Family Wiki
Register
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

Nachash carcom

המטה והנחש. ציור סלע בהר כרכום צילם:משוש 33

הר כרכום (בערבית: ג'בל עידיד) הוא הר בנגב הדרומי המזוהה בידי פרופ' עמנואל ענתי כהר סיני המקראי, זיהוי שאינו מקובל על חלק מהקהילה הארכאולוגית בישראל.

מיקום וגאוגרפיה[]

הר כרכום הוא השם העברי להר גדול ורחב ידיים, שנקרא בעבר בפי הבדואים תושבי האזור "ג'בל עידיד". משמעות השם אינה ודאית: השורש בערבית עשוי להתייחס למילה "עיד" במובן חג, וכן למילה "עדד" במובן מרובה, רב.

ההר ממוקם בנגב הדרומי, בשוליו הצפוניים של נחל פארן, כ-25 ק"מ בקו-אווירי מהקצה הדרומי-מערבי של מכתש רמון. ההר נראה היטב ממרחקים, מן הערבה ומאדום, עד לרדיוס של כ-70 ק"מ ממנו. הר כרכום הוא הר משאר טיפוסי, בו נותרו סלעי משקע גיריים מתקופת האאוקן (טרם נסיגתו של ים טתיס הקדום מאזורי הנגב).

רכס ההר הוא רמה שאורכה כ-4.5 ק"מ ורוחבה בין ק"מ בודד לשניים. את המשטח המרכזי מנקז נחל אחד, נחל כרכום, שלו ערוצים משניים רבים על פני ההר. הגישה אל ההר קשה משום צלעותיו הזקופות, המתנשאות לגובה של כ-300 מטרים מעל פני סביבתו. גובה הרמה שמעליה הוא מזדקר כ-850 מטרים מעל פני הים.


אקטואליה: נפתח פארק חדש בהר כרכום[]

משה גלעד ואילן אסייג, ‏מכתבים מתושבי ישראל הקדומה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2017

"בימים אלו נפתח בנגב פארק ראשון מסוגו המציג ציורים וכתובות בני אלפי שנים"

הפתיח לכתבה: "בביקור שנמשך כמה שעות ראינו מאות חרותות סלע. היו שם יעלים וסוסים, גמלים ובני אדם, כלי נשק, סימנים גרפיים וכתובות בשפות לא ברורות. אוצר בלום בכמויות שקשה לשער. מכרה זהב לחובבי אמנות עתיקה, ארכיאולוגיה, חידות מסתוריות ותרבויות קדומות. מישהו טרח וצייר את החרותות. בעזרת מכשיר חד חרצו תושבים קדמונים את שכבת הפטינה, הקרום הכהה, שמכסה חלק מסלעי הגיר בנגב ויצרו אמנות, העבירו מסר, השאירו זיכרון או תפילה. חלק מן החרותות בנות אלפי שנים. העתיקות שבהן כנראה בנות כששת אלפים שנה, אחרות חדשות יותר, והרוב הגדול, הסביר ליאור שווימר מרשות הטבע והגנים, בנות אלף עד אלפיים שנים. מן התקופה הנבטית ומאוחר יותר. נוודים שהוליכו שיירות במדבר הותירו אחריהם מסרים חרותים בסלע."

עוד קטע נבחר - ""חרותות הסלע הן ספרייה ענקית במדבר, שמתעדת את כל מי שעבר כאן בששת אלפי השנים האחרונות", אומר שווימר, מנהל מרכז הדרכה נגב ברשות הטבע. להערכתו יש באזור זה ברמת הנגב 12 אלף סלעים שעליהם צוירו חרותות. בסך הכל, הוא מעריך, פזורים בשטח כחצי מיליון פריטים מצוירים או כתובים. האוסף כולל 500 כתובות בשפה נבטית בת כאלפיים שנה וניבים ערביים שונים. עד כה, להערכתו, מופו ותועדו כ–80 אחוז מן החרותות באזור."

הממצאים הארכאולוגיים על הר כרכום[]

מרבית הסקרים והחפירות הארכאולוגיות בהר נערכו על ידי פרופ' עמנואל ענתי מטעם מרכז קמונו ללימודי פרהיסטוריה (Centro Camuno di Studi Preistorici) בוואל קמוניקה שבאיטליה. ענתי, מקים המרכז, משמש כפרופסור בדימוס לפלאונטולוגיה באוניברסיטת לצ'ה (Università di Lecce) באיטליה.

באזור נחפרו כ-1,200 אתרים, ובמהלכן נמצאו שרידים ארכאולוגיים שרובם מתוארכים לתקופה הפלאוליתית, התקופה הכלקוליתית ולתקופות הברונזה הקדומה ותחילת התיכונה. בנוסף לאתרים אלו הר כרכום וסביבתו הקרובה מלאים בציורי אמנות סלע (יותר מ-40,000), "גני פסלים" ובפסלים אנתרופומורפיים (דמויי אדם).

על פי ענתי המתחם המקודש הפלאוליתי שנתגלה ב-1992 הוא בן יותר מ-30,000 שנה והוא מורכב מארבעים סלעי צור גדולים בעלי צורות טבעיות שנאספו לראש ההר על ידי האדם הקדמון. על הקרקע באזור זה (בשטח של כ-400 מ"ר) נמצאו 220 אבני צור נוספות. אם אכן המתחם המקודש הוא מהתקופה הפלאוליתית התחתונה אזי ייתכן וההר הזה מקודש מהתקופות הראשונות שבהן הגיע אליו האדם. יותר מ-200 אתרים פלאוליתיים נתגלו בהר כרכום שנראה כי היה ממוקם על נתיב נדידה ראשי של האדם הפלאוליתי בין אפריקה לאסיה. בהר נמצאו כלי צור מהטיפוס האפריקני שנעשו בצור מקומי ומתוארכים לתקופה הפלאוליתית העליונה והתיכונה.

האזור ננטש בתקופת האבן החדשה, וחזר להיות פעיל שוב בתקופת BAC‏ (BAC=Bronze Age Complex), כך מכנה ענתי את התקופה החל מחלקה המאוחר של התקופה הכלקוליתית עד סופה של תקופת הברונזה התיכונה א'. בפסגת ההר אתרי קבורה ופולחן רבים, ולמרגלותיו אתרי מגורים/חניה המתוארכים לתקופה זו. על פי ענתי בתקופה זו ההר שימש לפעילות פולחנית נרחבת. לאחר מכן ננטש ההר שוב למשך רוב האלף השני לפנה"ס. ענתי טוען כי הר כרכום היה מרכז פולחני ראשון במעלה באלף ה-3 לפנה"ס, מעין מכה פריהיסטורית שקבוצות גדולות של אנשים באו ובנו את מחנותיהם לרגלי ההר וטיפסו אליו כדי לעסוק בפולחן.

התאוריה של ענתי המקשרת בין הר כרכום להר סיני[]

ענתי טוען כי בתקופת BAC שימש הר כרכום כהר קדוש. יותר מכך, דמיון בין ממצאים בהר לסיפור המקראי של מעמד הר סיני שיכנעו אותו כי הר כרכום הוא לא אחר מאשר הר סיני. ענתי מעלה כמה נימוקים בתמיכה לסברתו.

הר כרכום כמקום יישוב וחניה[]

הר כרכום היה הר קדוש באלפים הרביעי והשלישי לפנה"ס, כאשר אנשים רבים בנו את מגוריהם למרגלות ההר ומעטים טיפסו על הרמה כדי לבצע את הפולחן הדתי. תאור דומה מובא בשמות (יט, יב) לגבי האיסור לאנשים לדרוך על ההר: ""והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת"". כמו כן צפיפותם של אתרי יישוב גבוהה יותר מאשר בכל אזור אחר שנסקר עד כה בנגב ובסיני, למרות דלילותם של מקורות המים באזור.

לפי ענתי, אם אכן עם ישראל עצר לרגלי ההר הקדוש הוא לא היה היחיד. המקרא רומז לכך: "ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה" (שמות ג', א'). מן הטקסט משתמע כי על פי המסורת האתר נקרא הר האלהים לפני שמשה הגיע אליו. ההר המתואר כמצוי על אדמת המרעה של המדיינים היה, כנראה, מקום קדוש לשבטי מדבר שונים (כגון מדיינים עמלקים וישראלים). ענתי מקשר נתונים אלה אל אתרי החניה שלרגלי ההר.

מיקומו של הר כרכום[]

נתיבים רבים הוצעו ליציאת מצרים ואף אחד מהם לא כלל את האזור של הר כרכום. ענתי מציע נתיב חדש שכולל את הר כרכום. "על פי התיאור המקראי טענו מספר חוקרים כי יש למקם את הר סיני בצפון חצי האי סיני ולא בדרומו. תאור הנתיב נמצא במקרא בשני מקומות - בספר שמות ובספר במדבר. לדעת ענתי ניתן לשחזר את הנתיב מארץ גושן להר סיני במידה רבה של דיוק. בספר דברים א', ב' נאמר: "אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע". ענתי מצא כי בדרך מהר כרכום לעין קודרת (קדש ברנע בדעה המקובלת) דרך ג'בל עריף-א-נאקה (הר שעיר בזיהויו של ענתי) יש עשר בארות במרחק של 10 עד 15 ק"מ אחת מהשנייה. זהו המרחק המרבי אותו יכולה קבוצה גדולה לעבור ביום, ובסופו של כל יום כזה יזדקקו למים. כך, אם הר כרכום הוא הר סיני המעבר ממנו לקדש ברנע דרך הר שעיר ימשך 11 יום בדיוק.

לפי המתואר בתנ"ך הר סיני ממוקם בין מדבריות צין ופארן וכן בין ארץ עמלק לארץ מדין. בספור של משה במדין, הר סיני נמצא בקצה אדמת מרעה של המדיינים ועל הדרך בין מקום מגוריו של יתרו לבין מצרים. הר כרכום הוא היחיד בין "הרי סיני" המוצעים שתואם את התיאור. רפידים, המתוארת בתנ"ך כקרובה מאוד להר, מתוארת במקרא כבאר שהיוותה מקור לסכסוך בין עמלקים למדיינים. לפי הטקסט, שני השבטים הופיעו ברפידים: נראה כי היה זה הגבול בין הטריטוריות של שני השבטים. באר כרכום, המצויה 7 ק"מ צפונה מהר כרכום, תואמת תיאור טופוגרפי זה. מרחק הליכה מהר כרכום לבאר כרכום הוא פחות משעתיים. שעתיים הליכה לבאר זהו הגבול אצל הבדואים כיום. המקרא מתאר את המדבריות ואזורי השבטים סביב הר סיני. לפי התיאור הר סיני צריך להימצא ליד, או על הגבול בין ארץ מדיין לארץ עמלק. המקרא גם מצביע על כך, שהעמלקים אכלסו את אזור הר הנגב המרכזי ואת אזור קדש ברנע, והמדיינים את שני צידי הערבה. הר סיני על פי המקרא אמור להימצא בין שני אזורים אלו, כלומר, באזור הר כרכום. בדיקה מעמיקה של הפרטים הטופוגרפיים במקרא הייתה מצביעה על הר כרכום כהר סיני גם ללא הממצאים הארכאולוגיים.

אמנות סלע[]

Saraf carcom

נחשים עקרבים ושרף. ציור סלע מהר כרכום צילם :משוש:33

במקום נמצאו ציורי סלע רבים המונים למעלה מ-40,000. זהו המכלול הגדול ביותר של ציורי סלע המוכר בנגב ובסיני, וזמנם החל מן התקופות הפרהיסטוריות עד לעת המודרנית. בשלהי התקופה הכלקוליתית ובתקופת הברונזה הקדומה חלה עלייה במספר הציורים. חלק מהציורים מזכירים סצינות מקראיות או מרמזים על אמונה באל אחד, ובהן דמויות אדם העומדות בפני סמלים אבסטרקטיים כמו דמות אדם מתפלל בידיים מורמות העומד בפני פס. לדעת ענתי הציור מרמז על פולחן האל המופשט שלא ניתן להביע את דמותו. את ציור הסלע המתאר נחשים, עקרבים ושרף (לטאה ארסית), מקשר ענתי אל הפסוק "המוליכך במדבר הגדול ונורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש" (דברים ח', ט"ו). ציור סלע נוסף, המתאר את המטה והנחש, מיוחס על ידי ענתי אל הפסוק בשמות ז' ט"ו: "לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאור והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך". מסגרת מלבנית המחולקת לעשרה חלקים מתארת על פי ענתי את עשרת הדברות. המסגרת מחולקת ל-2 חלקים, 3 חלקים, 3 חלקים ושוב 2 חלקים, ולפי ענתי אלו עשרת הדברות הנחלקות לאלוהים (שתיים), שש לחברה ושתים לעצמך. אליפסה שבתוכה מעגל וסביבו קוים מכונה על ידי ענתי "עין האלוקים".

ממצאים נוספים[]

לרגלי ההר נמצאו 12 מצבות הערוכות בשתי שורות של שש מצבות כל אחת, כשלא רחוק, מצפון, חצר קטנה ובמת אבן. 12 המצבות מסמלות, לדעת ענתי, את 12 שבטי ישראל, כפי שמתואר בשמות כ"ד (ד'-ה'): "ויכתוב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלות ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים".

על אחת משתי הפסגות של ההר נמצאה נקרה בסלע היוצרת מחסה טבעי. מחסה על פסגת ההר הוא מחזה נדיר בחצי האי סיני. בשמות ל"ג (כ"א-כ"ב), הר סיני אכן מתאפיין בכך: ""ויאמר יהוה הנה מקום אתי וניצבת על הצור והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי". בנוסף, על הרמה של הר כרכום יש שרידים של מקדש מתקופת ה-BAC עם במת אבן (היכול להיתפס כמזבח) הפונה למזרח. את המקדש מקיפים תילי קבורה בדמות גלי אבנים, גאוגליפים (ציורים או עיצובים על פני הקרקע) וחרותות סלע (ציורים החרוטים על סלעים), בהן חרותות המתארות עקבות רגלים, הידועות כקשורים בפולחן. בספר שמות יש אזכור של מקדש שנראה על ידי משה על הר סיני - "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר"" (שמות כ"ה, מ') ושל מזבח ""נבוב לחת תעשה אותו כאשר הראה אותך בהר כן יעשו" (שמות כ"ז, ח'). ב-1998 נתגלה גלעד (טומולי) שנמצא בנקודה הבולטת ביותר על ההר ובו מזבח שעליו אבן לבנה חתוכה בדמות סהר ולידה כלי צור שכנראה שמשו לחתוך את האבן. לפני המזבח הובערה אש, ולאחר הטקס כל זה כוסה באבנים. לדעת ענתי, הטומולי הוא גלעד המציין את הקדשת ההר לירח או לאל הירח מתקופת הברונזה הקדומה שנקרא סין. אליבא דענתי הר סיני הוא הר האל סין.

על ההר ישנם עצי אשל המספקים פרחים אכילים (שמתפרשים כעצי מן) ובעלי חיים שניתן לתפוס במלכודות. על ראש ההר סדרה של גבים לאורך 200 מטרים, בערוץ הסלעי של הנחל, עד ראש המפל. זהו מקור המים היחיד על ההר השטוח והצחיח, ומיקומו בראש הר מהווה תופעה מיוחדת ונדירה. את הממצאים האלה מקשר ענתי אל התיאור התנכ"י לפיו כשמשה עלה עם אהרון על ההר הם אכלו ושתו: "ויעל משה ואהרון נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו" (שמות כ"ד, ט'-י"א). בנוסף, בספר במדבר מוזכרים שמות התחנות ביציאת מצרים ומתוארת ההגעה לרפידים "ויסעו מאלוש ויחנו ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתות ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני" (במדבר ל"ג, ט"ו-ט"ז). לדעת ענתי רפידים ללא ספק ממוקמת לרגלי הר סיני מכיוון שלקברות התאוה, התחנה הבאה, הגיעו לאחר הר חורב (שם נוסף להר סיני) (במדבר י"א, ל"ג). לדעתו, מתיאור זה נובע כי לאחר שלא מצאו מים ברפידים, מקום שאמורה הייתה להיות בו באר מים, פנה משה לעבר מקום במדבר שם ידע כי קיים מקור מים. כלומר, הטקסט המקראי רומז כי למרות שהחניה לרגלי הר סיני הייתה במדבר ולא בנווה מדבר, עדיין היו בו מספיק מים להשקות את האנשים. הר כרכום מתאים לתיאור הזה גם בגבים וגם בבאר כרכום הקרובה, שאותה מזהה ענתי עם רפידים.

ממצא נוסף הוא אתר יישוב מתקופת הברזל (מהאתרים הבודדים מתקופה זו). החרסים שנמצאו זהים לחרסים מאותה התקופה שנמצאו בנגב המרכזי ויכולים להיות מיוחסים לזמנו של אליהו. התקופות הארכאולוגיות המיוצגות בהר כרכום תואמות את הסיפור המקראי: בהתאם למקרא, לאחר שמשה הוביל את בני ישראל הרחק מהר סיני, המבקר הבא בהר סיני היה אליהו הנביא. פער הזמן הארכאולוגי בהר כרכום מסוף תקופת ה-BAC ועד להתיישבות מתקופת הברזל (זמנו של אליהו לפי ענתי) תואם את סיפור המקרא.

התנגדות לתאוריה של ענתי[]

Luchot habrit carcom

ציור סלע מהר כרכום המתאר, על פי עמנואל ענתי, את לוחות הברית. אחרים מזהים בציור מזבח צילם:משוש33

רוב רובה של קהילת החוקרים אינו מקבל את התאוריה של ענתי בדבר זיהויו של הר כרכום עם הר סיני. הבעיה העיקרית בתאוריה של ענתי היא פער בין זמן יציאת מצרים המקובל, המאה ה-13 לפנה"ס, לבין הממצאים בהר כרכום מהאלף הרביעי, השלישי והשני לפנה"ס. ענתי פיתח תאוריה משלו לגבי זמן יציאת מצרים. ספור יציאת מצרים, לדעתו, מתייחס לסוף האלף השלישי לפנה"ס, והוא מביא מספר טיעונים כדי לאשש את התאוריה שלו. כך לדוגמה הוא טוען שסיפורי האבות משקפים תקופה של שבטי נוודים למחצה, שעוסקים בחקלאות ובעיקר במרעה באזורים פוריים. בתור שכאלה הגיעו למצרים והתיישבו, וקשה לשער שמבחינה פוליטית דבר זה יכול היה להתרחש לאחר השושלת המצרית השישית, כי המשטר בשושלת זו הפך סגור יותר. אורח החיים של תקופת האבות אופייני לתקופה הכלקוליתית ולתקופת הברונזה הקדומה, וקשה לשער שתיאורים מקראיים אלה משקפים תקופה מאוחרת יותר מבחינה אתנולוגית. עוד טוען ענתי כי בכל מזרח סיני ודרום הנגב אין ממצאים המצביעים על נוכחות אנושית במשך המאות ה-13 וה-14 לפנה"ס, ומאידך יש פעילות אנושית ענפה המתבטאת בממצאים ארכאולוגיים רבים בכל אזור המדבר מתקופת BAC, דהיינו מהאלף השלישי בקירוב. ישראל פינקלשטיין תוקף בחריפות את התאוריה של ענתי, וגורס כי תאריך הופעת ישראל בכנען נקבע על ידי נתונים רבים שהצטברו במהלך חפירות וסקרים מרובים והוא כה מבוסס עד כי לא ניתן לערער עליו.

פינקלשטיין טוען עוד כי המקרא מתייחס למספר טופונימים (שמות מקומות) בדרך המסע של יציאת מצרים. מכל הטופונימים המוזכרים ניתן לזהות בוודאות רק שניים: קדש ברנע (עין קודרת) ועציון גבר (ליד אילת של היום). את כל יתר הטופונימים לא ניתן לזהות. מהמקרא עצמו אין שום דרך לקבוע באיזה חלק של המדבריות הדרומיים המשתרעים מהנגב לקצהו הדרומי של סיני מצויים אתרים אלו. כמו כן לא ניתן להסתמך על שמות מודרניים או מאוחרים של הטופונימים הללו מכיוון שלא הייתה במדבר המשכיות יישובית. על כן ההצעות שניתנו לזיהוי על ידי ענתי אינן תקפות. ענתי גם משתמש בשמות כגון "צין" ו"פארן" לאזורים הקרובים להר כרכום בלי לדון בבעיות הקשורות למיקומם. יתר על כן, טוען פינקלשטיין כי החומר התנ"כי קובץ מאות שנים לאחר שהאירוע המדובר קרה, על כן אין אפשרות להתייחס לסיפור תנ"כי זה כאל תיאור היסטורי מדויק. כשמתייחסים למכלול העובדות הזה לא פלא שאין בידינו מידע רב יותר על יציאת מצרים היום מאשר לפני 150 שנה.

אשר לפירושים שנותן ענתי לציורי הסלע, למצבות ולממצאים האחרים טוען פינקלשטיין כי לא קשה למצוא פירושים מקראיים. דבר זה אפשרי כמעט בכל מקום בדרום: בנגב, במנזר סנטה קתרינה, בצפון סיני ועוד. הפירושים של ענתי, לדעתו של פינקלשטיין, שייכים יותר לתחום האמונה ולא לזה של הארכאולוגיה. ריכוז הממצאים בהר כרכום אינו ייחודי: מצבורי אתרים דומים בגודלם נמצאים בחלקים אחרים בנגב ואף צפיפות הממצאים לקמ"ר גדול יותר באתרים אלו מאשר בהר כרכום. פינקלשטיין מצביע על חוסר היכולת לקבוע תאריך מדויק לציורי הסלע גם לפי הציורים ובוודאי שלפי הפטינה שקשורה בדברים נוספים מלבד הזמן, לדוגמה: במיקרו אקלים.

לטענתו, לאחר שמתעלמים מהפירושים הדחוקים של ענתי ומהמידע המוטעה, נותרת העובדה כי קיים רכס בנגב עם מצבור רב יותר של אתרי התיישבות אנושית מאשר רכסים הנמצאים בקרבתו המיידית, וכי הר כרכום שונה מרוב חלקי הר הנגב במצבור ציורי הסלע הגדול יותר מבמקומות אחרים. את מצבור הציורים מסביר פינקלשטיין בקיום הנוודי והפסטורלי המצוי בהרי הנגב: אזורים מורמים זוכים לכמויות משקעים גדולות יותר וכך מספקים מרעה גדול יותר לעדרים. בחורף הנוודים משתמשים במרעה שבמקומות הנמוכים ובאביב הם עולים לאזורים הגבוהים יותר. בנגב, בקיץ העדרים נלקחו מזרחה לרכסי הר חריף, הר לוז, הר שגיא והר כרכום. להר כרכום היה יתרון נוסף בדמות באר כרכום שסיפקה את המים לעדרים. זו הסיבה לריכוז הגבוה של אתרי יישוב. גם ההסבר לכמות הגדולה של ציורי סלע טמון בדרך החיים הנוודית. העובדה כי הרכס מוקף במצוקים תלולים הפכה אותו למושך יותר כי כך היה קל יותר לשמור על העדרים. במהלך שהותם של הרועים באתר, הם חרטו ציורים בסלע.

ישנם חוקרים המקבלים את דעת ענתי כי אלו הם ממצאים מימי בני ישראל, אך לא את הזיהוי עם הר סיני, שהרי בני ישראל הסתובבו שנים רבות במדבר גם אחרי שעקרו מהר סיני. בעקבות שמו הערבי של המקום "ג'בל עדיד" זיהה פרס ואחריו לוי ורוטשטיין את ההר דווקא עם חור הגדגד הנזכר כתחנה במסעי בני ישראל (במדבר ל"ג, ל"ב).

מאתר תמונות ב:webshots[]

צילם: ykarelic4

לקריאה נוספת[]

  • ענתי עמנואל, "כרכום, הר", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל כרך 3, עמ' 829
  • Anati Emanuel,” Has Mount Sinai Been Found?” ,BAR vol.11 no.4 ,7-8/1985 Washington, pp. 42-57
  • Anati Emanuel, Har Karkom in the Light of new Discoveries ,Studi Comuni 11, edizioni del centro camuno di studi preistorici (English Edition 1993)
  • Anati Emanuel, The Mountain of God, New York (Rizzoli)1986
  • Finkelstein Israel, “ Raider of the Lost Mountain-An Israeli Archaeologist Looks at the Most Recent Attempt to Locate Mt. Sinai” , BAR vol.14 no.4 , 7-8 /1988 Washington, pp.46-50.
  • צבי אילן, "הר כרכום-הר סיני שבנגב?", דבר, 18/04/86, עמ' 16
  • שיזף צור, "הר סיני בידינו", ידיעות אחרונות, שבעה ימים, 20/05/99,עמ' 58-60

קישורים חיצוניים[]

Advertisement