Family Wiki
Advertisement

מסכת בכורות נכללת ב"סדר קדשים".

בעלון השבועי ללומדי הדץ היומי של מאורות נאמר כי מסכת זו היא היחידה מבין דיני קדשים, אשר הסוגיות שבה נוגעים לזמננו. בעוד שדיני הקרבנות אינם מעשיים לימינו, הרי מסכת זו דנה בדיני הבכור, אשר חלה מעצה - בכל מקום ובכל זמן - כל יהודי שבהמתו טהורה הבכירה וילדה זכר, וולדה הבכור קדוש הוא ויש לתיתו לכהן.

תוכן הפרקים

  1. פטר חמור - בכור של האתון יש לפדות בשה ואת השה יש לתת לכהן. ואם לאן יש לעורפו.- "הלוקח עובר חמורו של <עובד כוכבים> {נכרי} והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי המשתתף לו והמקבל הימנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא באחרים:
  2. בכור בהמה טהורה - חובה לתת לכהן וחלה עליו גם קדושת קרבן. הלוקח עובר פרתו של <עובד כוכבים> {נכרי} והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי והמשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא באחרים הכהנים והלוים חייבים שלא נפטרו מבכור בהמה טהורה אלא מפדיון הבן ומפטר חמור:(דף י"ג)
  3. דיני בכורה - הלוקח בהמה מן <העובד כוכבים> {הגוי} ואינו יודע אם ביכרה אם לא ביכרה רבי ישמעאל אומר עז בת שנתה ודאי לכהן מכאן ואילך ספק רחל בת שתים ודאי לכהן מכאן ואילך ספק פרה וחמור בנות שלש ודאי לכהן מכאן ואילך ספק אמר לו רבי עקיבא אילו בוולד בלבד הבהמה נפטרת כדבריך אלא אמרו סימן הוולד בבהמה דקה טינוף ובגסה שיליא ובאשה שפיר ושיליא זה הכלל כל שידוע שביכרה אין כאן לכהן כלום וכל שלא ביכרה הרי זה לכהן ואם ספק יאכל במומו לבעלים:(דף י"ט)
  4. הלכות דיני נתינת הבכור לכהן - עד כמה ישראל חייבין ליטפל בבכור בדקה שלשים יום ובגסה חמשים יום ר' יוסי אומר בדקה שלשה חדשים אמר לו הכהן בתוך הזמן תנהו לי הרי זה לא יתננו לו ואם בעל מום הוא ואמר לו תנהו לי שאוכלנו מותר ובשעת המקדש אם היה תמים אמר לו תן ואקרבנו מותר הבכור נאכל שנה בשנה בין תם בין בעל מום שנאמר (דברים טו) לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש <לאחר י"ב חדש> אינו רשאי לקיימו אלא ל' יום: (דף כ"ו)
  5. עוד כללים כולל דיני מומים - יש חמישים סוגי מומים הפוסלים !!! וכן מימי הכהנים - 140 במספר! - כל פסולי המוקדשין <הנאתן להקדש> נמכרין באיטליז ונשחטין באיטליז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר שהנייתן לבעלים פסולי המוקדשין הנייתן להקדש ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור:(דף ל"א)
  6. דיני פדיון הבן - יש בכור לנחלה ואינו בכור לכהן בכור לכהן ואינו בכור לנחלה בכור לנחלה ולכהן ויש שאינו בכור לא לנחלה ולא לכהן איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים אע"פ שיצא את ראשו חי ובן תשעה שיצא ראשו מת המפלת כמין בהמה חיה ועוף דברי רבי מאיר וחכ"א עד שיהא בו מצורת אדם המפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם והיוצא מחותך הבא אחריהם בכור לנחלה ואין בכור לכהן מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה <עובדת כוכבים> {נכרית} ונתגיירה משבאת לישראל ילדה בכור לנחלה ואין בכור לכהן רבי יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן שנאמר (שמות יג) פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה נתגיירה מעוברת נשתחררה מעוברת וילדה היא וכהנת היא ולויה היא ואשה שכבר ילדה וכן מי שלא שהתה לאחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואינו ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון בכור לכהן ואינו בכור לנחלה: (דף מ"ו)
  7. דיני מעשר בהמה - מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשים ונוהג בבקר ובצאן ואין מתעשרין מזה על זה בכבשים ובעזים ומתעשרין מזה על זה בחדש ובישן ואינן מתעשרין מזה על זה שהיה בדין ומה אם החדש והישן שאינן כלאים זה בזה אינם מתעשרין מזה על זה כבשים ועזים שהן כלאים זה בזה אינו דין שלא יהו מתעשרין מזה על זה ת"ל (ויקרא כז) וצאן משמע כל צאן אחד: (דף נ"ג)
Advertisement