קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
תבנית:מדען
הרמן מינקובסקי (בגרמנית: Hermann Minkowski; 22 ביוני 1864 - 12 בינואר 1909) היה מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני ממוצא יהודי.
ביוגרפיה[]
מינקובסקי נולד בליטא למשפחה יהודית. אחיו אוסקר היה ביולוג חשוב. מאוחר יותר המיר את דתו. את השכלתו רכש בקניגסברג ובברלין, ובין השאר למד אצל לאופולד קרונקר. בתקופת לימודיו פתר בעיה חשובה בתורת המספרים. בשנת 1885 מונה לדוקטור באוניברסיטת קניגסברג, ומאוחר יותר לימד באוניברסיטת בון. בשנת 1894 מונה למשרת פרופסור באוניברסיטת קניגסברג. בין השנים 1896 עד 1902 לימד במכון הטכנולוגי של ציריך. בשנת 1902 עבר ללמד באוניברסיטת גטינגן, עד מותו בשנת 1909. את המשרה בגטינגן קיבל בסיועו של ידידו הקרוב, דייוויד הילברט. מינקובסקי אף הציע להילברט (במכתב מה-5/1/1900) להציג סדרה של בעיות בקונגרס העולמי במתמטיקה [1]; הילברט אכן עשה זאת, ו23 הבעיות שהציג שם השפיעו במידה רבה ביותר על התפתחות המתמטיקה במאה ה-20.
עבודתו המדעית[]
תרומתו העיקרית של מינקובסקי למדע המתמטיקה היה בתורת המספרים: הוא ייסד את התחום שנקרא 'גאומטריה של מספרים', וגילה את התוצאה היסודית בתחום, משפט מינקובסקי, ממנה נובע שמספר המחלקה של כל שדה מספרים הוא סופי. מינקובסקי עסק גם בגאומטריה, והמציא את נהגי המוניות.
בפיזיקה תרם מינקובסקי תרומה חשובה להבנת תורת היחסות על ידי כך שהקנה מובן גאומטרי לטרנספורמציית לורנץ. המרחב-זמן ההיפרבולי של תורת היחסות הפרטית עם המטריקה קרוי על שמו. הוא גם עזר לאיינשטיין בלימוד חשבון טנזורים, שנמצא מאוחר יותר חיוני מאוד לניסוח תורת היחסות הכללית. מינקובסקי תרם גם להבנתו של המדע בתחום האלקטרומגנטיות.
ספרים[]
- "גאומטריה של המספרים", 1896.
- "חלל וזמן" 1909.
ראו גם[]
- אי-שוויון מינקובסקי
- מרחב מינקובסקי
- פונקציית סימן השאלה של מינקובסקי