הרובע הארמני

הרובע הארמני שירטט : ori

תיבת דואר ברובע הארמני בצבעי הדגל - צילמה "תמר הירדני

אחד משערי הרובע הארמני צילמה "תמר הירדני

הרובע הארמני הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי והרובע הנוצרי. רובו של הרובע מוקף בחומה ומהווה שטח פרטי סגור של המנזר הארמני. זהו הקטן ברובעי העיר העתיקה, ומספר תושביו פחות מאלף.

רקע

העם הארמני היה הראשון שהתנצר כאומה בשנת 301 לספירה. חדירת הנצרות בקרב הארמנים הייתה מהירה יחסית, ולכן כבר בשלהי המאה ה-4 הייתה קהילה ארמנית בירושלים, ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר. הקהילה הארמנית שימשה כפטרונית של הקהילות המונופיזיטיות בירושלים, בעוד רוב הקהילות הנוצריות האמינו בדיאופיזיטיזם. מרכז חיי הקהילה היה בכנסיית המלאכים הקדושים, ששרידיה מצויים בימינו בכנסיית חנן שברובע. מטרת ההתיישבות הארמנית בירושלים הייתה שמירה על המקומות הקדושים בירושלים בכלל ובכנסיית הקבר בפרט. כן היוותה ההתיישבות הארמנית מרכז אליו הגיעו צליינים ומלומדים על מנת לשהות תקופות זמן משתנות בעיר הקדושה. צליינים אלה העשירו את קופת המתיישבים הארמנים והביאו לירושלים את מיטב אוצרות התרבות הארמנית.

בתקופה הביזנטית היו כנסיות ומנזרים רבים ברחבי ירושלים וסביבתה, אך עם הכיבוש הפרסי של ארץ ישראל בשנת 615, נחרבו רוב המוסדות הללו וחיי הקהילה הוגבלו בעיקר לשטחי הרובע הארמני והר ציון. בתקופת הצלבנים ידעה הקהילה פריחה ושגשוג ובנותיה באו בקשרי נישואים עם האבירים האירופאים. הידועה בבנות הארמנים שנישאה לצלבני הייתה אמה של מליסנדה, מלכת ירושלים. במאה ה-12 נבנתה באזור זה של העיר העתיקה קתדרלת יעקב הקדוש המהווה מרכז לארמנים בארץ ישראל.

בתקופה הממלוכית ולאחר מכן בתקופה העות'מאנית, הייתה לקהילה הארמנית חשיבות רבה בקרב העדות הנוצריות בירושלים. עקב היותה כנסייה לאומית, שעסקה גם בשימור התרבות, השפה והמורשת הארמנית, לא חל בקרב הארמנים תהליך של "ערביזציה" (היטמעות באוכלוסייה הערבית המקומית). כמו כן אין הארמנים מקבלים לשורותיהם מצטרפים חדשים שלא נולדו כארמנים, פרט לנשים שנישאו לארמנים והן נחשבות לארמניות לכל דבר. במאה ה-17 התפצל מהכנסייה הארמנית פלג שגם הוא לאומי-ארמני הנקרא "ארמנים-קתולים", הדובר ארמנית ומקיים את טקסיו בארמנית אך מכיר בסמכות האפיפיור. במאה ה-19 היו הארמנים הקהילה הראשונה שהפעילה בית דפוס בירושלים. בית הדפוס הארמני נוסד בירושלים בשנת 1833. החל מאמצע מאה זו החלה התיישבות ארמנית מחוץ לחומות העיר העתיקה והם רכשו קרקעות רבות בצפון-מערב העיר העתיקה. חלקים ניכרים מצדו המזרחי של רחוב יפו, כולל בניין עיריית ירושלים ההיסטורי, הם על שטח ארמני.

עד המאה ה-20 הורכבה הקהילה הארמנית בירושלים בעיקר מנזירים וממספר קטן של משפחות חילוניות שסיפקו שירותים שונים לנזירים. אולם בעקבות שואת הארמנים במלחמת העולם הראשונה הגיע לעיר גל פליטים ארמנים (כ-20,000 נפש) שרבים מהם נשארו בירושלים כאוכלוסייה קבועה ושינו את הרכב האוכלוסייה ברובע. בעקבות כך חדרו אף אלמנטים חילוניים לקהילה, אך הרובע המשיך לתפקד כמרכז דתי. ב-1948 נמלטו לרובע רוב הארמנים שחיו בכפרים ובערים שנכבשו על ידי מדינת ישראל במלחמת העצמאות.

בין 1948 ל-1967 נחסמה הגישה להר ציון בו שוכן בית הקברות הארמני והקהילה נאלצה לקבור את מתיה בשטח הרובע.

רובע שהוא מנזר

הרובע מוקף חומה והוא כולו מהווה את מנזר יעקב הקדוש. שערי המתחם נסגרים עם לילה (22:00) ורק תושביו מורשים להיכנס. הנזירים מתקיימים מקיצבה ממשלתית-כנסייתית ואילו תושביו החילוניים של הרובע משלמים שכר דירה למנזר. חלק מספקי השירותים נהנים ממגורים תמורת תשלום סמלי בלבד. בית הספר של הרובע נמצא במנזר ומנוהל על ידי הכנסייה. כמו כן מקיים המנזר גני ילדים, מועדוני נוער ומבוגרים ומועדון ספורט וסמינר להכשרת כמרים, שהוא המוסד העליון מסוג זה ואליו נשלחים פרחי-כמורה מארמניה ומהפזורה הארמנית (למשל מארצות הברית וגרמניה) על מנת להשתלם. סטודנטים חילונים המעוניינים ללמוד באוניברסיטאות בארץ או בחו"ל זוכים במלגה הממומנת מקרן שנוסדה על מנת לסייע לעם הארמני לאחר הטבח. המועדונים הם סממן של קיום חילוני בתוך הרובע, אין להם לגיטימציה דתית פורמלית, כמרים ואנשי כנסייה אינם חברים בהם ואינם לוקחים חלק בפעילותם, כדי לא לתת להם לגיטימציה רשמית. הצורך בקיום הקהילה מחייב פשרות ממין זה.

מתקיימת הפרדה בין הקהילה לבין הכמרים. לפי כללי הרובע, כומר הקהילה לא יכול לבוא משורות בני-הקהילה. כנסיית הקהילה הירושלמית היא דיר אל- זיתונה, הנמצאת בשולי הרובע ושם הם מקיימים את טקסיהם, בעוד קתדרלת ג'יימס הקדוש משמשת ככנסייה לטקסים רשמיים, תפילות החגים וטקסים לרגל ביקור אנשי דת בכירים.

בשולי הרובע, מחוץ לחומת המנזר אך בתוך השטח הקרוי "הרובע הארמני", נמצאים מנזר השייך למארונים ומתחם סנט מרק השייך לכנסייה הסורית אורתודוקסית. בפינתו הצפון-מערבית של הרובע הוא גובל עם "הרובע הפרוטסטנטי", מתחם מבנים שבמרכזם כנסיית המשיח. כן מצויים מחוץ לחומות הרובע מספר מבני מגורים המיועדים לשכירות השייכים לכנסייה הארמנית ומושכרים לכל דורש, בחלקם מתגוררים יהודים.

צמחיית הרובע הארמני

בין השאר מצויים ברובע אורן ירושלים מהותיקים בארץ-ישראל וכן ברוש מצוי עתיק - בבית הקברות הארמני, ביציאה מהרובע בהר ציון שים לב: הקשה על התמונה תביא אותך להסבר את טבעו של הצמח

לוע ארי סיציליאני - הובא לארץ הקודש בימי הביניים על-ידי הצלבנים - בחומת בית הקברות הארמני

צלף קוצני

שיכרון זהוב

• עוד תמונות ראו כאן

לקריאה נוספת

• ויקטור עזריה, הארמנים בירושלים: שכונה בתוך מנזר מופיע בספר וילנאי ובירושלים - מבחר מאמרים בעריכת אלי שילר, 1993
• דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996.

קישורים חיצוניים

• יעקב הקדוש - כתבה של רון פלד בynet כולל וידאו
• הפטריארכיה הארמנית בירושלים
• אתר ארמנים בארץ הקודש
• תמונות מהרובע הארמני