הר -הבית : שער הפיוס והסליחה

מאמרו של ארנון סגל - מובא באדיבותו. פורסם ב"מקור ראשון" 21 ביולי 2017

שער הפיוס והסליחה - המקום שבו הוצבו השוטרים האיל סיתאווי וכמיל שנאן הי"ד, ובו הותקפו ונרצחו, הוא באב חוּטָה – שער הסליחה או הפיוס כפי שמו בעברית – הממוקם בכותל הצפוני של הר הבית. על פי הארכיאולוג פרופ' דן בהט, באב חוטה נבנה ככל הנראה בשלהי התקופה הצלבנית, לפני כ-850 שנה, אולם היה מי שטען שהוא נבנה על גבי שער קדום מימי הבית השני – מכיוון שבסמוך אליו נמצא שלט מימי הבית האוסר על נכרים להיכנס למתחם המקודש. רמז לכך שמדובר בשער קדום הוא העובדה שהשביל המוליך אליו – זה שבו צעדו הרוצחים בשבוע שעבר לפני שפתחו בירי, ובו נמלטו בחזרה לרחבת כיפת הסלע מיד אחר כך – נמתח בקו צפון-דרום כמעט מדוייק, ומקביל בכך לקיר המזרחי של רחבת הכיפה. את הקיר המזרחי המדובר נהוג לתארך לימי המקדש בשל העובדה הזו, שהרי גם המקדש ניצב בכיווני אוויר מדוייקים. מקובל לחשוב שהקיר משמר את מקום שער ניקנור שבפתח העזרה ואת 15 המעלות היורדות ממנו לעזרת הנשים, אלו שעל גביהן עומדים הלויים בשמחת בית השואבה בחג הסוכות ושרים את 15 שירי המעלות שבתהלים. על אף העובדה שהשביל המוליך מרחבת כיפת הסלע לבאב חוטה מצוי כנראה בתחום שנוסף להר הבית המקורי רק בימי הורדוס, וממילא איננו חלק מהר הבית הקדום שמזכירה המשנה, תוואי השביל שנסלל על פי כיווני אוויר מדוייקים מעיד על כך שהוא משמר בכל זאת נתיב קדום כלשהו, אולי מימי המקדש.

מפת הרובע המוסלמי עם ציון השערים - המקור: הויקיפדיה העברית

שער חוטא - המקור הויקיפדיה העברית

קריסת הקונספציה

יריות בהר הבית 14 07 2017

ערבים ירו ביהודים 14/7/17 ליד שער האריות בעיר העתיקה, ופצעו ארבעה, שניים מהם אנוש. ה' ישלח להם רופאה שלמה. הערבים ימח שמם ברחו עם הנשק להר הבית, שם נערך עמם קרב יריות עד לחיסולם. על השאלות איך נכנס נשק לירושלים, ואיך הם הצליחו להיכנס עם הנשק להר הבית, מישהו המשטרה צריכה לתת תשובות המשטרה פועלת בניגוד לחוק, ועוצרת מידי יום יהודים שבאים להתפלל על הר הבית. כאשר זה מגיע לבית משפט, השופטים משחררים את העצורים היהודים, וזה קורה פעמיים בשבוע, וכאמור, בניגוד לחוק שמתיר ליהודים לעלות על הר הבית. מצד שני, המשטרה לא עוצרת את כל עשרות אלפי המחבלים שבאים מידי יום שישי להר הבית, עושים שם קייטנות לילדים ומלמדים שם ילדים איך לרצוח יהודים, ואת כל זה המשטרה לא עוצרת. אז זו התוצאה. אחרי מלחמת ששת הימים הרבי שליט"א מלך המשיח זעק, איך השארתם שישים אלף מחבלים בירושלים? כל ערבי הוא מחבל בפוטנציאל, אין שם חפים מפשע, והראיה, שהם יזדמן להם לעזור למחבל, הם לא יסגירו אותו. משך השנים ממשלת ישראל מעודדת את הטרור ע"י פתיחת "אוניברסיטות" וחוסר אכיפה מוחלט על השיח הציבורי הפלסטיני שכולל עידוד גלוי לרצח יהודים ו"שהאדה", מגן הילדים עד המוות. בחוסר האכיפה הזה, ממשלת ישראל גידלה כבר שנים - שלושה דורות של מחבלים רוצחים מחונכים למות כשאהידים. מדינת ישראל ממשיכה לרדוף אחרי אזריה אלאור שירה במחבל רוצח, ובמהלך העירעור, הפקרליטות אפילו לא מסכימה שאזריה ישב במעצר בית, רק בכלא, כי הוא "מסוכן לציבור". האמת היא, שמי שבאמת מסוכן לציבור ומסכן את הציבור, זו הפרקליטות שעושה יד אחת עם סוכני "בצלם" שעמדו מראש על הגג לצלם את דקירות החיילים שתוכנן על ידם בחברון. http://hageula.com/news/israel/15241.htm צריך לשחרר מיד את אזריה אלאור ולתבוע את שופטי בג"ץ והפרקליטים לדין בארה"ב על הפקרת הביטחון ועידוד הטרור. "המשטרה" זה ממשלת ישראל של ביבי - בנט - וכביכול "חרדים" צריך לדעת ולהפנים, אין ממשלה להושיענו, רק הרבי שליט"א משיח צדקנו, יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

אלו שמעולם לא התפרעו בהר או השליכו בו אבן, קיבלו מהמשטרה את המסר שעצם עלייתם ההרה זו פרובוקציה מתמשכת. סידור יהודי נתפס כאמצעי נפיץ ומסוכן, בעת שלתחום ההר מוגנבים רובי קרל גוסטב מאום אל פאחם מגוחכות ומדכאות היו תמונות מפכ"ל המשטרה רוני אלשייך והשר הממונה עליו גלעד ארדן בהר הבית בבוקר יום שישי שעבר. מי שנמנעו מאז ראשית כהונתם מלעלות להר הבית, בשל חשש מופרך מהפרשנויות שיתלוו לעליית סמל ריבוני ישראלי להר בתקשורת הערבית, עולים אליו לראשונה לא בהזדמנות חגיגית כלשהי – אלא כדי להתעדכן ברצח פקודיהם שהתרחש במקום. בעל כורחם, בעל כורחו של ראש הממשלה, הם נאלצו לנעול את ההר בפני אדוניו ליומיים וחצי ולחטט בלשכותיהם ובספריותיהם של אלו שזכו עד כה לחסינות מפני החוק הישראלי – בחיפוש אחר אמצעי לחימה. בורות מים מימי הבית שלא נפתחו מאז המאה ה-19, נבדקו כעת מחשש להסלקת נשק חם.] 

הקונספציה הישראלית בהר הבית קרסה בבוקר שישי שעבר בקול רעש אדיר ומטחי ירי. היא חוסלה בהתנקשות. עד לשעה 7:10 באותו בוקר, במשך עשרות שנים, שלטה ההנחה בקרב הרשויות שהוואקף הוא בן בריתנו ושהאינטרס הישראלי הוא לחזק אותו עוד ועוד. מכאן נולדה התפיסה שההר הוא מעין ותיקן איסלמי שמוטב להטריד את בעליו בדרישות ישראליות מעט ככל האפשר.  מכאן נגזר הכל. מכאן ההתנהלות המופרכת שהביאה את אנשי השב"כ והמשטרה להעלים עין מחתרנות ומטרור איסלמי במתחם המקודש בעולם, ולאורך שנים גם מהבריונות השיטתית של המוראביטאת, המוראביטון והפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בו, ולכלות את זמנם ואת כוחותיהם באיתור יהודים המבקשים להגניב אליו דגל ישראל, ספר תהילים או תפילין. רק כאן המסיתים ומעודדי האלימות צויידו במכשירי קשר והעניקו הוראות לשוטרים הישראלים. האזנות סתר ומעקבים, מיטב מודיעין הסייבר והשטח של מדינת ישראל, גוייסו כדי להשתיק את כמיהת הלב היהודי למקום הקדוש. כמיהה יהודית נחשבה ועדיין נחשבת בקרב רשויות ההר לסכנה הגדולה באמת. התפיסה המגמתית הזו הביאה בימי שלטון נתניהו להכפלה ולשילוש של מספר שומרי הוואקף, ומכאן ההפקרות הכללית והנמכת הצללית הישראלית במתחם.   פעמון האזעקה היה צריך לצלצל כבר מזמן: כבר כאשר לפני למעלה מארבע שנים שוטר נפצע מבקבוק תבערה שהושלך מאל אקצה, כבר כאשר הוצתה בהר נקודת המשטרה בידי פורעים איסלמיים לפני כשלוש שנים. נכון, לא היו אז קרבנות בנפש, כי השוטרים נמלטו על נפשם מבעוד מועד, אבל הכתובת נרשמה על הקיר בענק, בפחם השריפה שעוד נותר שם כשנה אחר כך. בעצם, כבר כשהוחרבו עתיקות בהר ב-1999 ועוד פעם ב-2007 צריכים היו במשטרה להתעורר. במקום שבו משמידים עתיקות שם ירצחו בבוא העת גם שוטרים. המובס בהר – מושפל בארץ כולה.

באופן שוטף, בכל חג ומועד מוסלמי הרשויות הישראליות מאפשרות בהר הפגנות תמיכה בגורמי טרור, הנפת דגלי אוייב ושלטי תמיכה בשהידים. חיזב א-תחריר, לדוגמה, פופולארי מאוד באתר הזה. עם הזמן למדו במשטרה להכיל התפרעויות איסלמיות במקום בלי תגובה משמעותית. כל עוד מטח האבנים מההר לא הגיע לרחבת הכותל וקול צווחות השנאה לא נשמע בתחומים היהודיים של ירושלים, הרשויות נשכו שפתיים והבליגו. לגורמים תקשורתיים הם תירצו את המדיניות הזו בפעילות סיכול ענפה שמתנהלת לכאורה במקביל מאחורי הקלעים, אבל מבחן התוצאה מדבר אחרת. 

היה במשטרה מי שהפך את התפיסה המעוותת הזו, קונספציית ההכלה, לתורה מסיני. רק לפני חודשיים התראיין למקור ראשון מפקד מחוז ירושלים במשטרה, יורם הלוי, והכריז על ניצחון שיטת ההתעלמות: "יותר משנה וחצי אין אבנים בהר הבית", התבטא שם. "הבנו שאם זורקים עלינו אבנים ואנחנו מיד פורצים, אנחנו רק מסלימים את המצב. המצב בהר הבית טוב", החמיא לעצמו רגע לפני רעידת האדמה והתגאה גם בכך ש"הגענו למצב שיש יותר מורחקים יהודים מערבים בהר הבית".  ביום ראשון שאחרי פרסום הראיון כבר נאלץ הלוי לסגור את הר הבית למוסלמים לזמן קצר אחרי השלכת אבנים מאל אקצה לעבר יהודים בהר. כעת, אחרי שפך הדם בקודש הקודשים היהודי ברור שהנחת היסוד היתה מוטעית מלכתחילה לחלוטין. האידיליה-לכאורה הסתיימה בנעיצת סכין בגב. 

פעם, מול עיני יהודים בהר, נצפה מפקד ההר באותה עת מחליף נשיקות עם מנהל הוואקף. לא בטוח שאחרי השבוע שעבר עוד מתחשק לשוטרים לנשק את אנשי הוואקף, שהנהלתם גינתה את הצבת המגנומטרים בכניסה אבל לא את הרצח שהביא להצבתם. כך או אחרת, המשטרה והוואקף ניהלו עד כה יד ביד את רדיפת היהודים שומרי המצוות בהר. יחד קיימו מסע השפלה שיטתי שלהם ודיכוי של שאיפותיהם הדתיות. לא רק הצקה מתמשכת בהערות אין סופיות, בהטרדה כמעט פלילית שממאיסה את הביקור בהר על המבקר הסביר ועל האזרח הטוב, אלא שותפות ממשית לדרך, כריתת ברית במטרה להותיר את ההר איסלמי.   כך, מצלמות הוידאו המשטרתיות כוונו רק לעבר היהודים, כאילו השתחוויה או לחישת תפילה יהודית היא המידע המודיעיני החשוב ביותר שרשויות החוק צריכות להביא מההר. אלו שבניגוד למוסלמים מעולם לא התפרעו בהר או השליכו בו אבן, קיבלו מהמשטרה את המסר שעצם עלייתם ההרה זו פרובוקציה מתמשכת. סידור יהודי נתפס כאמצעי נפיץ ומסוכן, וזאת, מתברר במבט לאחור, בעת שלתחום ההר מוגנבים רובי קרל גוסטב מאום אל פאחם. לסלק את הטומאה

אבל לא רק רשויות המדינה צריכות לקיים השבוע חשבון נפש. גם חלק מהרבנים. בבוקר שישי שעבר, כך דווח, בעת שגופות שלושת המחבלים המתינו על רחבת כיפת הסלע לפינוי, התיר רב העיר העתיקה – הרב אביגדור נבנצל – לאנשי זק"א לעלות אל ההר לאחר טבילה וללא מנעלים כדי לפנות את גוויות הרוצחים. הרב נבנצל הוא מהמתנגדים החריפים ביותר לעליית יהודים להר הבית, אבל לצורך המטרה הזו התיר בכל זאת לעלות אל ההר. 

כך אכן נכתב בתוספתא למסכת כלים (א, ח): "הכל נכנסים לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה". אל קודש הקודשים נכנס רק הכהן הגדול אחת לשנה, ביום הכיפורים, אבל כאשר קיים צורך לתקן את המבנה או לסלק ממנו דבר מה טמא, רשאי כל אדם להיכנס לשם כך לפני ולפנים.  התוספתא ממשיכה לדון את מי עדיף לשלוח בנסיבות כאלו אל הקודש פנימה: "מצווה בכהנים [דווקא, אולם אם] אין כהנים – נכנסים לויים. אין לויים – נכנסים ישראלים. מצווה בטהורים. אין טהורים – נכנסים טמאים. מצווה בתמימים. אין תמימים – נכנסים בעלי מומים. מצווה שייכנסו בתיבות [סגורות, כדי למעט ככל האפשר בחשיפה אל הקודש פנימה, אולם אם] אין שם תיבות – נכנסים דרך פתחים. וכן הוא אומר (דברי הימים ב, כט): 'ויבואו הכהנים לפנימה בית ה' לטהר, ויוציאו את כל הטומאה'". 

מה שהורה הרב, אם כן, טוב ויפה וכשר ונעשה על פי דין, אולם בכל זאת נשאלת השאלה אם לשם טיפול יהודי בגופות מחבלים מותר להעפיל אל ההר, מדוע מתנגד כל כך הרב לעליית יהודים יראי שמיים אליו בימים כתיקונם? ככלות הכל, גם הם עולים רק כדי לסלק את הטומאה מן הקודש. טוב, אולי גם כדי להוסיף בו מעט קדושה.

הימור איסלמי

גם מרחיקי הראות בקרב שוחרי הר הבית לא דמיינו את מה שהפך השבוע למציאות – מצב שבו הוואקף אוסר ביוזמתו על מוסלמים לעלות להר הבית. העובדה שהציבור האיסלמי התנדב השבוע להדיר את רגליו מהר הבית היא מהאירועים שייתכן שיתבררו בעתיד כנקודת מפנה בקנה מידה היסטורי. עוד לא ברור אם ההחרמה המדהימה של ההר בידי המוסלמים תסתיים בהתקפלות, ואם כן – מאיזה צד זו תגיע, אבל כבר עכשיו קשה להתעלם מהתחושה שמדובר בצומת נוסף ברשימת הצמתים המתארכת במאה השנים האחרונות, שבהם בחרו הפלסטינים לפנות לכיוון הלא נכון.  כפי שסירבו לקבל את החלטת החלוקה של האו"ם ולכן הפסידו לבסוף את האפשרות להקים מדינה עצמאית, כפי שהתעקשו לפתוח במלחמת ששת הימים כדי להשמיד את המדינה הציונית ובסופו של דבר הביאו רק להתעצמותה, כך מתוך רצון עז לבלעדיות בהר הבית הם מוותרים כעת כליל על השליטה בו. נכון, זה יכול להצליח להם הפעם, להכריח את נתניהו לסלק את המגנומטרים הציוניים ולהשיב עטרה איסלמית ליושנה, אבל בהחלט קיים גם סיכוי מסויים שהתרגיל יסתיים במקרה הזה באובדן הר הבית לאיסלם. ראוי למופתי הגדול של ירושלים לקחת זאת בחשבון.