השבת צהר עלון רבני "צהר" (חלון בן העולמות ע"ר) למשפחה ולקהילה.
מדורי העלון: פותחים צהר עם הרב יובל שרלו, הרב משה ביהל בזוית אישית, הרב חגע גרוס - דברים שרציתי לומר, צבי צמרת - דעת יחיד, דר' דניאל גוטליב - קשר משפחתי, הרב יחיאל וסרמן - שולחן השבת - דברי תורה לפרשת השבוע, מארון הספרים היהודי - ספרים חדשים, הרב אלישיב קנואל - קשר זוגי והרב שיינפלד - בגבה העיניים.
ראו גם[]
קישורים חיצוניים[]
מתוך פרשת השבוע לפרשת וירא[]
בדיחה מספרת כי תיירת שביקרה פעם ברחבת הכותל בירושלים, הסתכלה בעניין על המתרחש וראתה יהודי קשיש שבדיוק סיים להתפלל, קפל את הטלית והתחיל ללכת. התיירת נגשה ושאלה אותו האם ניתן יהיה לשוחח עימו רגע.
עונה היהודי: "בבקשה".
שואלת התיירת: "באיזו תכיפות אתה מתפלל ככה כאן?".
עונה היהודי: "אני מגיע לכאן בכל יום מזה כבר ארבעים שנה".
מסתקרנת התיירת: "ומה אתה מבקש בתפילתך?".
משיב היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלסטינאים יחיו בשלום בלי מריבות ומלחמות ושילדינו יגדלו מתוך שלווה וביטחון".
התיירת: "זה נשמע ממש נפלא שיש לך נחישות והתמדה כאלו! איך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?".
עונה היהודי: "אני מרגיש כאילו אני מדבר אל הקיר".
ובכן, אנו כמובן כן מאמינים בכוחה של התפילה, להלן ההוכחה מפרשתנו:
בפרשת השבוע אנו קוראים על מסעם של אברהם ושרה לגרר שם הם מעמידים פנים שהיא אחותו, כדי שלא יהרגוהו. המלך אבימלך לקח את שרה לארמונו. הקב"ה בא אל אבימלך בחלומו ומסביר לו את המצב ואבימלך אכן משיבה לאברהם, בתוספת מתנות וצ'ופרים וטוען ל"חוסר כוונת זדון" וסוגרים בהודנה וסולחה. אלא שבינתיים הקב"ה העניש את אבימלך ואנשיו בעקרות. אברהם מתפלל להסרת העונש ואבימלך וחצרו מחלימים. לאחר זמן קצר נפקדה גם שרה ונולד יצחק .
הגמרא מסבירה שיש קשר בין שני המקרים: הזכות של אברהם, כשהתפלל על אבימלך, היא שהביאה להריונה של שרה. מכאן אנו לומדים ש"כל המתפלל על חברו ונצרך לאותו דבר, הוא נענה תחילה" (ציטוט מהזיכרון מבבא קמא).
שער הגיליון לדוגמא[]
