Family Wiki

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 14: שורה 14:
   
 
אב ל-11 וסב לכ-50 נכדים המתגוררים ברובם בהתנחלויות ברחבי [[יהודה ושומרון]]. בנו הוא ראש מועצת [[קרית ארבע]]
 
אב ל-11 וסב לכ-50 נכדים המתגוררים ברובם בהתנחלויות ברחבי [[יהודה ושומרון]]. בנו הוא ראש מועצת [[קרית ארבע]]
 
==ככה זה התחיל==
 
[[הרב משה לוינגר]] חלוץ היישוב היהודי בחברון מביא את סיפור ההקמה באתר המועצה המקומית קרית ארבע.
 
 
"בחג הסוכות כחודש לאחר עליית כפר עציון מטלפן אלי אליקים העצני (מראשוני וראשי קרית ארבע) ומזמינני לפגישה דחופה במשרדו וזה סיפורו: "כמה אנשים בקרו אצל הרב סרנא ראש ישיבת חברון, לשוחח אתו על החזרת הישיבה שחרבה במאורעות תרפ"ט. תשובת הרב היתה: פגשתי את בן גוריון בביקורי בחברון לפני כמה ימים והצעתי לו להחזיר את הישיבה לחברון, ובן גוריון התפלא מדוע עוד לא עלינו - נו, נו, צריך לעלות מיד". גם אליקים הפטיר לאחר סיום הסיפור - "נו, מה לעשות, צריך לעשות משהו!!"
 
 
ביוזמת צעירי המפד"ל פורסמה מודעה בעתונות בלשון הבאה: "מי מוכן לעלות חברונה - בקרוב תבנה שם עיר יהודית." בין היהודים שנענו לאותן מודעות היה משה שטיינר ז"ל. משה נדלק לרעיון ויחד החלטנו לכנס פגישה בבית המפד"ל, בתל אביב. ימים ספורים לפני הפגישה פגשתי את [[הרב אליעזר ולדמן]] (מראשי הקריה) ביציאתו מבית הכנסת "זכרון משה" בירושלים. ארשת פניו העידה על עצבות מסוימת. אמר לי ר' אליעזר: "רצינו מאוד ללכת לגור בכפר עציון, אך הם החליטו לא לקבל משפחות מבוגרות". השבתי לו: "מענין לענין באותו ענין. בעוד ימים ספורים מתקיימת פגישה על עליה לחברון. אולי תבוא?" השיב ר' אליעזר: "אבוא אי"ה, להזיק בוודאי זה לא יזיק".הפגישה התקיימה. אשתי מרים לא השתתפה בפגישה. אבל זכור לי היטב שאמרה לי לפני הפגישה: "תראה, הממשלה לא תעלה אתכם, אתם תעלו ואח"כ העניין יסתדר".
 
 
 
"ראש הממשלה דאז לוי אשכול ז"ל ושר הבטחון דאז משה דיין סרבו להפגש עם יוזמי ההתיישבות. שלושה שבועות לפני פסח, עובד בן עמי, מראשי התנועה למען א"י השלמה: "אם הממשלה אינה מברכת אותנו עכשיו, נעלה ונזכה לברכתה לאחר מעשה".
 
 
מסםר הרב משה לוינגר: " התחלנו לסייר בחברון יחד עם זקני חברון ע"מ למצא מקום. לעולם לא אשכח את הסיור עם מר אברהם פרנקו (מראשי הקהילה לפני מאורעות תרפ"ט) בבית הקברות שהיה מופקר ומוזנח ובחלקו הסלעי שטח למרעה צאן. כשהגענו לחלקת הקדושים שהיתה זרועה ירקות אמר מר פרנקו: "אתה רואה - פה חלקת קדושי תרפ"ט, בקצה החלקה, תחת הכרובית, קבור אבא שלי".
 
 
מר פרנקו מאוד שמח על המגמה לשוב ולחדש את הישוב בחברון, וכשהגנו לבית הדסה הוא הבטיח לנו את הבניין בזו הלשון: "כשתעלו לחברון תקבלו ממני את הבניין". נכנסנו למלון פארק בחברון, שכרנו את המלון ל 10 ימים עם אופציה להארכה ככל שנרצה, מטבח המלון המוסלמי הפך למטבח כשר למהדרין מן המהדרין.
 
 
בערב פסח נערך הסדר הראשון בחברון. עורך הסדר היה חבר הכנסת הרב חיים דרוקמן, והשתתפו אישים, כגון: משה שמיר, שמואל כץ, ישראל הראל ועוד. דברי ברכה חמים על הזכות לקיים שוב את "סדר" בעיר האבות נאמרו ע"י עורך ה"סדר" ושאר המסובים. הכל ספרו ביציאת מצרים עד חצות הלילה, ואז החלו הריקודים, בשיתוף חיילי משמר הגבול, אשר נשלחו לשמור עלינו למרות ההוראות המדיניות, ש"אנחנו לא יודעים דבר". בולטת היתה הצטרפותו של אחד המפקדים הדרוזיים, עאמר, אשר רקד בחום ובלהט "ושבו בנים לגבולם".
 
 
השר יגאל אלון שהיה אז השר האוהד מהמפלגה הגדולה בממשלה, אמר: "תצטרכו לחכות אולי הרבה הרבה זמן עד שהממשלה תאשר עלייתכם". על כך השיב הרב אליעזר ולדמן, בשם המתנחלים: "אין מה לחשוש, נחזיק מעמד!"
 
 
לאחר הפסח נפתח בית הספר וגם ישיבה . היו כעשרה תלמידים מישיבת "מרכז הרב". ישיבת "אור עציון" שלחה קבוצת תלמידים לחזוק הישיבה. סיוע כספי קבלנו מהתנועה למען א"י השלמה וממר שמואל ואנג ז"ל מארה"ב אשר סייע לנו במשך כל הקיץ הראשון לשהותנו בחברון.
 
 
השינוי בגישת הממשלה הגיע בגלל ג'עברי. שני בקורים קיימנו אתו לאחר עליתנו. בביקור הראשון התנהג עמנו בכבוד - "אהלן וסהלן!" והביע נכונות לבקרנו במלון בימים הקרובים. אך בבוקר השני קרא לנו "היטלריסטים". ביטוי זה קומם אותנו ועזבנו בטריקת דלת. העיניין הפך ל"פרשה" והממשלה החלה להתייחס לנושא. להוריד אותנו לא יכלו לאחר סגנון מחוצף ומורשע זה אך גם להחליט על הקמת עיר יהודית בחברון היה קשה מפני ש"אולי יחזירו". לכן סוכמו 3 החלטות:
 
 
# הממשלה מאשרת לקבוצת המתנחלים לגור בחברון.
 
# הממשלה תסייע להקמת ישיבה במקום.
 
# אין בהחלטות הנ"ל משום אשור להקמת עיר יהודית או מפעלי תעשיה בחברון.
 
 
ישיבת ממשלה זו התקיימה בפסח שני, בדיוק חודש לאחר העליה בי"ד ניסן ערב פסח.
 
 
   
   

Please note that all contributions to the Family Wiki are considered to be released under the CC-BY-SA

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)

תבנית המופיעה בדף זה: