ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

הדרך הרומאית בהר עמשא ברשות יוצר הקובץ מרכז סיור ולימוד סוסיא

הר עמשא הוא הר בהרי חברון, מדרום ליישוב הר עמשא ו-13 ק"מ צפונית לערד. יש בה נקודת תצפית על דרום מדבר יהודה ועל בקעת ערד בגובה 859 מטר מעל פני הים. היא מצויה בתחום "שמורת הר עמשא".

הר עמשא נמצאת בתחומה של המועצה אזורית תמר המתאפיינת בנקודת הגובה הנמוכה ביותר בעולם (כ -400) לעומתה הר עמשא שהוא מההרים הגבוהים בארץ. בחורף לפעמים יורד שלג וליד הר עמשא נמצא כרם ענבי קברנה.

איזכור השם במקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור שמו של ההר הוא במקרא: עמשא בן יתר היה שר צבא של [[דוד המלך], כאשר מלך בחברון.נדקר על-ידי יואב בן צרויה, שאת מעמדו הוא ירש. דוד ציוה על בנו שלמה המלך לנקום את דם עמשא מיואב.

יואב הוא שר הצבא: " וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-עֲמָשָׂא, הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וְאַתָּה, פֹּה עֲמֹד. וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא, לְהַזְעִיק אֶת-יְהוּדָה; וייחר (וַיּוֹחֶר), מִן-הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ" (ספר שמואל ב', פרק כ', ד' - ה').

נהרג בידי יואב בן צרויה: "וַיֹּאמֶר יוֹאָב לַעֲמָשָׂא, הֲשָׁלוֹם אַתָּה אָחִי; וַתֹּחֶז יַד-יְמִין יוֹאָב, בִּזְקַן עֲמָשָׂא לִנְשָׁק-לוֹ. וַעֲמָשָׂא לֹא-נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד-יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל-הַחֹמֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה וְלֹא-שָׁנָה לוֹ--וַיָּמֹת; וְיוֹאָב, וַאֲבִישַׁי אָחִיו, רָדַף, אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן-בִּכְרִי. (שם, פסוק י' - י"א)

ודוד מצוה על שלמה לנקום את דמו: " וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי-שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן-נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן-יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם דְּמֵי-מִלְחָמָה, בְּשָׁלֹם; וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה, בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו, וּבְנַעֲלוֹ, אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. (מלכים א', פרק ב', ה')

מספר דברי הימים עולה כי עמשא היה בנה של אביגיל מכרמל בדרום הרי חברון. וכך כתוב: "וַאֲבִיגַיִל, יָלְדָה אֶת-עֲמָשָׂא; וַאֲבִי עֲמָשָׂא, יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי" ( פרק ב' י"ז). מכאן ניתן השם להר המצוי בדרום הרי חברון.

שרידים ארכאולוגיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהר עמשא עברה הדרך הרומית הקדומה מירושלים לאילת. הדרך מופיע במפת פויטינגר מהמאה ה-3. לפי אוסביוס, שחי במאה ה-4, היא חיברה את מרגלות הר חברון עם פסגת הר עמשא. מהפסגה פונה התוואי צפונה למעון, לאתר המקראי של כרמל, למקום הכפר הערבי הנוכחי בני נעים, עד תל מלחתה ומשם לערבה.

במקום נמצא קטע של מעלה הררי שרוחבו חמישה-שישה מטרים. ניכר כי הושקע מאמץ רב בהכשרתו, על ידי יישור שטח, חציבת מדרגות וריצוף וייצוב שולי הדרך.

תצפיות מהפיסגה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבט מלא על שטח דרום מדבר יהודה, על צפון הר הנגב ומצפון על הרי חברון.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.