בית הכנסת אברהם אבינו - בית הכנסת הראשון בחברון צילם:בית השלום

המקור: דר' יוסי שרביט תולדות ההתיישבות החדשה בחברון

רבי מלכיאל אשכנזי קנה את השטח שהיה לרובע היהודי בחברון בשנת 1540 מהקהילה הקראית שהלכה והדלדלה, ע"י ר' מלכיאל אשכנזי. הרב חיד"א כתב בספרו "שם הגדולים": "הרב ז"ל היה סיבה שיהיו ישראל בעיר הקדש חברון ת"ו".

הרובע היהודי שבמרכזו עמד בית הכנסת אברהם אבינו, היא אזור מגורים מאוכלס בצפיפות. בתיו ניבנו כמרובע סגור המקיף חצר פתוחה. הבתים שימשו כחומה חיצונית לרובע. אל הרובע הובילו כניסות צרות, שהיו ניתנות לחסימה בקלות כדי להגן על הקהילה ביום זעם. במשך הדורות הלך הרובע והצטופף, ותחת להתפשט על פני חברון, התרוממה הבניה בשבעה מפלסים של מגורים, עד לגובה של ארבע קומות. סדר וניקיון שררו בו, ומוסדות חינוך תורניים שכנו בו למרות אי הנוחות והתנאים הקשים.

מהמדור "עלי ספר"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף לייכטר מהספריה הלאומית ירושלים כתב בעלון שבת בשבתו לפרשת שלח-לך על הרב.

הרב חי בין השנים ר"ף -ש"ף (1520-1620) - מועדים משוערים.

השל"ה הקדוש כתב עליו בספרו "שני לוחות הברית" :" הרב הגדול, החכם השלם, החסיד העניו מוהר"ר מלעיאל אשכנזי" (דף רכ"ז).

השם "אשכנזי", כנראה העיד על מוצאו. בספר דברי יוסף של רבי יוסף סמברי בהוצאת יד בן-צבי נכתב שבא מצפת.

נזקפת לזכותו חידוש הקהילה היהודית בחברון, מועד משוער 1540.

החיד"א בשם הגדולים כותב: "שמענו מזקני שער שהרב ז"ל היה סיבה שיהיו ישראל בעיה"ק חברון". מסורה נוספת מביא החיד"א: "הרב מלכיאל שבא לחברון והיו מתים הקראים ונכנסים ישראל במקומם". (זכרון מעשיות ונסים של החיד"א ע' פג, בתוך ספר החיד"א - קובץ מאמרים ומחקרים. ירושלים תשי"ט). רבי יהוסף שורץ (תקס"ה-תרכ"ה 1805-1865) בספרו תבואת הארץ ע' תעג קובע את השנה ש' (1540) כשנת הגעתו של רבי מלכיאל לחברון ואז רכש מידי הקראים את החצר שנודעה כשכונת היהודים ובנה את בית הכנסת שהתפרסם בשם "בית הכנסת אברהם אבינו".

פרטים נוספים על משפחתו של רבי מלכיאל נמצאו באגרת שהתגלתה בגניזה הקהירית ופורסמה על ידי החוקר ד"ר אברהם דוד. "אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך. שלום רב מכולנו למה בני (כנראה מדובר באחיו הצעיר) לא תודיעני שלומך ושלום בניך. ומכאן ואילך לא יחסר כתבך לדעת מציאותך. כי שתדורש [צ"ל שתדרוש] לאחותינו ולבניה הר' דוד והר' ישעיה ... ואני פה אצל אבותינו הקדושים. מתפלל לאל תמיד בשלומכם ... מלכיאל אשכנזי". מעבר לעמוד: "לידי אחי החכם ותיק כמה"ר משה אשכנזי. מחברון תוב"ב למצרים". (קתדרה, ניסן תשנ"א, 59 ע' 39-40). אם כן מצאנו שהיו לרבי מלכיאל אח רבי משה אשכנזי ואחות שהתגוררו במצרים, יתכן והם תמכו בו מבחינה כספית במפעליו בחברון.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

Book asnezi hevron.jpg

לרבי מלכיאל הייתה ספרייה גדולה. החיד"א כתב: "ידיע ליהוי [שיהיה ידוע] שהחכם השלם החסיד והקדוש כמה"ר מלכיאל אשכנזי מצא קונטרס חיברו מהר"ר שמשון ברבי אליעזר מכונה ברוך שאמר". עדות נוספת לאיסוף הספרים של רבי מלכיאל נמצאת בספר מלאכת שלמה על המשנה שחיבר רבי שלמה עדני. "אחר כך מצאתי מוגה בתלמודו של החכם החסיד והעניו כמה"ר מלכיאל אשכנזי ז"ל שהוא מוגה ע"י הרב בצלאל אשכנזי ז"ל, שהיו שלו בתחלה" (מלאכת שלמה, ברכות א, א).

בספר שאלות ותשובות רבינו אליעזר בן ארחא, רבה של חברון, התיר את השימוש במי מקוה חמים. בין השאר הסתמך על התקדים שנעשה על ידי רבי מלכיאל. "וגם פה בזמן החכמים החסידים כמהר"ר אברהם בן יקר וכמהר"ר מלכיאל אשכנזי נ"ע, קדושים אשר בארץ, עשו מעשה, גם אנחנו נלך אחר עקבותיהם ללכת בנתיבותם".

כמקובל[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי מלכיאל התפרסם כמקובל. בשנים של"ח-שנ"ד ישב רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י בירושלים. רבי מלכיאל נפגש עמו העתיק וערך מכתביו 6 כרכים (ראה יוסף אביבי, קבלת האר"י, ירושלים תשס"ט, ע' 272, 878-877, 913). בכתב יד אוקספורד נשמרו נשמרו מנהגי קהילת חברון מפי רבי מלסאל! [צ"ל מלכיאל] אשכנזי.






חברון מאז ולתמיד[עריכת קוד מקור]

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברון קרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינו צוואת נרצחי חברון - אלקים העצני יחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורני ישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבע בית המדרש נתיבות דרור ישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר: הרב מלכיאל אשכנזי הרב שלמה עדני החיד"א הרבנים לבית משפחת בג'איו הרב אליהו מני רבי חיים חזקיהו מדיני הרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאור הרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמן הרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלום בית הכנסת חזון דוד מצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמן מאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברון[עריכת קוד מקור]

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.