע בתלמוד ובשלחן ערוך, אלא התורה עצמה דורשת שדרכי שמירתה תתפתחנה ותיקבענה בכל דור ודור בהתאם לצרכיו ולנסיבות. כמו כן הוא טוען כי אפשר לקבל את התורה כיסוד לחוקת מדינת ישראל גם מצד אלו שאינם מאמינים בעיקרי התורה גופה. וכי אם הנהגת התורה תהיה לפי האמור בספר יהיה אפשר יהיה לגשר בין 'דתיים' לבין 'בלתי דתיים' לטובת העם כולו.

בנו מנחם עמנואל הרטום היה העורך של העלון לליבון בעיות השעה תורת חיים, אשר עסק בנושאים אשר הועלו בספרו :"חיי ישראל החדשים".

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.