תקופות בתולדות ארץ ישראל
שם התקופה תחילה סופה
העת העתיקה 1500- 1100 -
ממלכת ישראל המאוחדת 1100 - 928 -
ממלכת יהודה 928 - 586 -
הפרסית 586 - 332 -
ההלינסטית 332 - 167 -
חשמונאים 167 - 37 -
הרומית 37 - 324
הביזנטית 324 638
הערבית 638 1099
הצלבנים 1099 1291
הממלוכית 1291 1571
העות'מאנית 1571 1917
המנדט הבריטי 1917 1948
מדינת ישראל


התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל מתוארכת בין השנים 586 לפנה"ס ל-332 לפנה"ס. לאורך רוב התקופה הייתה השליטה בארץ ישראל בידי האימפריה הפרסית. בתולדות עם ישראל מצוינת תקופה זו כתקופת שיבת ציון שהחלה עם הצהרת כורש, וראשית תקופת בית שני.

ראשית התקופה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת 586 לפנה"ס נחרב בית המקדש הראשון בידי הבבלים, וארץ ישראל הייתה נתונה תחת כיבוש בבל עד שנת 539 לפנה"ס. בשנה זו השלים כורש מלך פרס את השתלטותה של פרס על בבל, ושטחי האימפריה הבבלית ובתוכם גם ארץ ישראל עברו לשליטת האימפריה הפרסית.

בשנת 538 לפנה"ס פרסם כורש את קריאתו שזכתה לכינוי "הצהרת כורש" שבה, בין השאר, הרשה ליהודים לשוב לארץ ישראל ולהקים בה אוטונומיה יהודית. מלכי פרס לאחר כורש נטו חסד ליהודים, נתנו אישור לבניית בית המקדש השני ואישור רשמי לכיסוי הוצאותיו מקופת הממלכה, אך כדי לא לחזק סיכוי למרד הרחיקו את בית דוד מהשלטון בארץ יהודה.

במהלך כ-100 שנים מאז מתן ההצהרה החל היישוב היהודי בארץ ישראל בצמיחה מחודשת. נעשו מספר עליות מבבל לארץ ישראל שבראשן עמדו ששבצר, זרובבל, עזרא הסופר ונחמיה והן מתועדות בחלקן בספרים עזרא ונחמיה. בסך הכול עלו לארץ ישראל מבבל כ-50,000 יהודים.


הפתיח לערך התקופה הפרסית בארץ ישראל בויקיפדיה העברית - לקריאת המשך הערך הקש בקישורית

מטבעות נבחרות של התקופה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

המקור: אתר רשות העתיקות - אוצרות המדינה - הקש על התמונה ותגיע לדף המקור

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.