Family Wiki
Register
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם: הרש"ש ולעתים בתוספת "הקדוש", ה'ת"פ, 1720 - י' בשבט ה'תקל"ז, 1777) גדול המקובלים האחרונים ומחבר "פירוש השמ"ש" ‏‏[1] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש".

ביוגרפיה[]

הרש"ש נולד וגדל בתימן וכפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל וכבר אז נחשב לגדול בתורה. על יציאתו מתימן כתב מעריצו הגדול הרב יוסף חיים (המכונה ה"בן איש חי") בספרו "בן יהוידע", כך:

Cquote2 ודע, כי אבותינו סיפרו לנו על רבנו הרש"ש ז"ל, כשיצא מארץ תימן בא דרך בומביי ובצרה לעירנו בגדד עובר אורח כדי לילך לירושלים דרך דמשק ... וכאשר בא רבנו הרש"ש היה מתעלם כדי לא להודיע עצמו שהוא חכם, אלא סוג אדם פשוט גר עובר אורח, ונתעכב פה עד שניזדמנה לו שיירה שהולכת לדמשק. ובזמן ישיבתו פה, היה הולך ביום לישיבה שעל מצבת השיך יצחק גאון ז"ל ויושב ללמוד זוהר הקדוש עימהם. ואומרים: כאשר היה לומד בזוהר פרשת בלק היה רבנו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהגיע לתיבות "כה תדבר" וגו' היה מוציא תיבת "כה" מפיו בחזקה ותוקף ליבו בכח גדול. ויאמרו לו הזקנים היושבים שם: "מדוע אתה צועק בתיבת "כה" בתוקף ובקול גדול וקורא אותה בכח גדול מאוד? ויאמר להם בלשון ערבית של תימן בזו הלשון: "האדי אל כה חרקת קלבי" (תרגום: זאת ה"כה" שרפה את ליבי) עד כאן שמענו מאבותינו. נמצא צדיק זה קודם שזרח אורו בירושלים תוב"ב, בא אל ארצנו ודרכו רגליו על רחובות עירנו, כדי שיהיו מניחים אותו עטרה בראש, ואשרי עין ראתהו, זכותו יגן עלינו אמן! Cquote1

.

משם המשיך הרש"ש לחאלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הרש"ש עמד בקשרים עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.

על פי סיפורים שסופרו אודותיו הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה - הרב גדליה חיון. שם גם התגלה הידע שלו בתורה. התחתן עם חנה חיון - בתו של ראש הישיבה, ולאחר פטירת חותנו מונה לראש ישיבת המקובלים בית אל.

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ומבין תלמידיו היו החיד"א‏‏,[2] הרב יום טוב אלגאזי (מהרי"ט אלגאזי), ר' חיים דילרוזה ור' גרשון מקיטוב גיסו של הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש (ר' גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה) ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם.

הרש"ש שלח את תלמידו המהרי"ט אלגאזי להסתובב בקהילות אשכנז כדי להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים. במהלך סיורו הוא התקבל בכבוד וגדולי הרבנים בקשו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון. היו אלה בעל ספר "ההפלאה" ר' פנחס הורוביץ, המקובל רבי נתן אדלר ותלמידו ר' משה סופר, ה"חת"ם סופר". רבי נתן אדלר אף הביא מטורקיה רב שילמד אתו את המבטא הספרדי, כדי שיוכל להתפלל על פי סידורו של הרש"ש. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש. [3] אחת מתקנותיו המפורסמות הייתה כי המקובלים יערכו את תיקון חצות בכותל המערבי.

מספריו[]

קישורים חיצוניים[]

  • המקור:הויקיפדיה העברית

מרדכי מרגליות (עורך), "הרב שלום מזרחי שרעבי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks

לקריאה נוספת[]

  • "הרש"ש הקדוש" מאת המקובל אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי

הערות שוליים[]

  1. "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.‏
  2. החיד"א בספריו מתאר את רבו הרש"ש בתארים רבי משמעות, כמו "מופת הדור" "המקובל המופלא" וכדומה.‏
  3. לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. ‏על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.‏
Advertisement