תלמודה של ארץ ישראל הוא התלמוד הירושלמי - מסכת ברכות - מהדורת פינגהורט - רוזנפלד עם פירוש "אור לישרים" מאת הרב יהושע בוך בהוצאת "המכון הירושלמי - תלמודה של ארץ ישראל" - עמותה בשורת הארץ ע"ש יוסף, נפתלי ודבורה בל"ס

מסכת ברכות - תלמוד הירושלמי, בהוצאת מכון אורות הירושלמי הוא אחד מפירסומי מכון אורות הירושלמי.עד היום (טבת תש"פ) המכון הוציא לאור כתשע מסכתות של התלמוד הירושלמי: ברכות (שני כרכים), תענית, מועד קטן, שקלים, ראש השנה, מגילה, סוכה וחגיגה. הפירוש הוא פירוש מדעי ומבוסס על כתב יד ליידן. ייחודה של הוצאת המכון היא בכך שהיא מתבססת על הקבלות בין התלמוד הירושלמי למדרשים ארץ ישראלים (מדרשי רבה), וכן בסוף בכך שכל סוגיה מובאת הסוגיה המקבילה בתלמוד הבבלי. בנוסף, בהוצאה זו התלמוד הירושלמי מתפרש כפשוטו ולא בהכרח בהתייחס לתלמוד הבבלי, זאת בשונה מפרשני התלמוד הירושלמי בני משה וקרבן עדה.

ההקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההקדמה היא מאת: הרב אברהם הכהן בל"ס

  • "כבר בתחילת הש"ס - במסכת ברכות, דואג התלמוד הירושלמי להציב את מטרת היהדות שהיא גאולת ישראל. גאולת ישראל היא הבסיס היתר מרכזי לתפקידם של ישראל שהוא תיקון העולם במלכות שדי".
  • הנושא המרכזי של המסכת היא התפילה
  • נבחר עימוד שונה מאשר בתלמוד הבבלי, כולל סימני פיסוק.
  • למהדורה צורף מפתח ענינים מפורט.
  • מסכת ברכות היא המסכת החמישית היוצאת לאור על-ידי המכון, קדמו לה המסכתות: תעניות, מועד קטן, ראש השנה ושקלים (עד תשס"ה).
  • ההקדמה מפנה את תשומת הלב לחיבור:מעון הברכות : לקט אמרות התלמוד הירושלמי : מסכת ברכות / ליקט, ערך ופירש ראובן קמפניינו - "בספר דיונים בשבעים ושבעה פתגמים ואמרות קצרות, כמניין 'עז', בהשראת הכתוב: 'ה' עז לעמו יתן השם יברך את עמו בשלום' (תהלים כט, יא). הפתגמים והאמרות נלקטו מתוך המסכת וערוכים על פי סדר הופעתם בה. העיון בהם מאפשר לקורא לעקוב אחר מציאות החיים בארץ ישראל בתקופת האמוראים ולחוש את 'דופק החיים' שלה. בדברי ההסבר ימצא הקורא היבטים מגוונים: סוגיות היסטוריות, תרבותיות, חברתיות, הלכתיות, כלכליות, נושאים חקלאיים, ענייני לשון ועוד".
  • חלוקת ההלכות היא לפי הסופר של כתב יד ליידן ולא לפי החלוקה המקובלת

פרוש "אור ישרים" של הרב יהושע בוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפירוש מחולק לשני חלקים עיקריים: פירוש הסוגיה לחלקיה, ולאחריו הבאת מקורות ומקבילות והשוואה ביניהם, עיונים והרחבות בנושאים שבסוגיה. העקרון של הפירוש הוא פירוש דברי חכמינו בירושלמי על פי דבריהם בכל המקורות. הדבר נעשה על-ידי חיפוש ועיון מדוקדקים בעזרת פרויקט השו"ח של אוניברסיטת בר- אילן. בין השאר, בהקדמה ציינו אפיוני הפירוש:

  1. מתייחס למנהגי ארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד.
  2. היות ורבים מן המקורות התנאיים בתלמוד הירושלמי הם ברייתות מן התוספתא, עיון בהם מסייע לפירוש הנכון של הירושלמי.ולכן בתוך הפירוש מובאים דברי התוספתא בשלמות בתוספת באור.
  3. למשפטים בעברית נוספו לפעמים פירוש. כנ"ל לגבי משפטים בארמית.
  4. מיוחד במינו הוא הבאת מקבילות מהתלמוד הבבלי והרחבות לנושאים שנזכרו בקטע

נוסחי התלמוד הירושלמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. כתב יד ליידן - כתב יד לֵיידֶן הוא כתב יד שלם של התלמוד הירושלמי, היחיד השלם המצוי כיום. כתב יד ליידן הווה את הבסיס לדפוס ונציה של הירושלמי, שממנו הועתקו שאר ההוצאות הלא-מדעיות של הירושלמי. כתב יד ליידן נכתב על ידי רבי יחיאל בן יקותיאל ב"ר בנימין הרופא ממשפחת הענוים בשנת 1289 בהעתקה מכתב יד יחיד קדום לו שאינו מצוי בידינו. כתב היד הגיע לידי יוזף יוסטוס סקליגר שחי בשנים 1540-1609, ועל כן השם הרשמי של כתב יד ליידן הוא כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720). מסקליגר הגיע לספרייה של אוניברסיטת ליידן, שבה הוא נמצא עד היום (הויקיפדיה העברית).
  2. שרידי הירושלמי- אוסף קטעים מהגניזה, הקדומים מן המאה ה-9.
  3. כתב יד רומי- נכתב כנראה במאה ה-13, יש בו נוסחאות מקוריות ומשלים חסרונות שבכתב יד ליידן.
  4. גנזי שכטר

הפניה למאגרי מידע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדיוניהם בסוגיות הבבלי, הראשונים מביאים קטעי ירושלמי לא מעטים, בצורה מילולית או פרפרסטית, ובמקרים רבים גם מפרשים אותם. על פניו, ציטוטים אלו הינם עדות של אותו הראשון אודות נוסח הירושלמי המונח לפניו. עצם הרעיון להיעזר במובאות הראשונים אינו חדש, וכבר הראשונים עצמם נקטו בשיטה זו ונעזרו בנוסחאות הירושלמי של קודמיהם. ברם הם עשו זאת באופן אקראי ומזדמן.

הראשון שיזם מפעל מתוכנן ומסודר לאיסוף ציטוטים אלו הוא בער רטנר בחיבורו "אהבת ציון וירושלים", הכולל אחד עשר כרכים המכסים את סדר זרעים ומועד (למעט עירובין). ליברמן וזוסמן הצביעו על בעיות מתודולוגיות בשימוש בציטוטי הראשונים של הירושלמי: (א) יש ראשונים הרגילים לכנות בשם "ירושלמי" את כלל הספרות הארצישראלית. (ב) הראשונים מצטטים עיבודים ופאראפרזות של ירושלמי. (ג) במקרים רבים הראשונים אינם מצטטים ישירות מהירושלמי אלא מכלי שני. (ד) נוסח דברי הראשונים עצמם לעתים משובש או מוגה. (ה) לעתים, ספק אם ניתן לסמוך על הירושלמי בראשונים שכן הם עצמם מתלוננים על הנוסח המשובש שבידם. עם כל זאת, שימוש זהיר ומדוקדק בציטוטי ירושלמי בראשונים, תוך כדי מודעות לבעיות אלו והכרת דרכו של כל ראשון בשימוש ובציטוט הירושלמי, יכול לשמש ככלי עזר רב עצמה לבירור נוסח הירושלמי.

במאגר העומד בזאת לרשות הציבור, אוסף שיטתי ומסודר של אזכורי הירושלמי שבספרות המפרשים שלפני הדפוס. מאגר זה גם כן מכיל הפניות לספרות מחקר על הירושלמי. והפניות לקטעי גניזה שפורסמו במשך השנים. לתיאור מפורט של המאגר ראה: פינצ'וק, משה, "מאגרי מידע לתלמוד הירושלמי", עלי ספר כב (תשע"ב), עמ' 165‑171.

הרצאה באותו נושא בקונגרס העולמי למדעי היהדות משה פינצ'וק: מאגרי מידע לתלמוד ירושלמי: תרומתן וערכן של מובאות מן הירושלמי בספרות הראשונים

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.