Family Wiki
Advertisement

ביום השני למלחמה, ה-6 ביוני 1967 החל כיבוש השומרון. בגיזרת קלקיליה פתחה חטיבת גבעתי, בפיקודו של זאב (זוניק) שחם , ובתגבור כח טנקים, בהתקדמות מזרחה אל גב ההר. באותו יום התקדמה חטיבה 5 וכבשה את קלקיליה והגיעה עד עזון אתר צה"ל. ביום למחרת, כוחות חטיבה 5 הגיעו לאזור שכם ממערב. כך הושלם כיבוש השומרון.

קלקיליה[]

למדינת ישראל היה "חשבון" עם העיר הערבית קלקיליה. במהלך שנות השלטון הירדני בקלקיליה, נוצלה קרבתה למרכזי אוכלוסייה יהודית לביצוע מעשי טרור בתוך תחומי מדינת ישראל. באוקטובר 1956 בוצע פעולת תגמול ונהרסה מצודת הטיגרט של המשטרה. הפעולה הייתה כרורה ב-18 אבדות בנפש וב-50 פצועים. במהלכה הייתה פעולת חילוץ נועזת של "כח החסימה" שהתמקם בקרבת עזון. הייתה זו אחת מפעולות התגמול האחרונות אשר הוגדרה ככשלון והתוצאה הייתה יציאה למבצע סיני.

פעולת התגמול בקלקיליה[]

אנדרטה לזכר חללי פעולת התגמול - צילם:דר' אבישי רייכר

וכך מסופר על הפעולה בויקיפדיה העברית:"בקיץ 1956 חלה הסלמה בסכסוך בגבול ירדן. משטרו של המלך הצעיר חוסיין נאלץ לתמרן בין גורמים שונים, והיה נתון ללחץ מצד משטרו של גמאל עבד אל נאצר . חוסיין כרת בספטמבר 1956 ברית הגנה עם נאצר. דיין היה משוכנע כי הפדאיון, בין אם הם תוקפים בדרום או במרכז, הם מחלקה של המודיעין המצרי. עם זאת, ירדן ניסתה להדק את יחסיה עם עיראק, וחוסיין אף דן עם המלך פייסל על הכנסת כוחות עיראקים לתוך ירדן. בין אם בהשפעה עיראקית או כתוצאה מלחץ מצרי, החמיר מאוד המצב בגבול. בהתקפות של מסתננים בגבול ירדן נהרגו עשרות, ואילו צה"ל הגיב בסדרת פעולות תגמול שהחריפו והלכו. כיומיים לאחר רצח שלושה פועלים ליד תל מונד, ב-11 באוקטובר 1956, הורה דיין על ביצוע הפעולה הגדולה ביותר שביצע צה"ל מאז מלחמת העצמאות, והיא ההתקפה על בניין המשטרה הירדנית בקלקיליה. צה"ל איבד שמונה עשר לוחמים, אך הירדנים איבדו שמונים ושמונה מאנשיהם. בפעולה השתתפו הצנחנים, שריון ותותחנים. במהלך הפעולה כותר כוח חסימה שהוצב מאחורי העיר, וחולץ לאחר קרב קשה.

הפעולה הייתה האחרונה בפעולות התגמול הגדולות. נראה היה כי הן מיצו את יכולת ההרתעה שלהן, הן סיכנו את הברית ההולכת ומתרקמת עם בריטניה וצרפת לקראת מבצע קדש (דיין כותב בספרו "יומן מערכת סיני" כי בפעולת קלקיליה הייתה אפשרות קרובה של לחימת כוחות בריטים לצד הלגיון הירדני), וחמור מכל, המצרים והירדנים למדו את שיטת הפעולה, ועתה ידעו לצפות להתקפה על מתקן צבאי כאשר ישמעו על פעולת הפדאיון בישראל.

במלחמת ששת הימים סוללות ארטילריה ירדנית (long tom) ממזרח לקלקיליה הפגיזו את תל-אביב ונהרסו מייד באמצעות חיל האויר.

אחרי כיבוש העיר גורשו ממנה תושבים ונהרסו בתים באופן שיטתי. משה דיין כתב בזכרונות שלו שהיה זה מעין "עונש". בלחץ בינלאומי שבו התושבים לעיר. קיימת גירסה:"אותו משה דיין הורה מספר ימים קודם לכן להרוס את קלקיליה, לפנות את תושביה אל גשר אלנבי, ולשלוח אותם לירדן. המבצע נעצר לאחר שחיילי הגדוד שבצעו אותו התמרדו לאחר ששכונה אחת נהרסה אתר קפה מרקט

באזור קדומים[]

לאחר פעולת התגמול בקלקיליה הירדנים הקימו קו-הגנה באזור קרני שומרון - ליד ביתו של משה זר. הם זרעו את מדרונות הגבעה מוקשים ובעורף הקימו בסיס צבאי. במרוצת השנים הבסיס הצבאי הועקת למחנה קדום. כוחות צה"ל מצאו את מחנה קדום במצב חדש.

Advertisement