הר החרמון

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":33.41611,"lon":35.8575,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":33.41611,"lon":35.8575,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב - הקש על "פני השטח"

מבט מעל

החץ על פיסגת החרמון הנמצאת מחוץ לגבולות מדינת ישראל

• 35.5 ק"מ צפונית-מזרחית מקריית שמונה
• 32.5 ק"מ צפונית מקוניטרה
• 34.5 ק"מ מזרחית מHabboûch, (לבנון)
• 21.1 ק"מ מערבית מ-Qaţanā (סוריה)

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

הר החרמון - מבט " מנרה" המקור: ויקישיתוף, צילם Beivushtang

הר חרמון הוא ההר הגבוה ביותר במדינת ישראל. הרכסים של הר החרמון מחולקים בין לבנון, סוריה וישראל. פסגת ההר, על הגבול בין סוריה ולבנון היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים ונמצאת כ- 14 ק"מ מגבול מדינת ישראל. הפיסגה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראלהיא 2,236 מטרים מעל פני הים, והיא ממערב לאתר רכבל העליון.

"העינים של המדינה"

• סיור בהר החרמון - 31 מאי 2019

מקורו של השם

בספר דברים, כאשר משה רבינו מסכם את המסע שך ארבים שנה במדבר סיני הוא מתאר את כיבוש עבר הירדן: " וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן, עַד הַר חֶרְמוֹן. צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר (ג',ח'ט'). תורת חיים בהוצאת מוסד הרב קוק מביא את הפירושים הבאים על הפסוק:

• רש"י שואל מדוע להר אחד יש ארבע שמות והוא משיב:"להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכויות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא". הוא מוסיף גם הסבר לשוני: "שניר" הוא שלג בלשון אשכנז ולשון כנען. קביעתו האחרונה מתבססת על תרגום אונקלוס, לפיה: "ואמוראי קרן ליה טור טלגא (הר השלג)" - היא שניר.
• הרמב"ן מבאר כי דברי רש"י הם מדברי אגדה. הוא מפרש כך : הצידונים אומרים כי ההר הוא מגן עליהם מקדימה ולכן הוא כמו "שריון" , האמורי, הגר בהר, קורא אותו "שניר" שפרושו שלג ומפני הקרירות יכנה אותו "חרם" - 'חרמון ושם ההר "שיאון" טעמו מראש ההר - השיא שלו.

הרמ"בן מתיחס גם לעובדה שלהר יש פסגות אחדות. בשיר השירים כתוב :"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" . מכאן להר שני שמות: שניר וחרמון - אולי לכל פיסגה שם אחר. ב יש להר אפילו שלוש שמות, כאמור:"וּבְנֵי, חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, יָשְׁבוּ, בָּאָרֶץ; מִבָּשָׁן עַד-בַּעַל חֶרְמוֹן, וּשְׂנִיר וְהַר-חֶרְמוֹן--הֵמָּה רָבוּ : בעל חרמון, שניר והר חרמון.

זאב (ז'אבו) ארליך כתב במוסף השבת של מקור ראשון הנושא:חרמונים ושמות נוספים ובו מבאר לפי פרשני המקרא את שש המשות של ההר.

מקומו של ההר במסורת עתיקות

בספר חנוך נאמר : ויהי כי רבו בני האדם בימים ההם ובנות יפות ונאות ילדו להם, ויראו אותן המלאכים בני השמים ויחמדו אותן וידבר איש אל רעהו: לכה נבחרה לנו נשים מבנות האדם ונולידה לנו בנים. ויאמר אליהם שמחזי והוא נשיאם: יראתי פן תמאנו לעשות את הדבר הזה והייתי אני לבדו נושא העוון הגדול. ויענוהו כולם ויאמרו השבע נשבע כולנו והתקשרנו בחרם כולנו בינותינו לבלתי סור מן העצה הזאת ובה נעשה את המעשה הזה... ויהיו כולם מאתים מלאך וירדו בימי ירד על ראש הר חרמון ויקראו להר חרמון כי בו נשבעו והחרימו ביניהם ... ויקחו להם נשים ויבחרו להם איש אחת אחת ויחלו לבוא אליהן וידבקו בהן וילמדון קסמים וכשפים ... והן הרו ותלדנה גיבורים גדולים ... ועזזאל לימד את בני האדם לעשות חרבות ומאכלות ומגינים ... וצמידים ועדיים ומעשה הפוך וליפות את גבות העיניים.(א' פרקים ו'-ז')

תאור הפסגה

הר חרמון - מקור המים של ישראל, מקור התמונה:ויקישיתוף, צילום Tietew

פיסגת החרמון

זאב וילנאי, חוקר ארץ ישראל בספרו מדריך ארץ ישראל משנת 1941 , כותב כי "בנקודה הגבוהה ביותר של החרמון יש סלע גדול המציין את השיאון ועליו מוטות עץ לצרכי המודדים, סביבו אבני גזית של שרידי מקדש קדום. כשלושים צעד מזרחה מהפסגה מערה קטנה חצובה בסלע, בנקיקי השיאון שכבות שלג מקורח. ועד לפני שנים אחדות נהגו להוביל מכאן קרח אל צפת, צור,צידון ודמשק לצרכי התושבים ולתעשיית הגלידה.

הצמחיה במרומי השיאון היא אלפינית טיפוסית, שיחים קטנים וסבובכים הדומים לקיפודים רובצים על האדמה".

במרומי החרמון נמצאה כתובת בשפה היוונית ובה נכתב: "בצווי אלוה הנורא והקדוש: אותם הנשבעים כאן ! התיארוך של הכתובת הוא מהמאה ה-3 לפנה"ס - המאה ה-4 לפנה"ס. הכתובת נמצאת ב"המוזיאון הבריטי". מניחים כי הכתובת נחרטה לרגל טקס שנערך על הפסגה.

צבי אילן, חוקר ארץ ישראל, סייר בשיא החרמון, ב-19 יוני 1974, בטרם נמסר לכוח משקיפי החירום של האו"ם. הוא מספר על מבנה שיא החרמון, על המקדש שהיה מצוי בו ועל המערה.

הפיסגה כוללת שלושה שיאים שאין בינהם הבדלי גבהים ניכרים.בין השיאים יש העמק הנקרא "אל-דר".

• מהשיא הצפון-מערבי יש תצפית לבקעת הלבנון, הרי הלבנון עד הים התיכון.
• מהשיא הצפוני מזרחי - תצפית לעבר קַ‏טָ‏נַה‏ ודמשק וכן לעבר הבשן הגולן, הגלעד והגליל.
• מהפיסגה (2814) - תצפית היקפית.

הוא חיפש את שרידי המקדש אשר קפטן צ'ארלס וורן מה"הקרן לחקר ארץ ישראל" כתב עליהם בביקור בשנת 1869. ואכן, המקדש הנמצא מדרום-מזרח לצוק הוא בעל המימדים הבאים: 11 מטר על 10 מטר. הבנייה היא מאבני גזית גדולות. בכמה מהן אפשר להבחין בסימני בסיתות. על האבנים יש נקבים, אולי כדי שיהיה קל לשאת אותן.

כוך קטן דמוי מערה מצוי בצד המזרחי של הצוק ועליו כתובת ערבית משת 1934. על ההר הוא מצא חרסים מהתקופה ההתקופה ההלניסטית בארץ ישראל וההתקופה הביזנטית בארץ ישראל. נמצאו גם מעט חרסים אחדים מתקופת הברזל היא התקופה שבה נכבשה ארץ ישראל על ידי יהושע בן נון.

ביום הביקור, בחודש יוני, היו בפסגה, כבר מגובה 2,000 מטר גושי קרח גדולים בהר, בדרך כלל בשקעים ובצד מזרח.

גם הוא מתאר את המבט מהפיסגה. עליה שלושה שיאים שאין בינהם הבדלי גבהים ניכרים. בין השיאים קיים עמק הנקרא "אל-דר".

• מהשיא הצפון-מערבי יש תצפית לבקעת הלבנון, הרי הלבנון עד הים התיכון. * מהשיא הצפון-מערבי יש תצפית לבקעת הלבנון, הרי הלבנון עד הים התיכון.
• מהשיא הצפוני מזרחי - תצפית לעבר קַ‏טָ‏נַה‏ ודמשק וכן לעבר הבשן הגולן, הגלעד והגליל.

הסעיף לעיל - המקורי

בתנאי ריאות טובים ניתן לראות מפסגת החרמון למרחק של 150 ק"מ. צבי אילן סייר בשיא החרמון ב-19 יוני 1974, בטרם נמסר לכוח משקיפי החירום של האו"ם. אילן מחלק את פסגת ההר לשלושה שיאים שגובהם דומה וביניהם עמק בשם "אל-דר". מהשיא הצפון-מערבי יש תצפית לבקעת הלבנון, הרי הלבנון עד הים התיכון. מהשיא הצפוני-מזרחי יש תצפית לעבר קַ‏טָ‏נַה‏ ודמשק וכן לעבר הבשן הגולן, הגלעד והגליל. מהפסגה (גובהה 2814 מטר) יש תצפית היקפית.

כל הקטע שהוסר

במרומי החרמון נמצאה כתובת יוונית ובה נכתב: "בצווי אלוה הנורא והקדוש: אותם הנשבעים כאן ! התיארוך של הכתובת הוא מהמאה ה-3 לפנה"ס - המאה ה-4 לפנה"ס. הכתובת נמצאת בהמוזיאון הבריטי. - - על הנוף הוא מספר כי המראה הוא לטווח של 150 ק"מ והוא "הנהדר ביותר שאפשר לראות בארץ ישראל ובסוריה". - - צבי אילן סייר בשיא החרמון, ב-19 יוני 1974, בטרם נמסר לכוח משקיפי החירום של האו"ם. הוא מספר על מבנה שיא החרמון, על המקדש שהיה מצוי בו ועל המערה. - - הפיסגה כוללת שלושה שיאים שאין בינהם הבדלי גבהים ניכרים.בין השיאים קיים עמק הנקרא "אל-דר". - * מהשיא הצפון-מערבי יש תצפית לבקעת הלבנון, הרי הלבנון עד הים התיכון. - * מהשיא הצפוני מזרחי - תצפית לעבר קַ‏טָ‏נַה‏ ודמשק וכן לעבר הבשן הגולן, הגלעד והגליל - * מהפיסגה (2814) - תצפית היקפית. - - הוא חיפש את שרידי המקדש אשר קפטן צ'ארלס וורן מההקרן לחקר ארץ ישראל כתב עליהם בבביקור בשנת 1869] . ואכן, המקדש הנמצא מדרום-מזרח לצוק הוא בעל המימדים הבאים: 11 מטר על 10 מטר. הבנייה היא מאבני גזית גדולות. בכמה מהן אפשר להבחין כם בסיתות. על האבנים יש נקבים, אולי כדי שיהיה קל לשאת אותן. - - כוך קטן דמוי מערה מצוי בצד המזרחי של הצוק ועליו כתובת ערבית משת 1934. על ההר הוא מצא חרסים מהתקופה ההתקופה ההלניסטית וההתקופה הביזנטית. נמצאו גם מעט חרסים אחדים מתקופת הברזל. - - ביום הביקור, בחודש יוני, היו בפסגה, כבר מגובה 2,000 מטר גושי קרח גדולים בהר, בדרך כלל בשקעים ובצד מז

אילן מצא את שרידי המקדש שצ'ארלס וורן מההקרן לחקר ארץ ישראל כתב עליהם בביקור בשנת 1869]. המקדש, הבנוי מאבני גזית גדולות, נמצא מדרום-מזרח לצוק וממדיו 11 מטר על 10 מטר. בצד המזרחי של הצוק מצוי כוך קטן דמוי מערה ועליו כתובת ערבית משנת 1934. על ההר מצא אילן חרסים מהתקופה ההתקופה ההלניסטית וההתקופה הביזנטית. נמצאו גם מעט חרסים אחדים מתקופת הברזל.

הקטע שהוסר

זאב וילנאי במדריך ארץ ישראל משנת 1941 , כותב כי "בנקודה הגבוהה ביותר של החרמון יש סלע גדול המציין את השיאון ועליו מוטות עץ לצרכי המודדים, סביבו אבני גזית של שרידי מקדש קדום. כשלושים צעד מזרחה מהפסגה מערה קטנה חצובה בסלע, בנקיקי השיאון שכבות שלג מקורח. ועד לפני שנים אחדות נהגו להוביל מכאן קרח אל צפת, צור,צידון ודמשק לצרכי התושבים ולתעשיית הגלידה.

 +  
 + הצמחיה במרומי השיאון היא אלפינית טיפוסית, שיחים קטנים וסבובכים הדומים לקיפודים רובצים על האדמה".  
 +  
 + במרומי החרמון נמצאה כתובת יוונית ובה נכתב: "בצווי אלוה הנורא והקדוש: אותם הנשבעים כאן ! התיארוך של הכתובת הוא מהמאה ה-3 לפנה"ס - המאה ה-4 לפנה"ס. הכתובת נמצאת בהמוזיאון הבריטי. 
 +  
 + על הנוף הוא מספר כי המראה הוא לטווח של 150 ק"מ והוא "הנהדר ביותר שאפשר לראות בארץ ישראל

שמורת חרמון

"שמורת אתר הר החרמון" כוללת את כל שטח ההר אשר בתחום ישראל, למעט אתר הסקי, הכפר נווה אטי"ב והשרידים של מצודת נמרוד. היא הוכרזה כשמורת טבע ב-6 בדצמבר 1974, ושטחה 76,250 דונם.

בשמורה אתרים רבים, בינהם:

ישנם אתרים רבים בתחומי השמורה:

• בקעת מן - בקעה באזור כתף חרמון
• הר הבתרים - לפי המסורת כאן התקיים מעמד ברית בין הבתרים
• הר כחל - פסגה בשלוחה המרכזית של דרום החרמון, בה הייתה כריה של אבן ה"כחל" - למטרות נוי
• חוות מע'ר שבעא - שתי חוות קדומות
• מצפה הר דוב - תצפית לכוון מערב
• מצפה רמתא - תצפית מצור בצפון עד לקרן כרמל בדרום
• נחל סנאים - אפיק הנשפך לנחל שיאון, לידו נמצאו שרידי יישוב קדום
• נחל שיאון - ה שפך לנחל חרמון
• עמק בולען - עמק המורכב מקבוצת "דולינות" גדולות

המבנה הגאולוגי

"החרמון הוא קמר ענק, המושך את העין בגובהו הניכר - פסגתו ברום של 2,814 מ' – ובעובי העצום של תצורות הגיר הבונות אותו.

תחילת הקמוט של החרמון התרחשה עוד בתקופת הקרטיקון העליון - שלב הקמוט של הקשת הסורית; שלב נוסף של קמוט והרמה התרחש עם יצירת בקע ים המלח והירדן, על ידי תזוזה אופקית של לוח ירדן-ערב כלפי הלוח של ישראל-סיני.

גובהו של ההר מוסבר, בין השאר, בכך שקו השבר משנה כאן את כיוונו - הוא פונה מזרחה - והלוח המזרחי, הנע צפונה, מתנגש עם הלוח המערבי. כתוצאה מכך נלחצות השכבות וחלה התרוממות גדולה."

המקור והמשך ההסבר: ספי בן יוסף מדריך ישראל החדש - מובא באתר הספריה הוירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית

צה"ל בחרמון

בתום מלחמת ששת הימים נכבש ההר ומאז היה בו מוצב צבאי שנועד לתת התראה ומידע על התקפות צפםויות על מדינת ישראל.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים הסורים כבשו את המוצב ושבו חלק ניכר מהחיילים ששהו בו. השליטה על ההר הושגה מחדש אחרי לחימה קשה. חייל שאר השתתף בלחימה השיב כי הם נלחמו היות ופיסגת החרמון "העיניים של המדינה".

תיירות

גולשים באתר הסקי

אתר החרמון פתוח למבקרים מידי יום בין 8:00-16:00. סיורי קיץ מתקיימים יום יום בחרמון בשעות 11:00ו-13:00. האתר מארגן סיורי קיץ מודרכים במרום הר החרמון. הסיור מלווה בידי מדריכי ידיעת הארץ וכולל תצפיות על האזור, מורשת קרב(מלחמת יום כיפור), הצומח והחי באזור

מקור:בועז דיין אתר תחזית מזג האויר בישראל - על הר החרמון

תמונות 1990

פנורמה

הר החרמון - מבט מפסגת הר בנטל ברמת הגולן - המקור" ויקישיתוף, צילם Almog

תמונות היסטוריות

המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר

לקריאה נוספת

• צבי אילן, ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטייל, הוצאת עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977

קישורים חיצוניים

• מצלמה המוצבת במגדל שמס לכיוון הר החרמון - לצפיה על רכס ההר.