כתב יד הפטרות בנוסח שאמי בכתיבה נאה עם תרגום אונקלוס - דרום תימן תחילת המאה ה-18 כתב יד ספר הפטרות עם תרגום אונקלוס בנוסח שאמי, כתיבה נאה שנכתבה באזור דרום תימן, תחילת המאה ה-18. כ-150 עמודים. 22X16 ס"מ. דפים מנותקים, נזקי עש קשים עם פגיעה בטקסט. מצב גרוע. המקור: מורשת - אתר מכירות פומביות

התרגומים הארמיים למקרא לפי חיבורו של רפאל בנימין פוזן

  1. לשון הקודש והארמית - "הארמית המשיכה להתקיים גם לאחר מפלת אשור, לא רק בבבל יורשתה של אשור - כי אם גם בפרס שירשה את בבל, כמוכח מפרקי הארמית שבספרי דניאל ועזרא, ומן המילים הארמיות המרובות שבמגילת אסתר. בכך מובן גם הפסוק הארמי שבספר ירמיהו, כי לגולי בבל פנה ירמיהו בלשון הארמית, כמו שפירשו רש"י ורד"ק. ואכן נקבע להלכה שהלשונות הארמיים שבמקרא שווים במעלתם לכתבי הקודש.
  2. המציאות הלשונית בימי בית שני: ארמית - "הדבר ברור שהארמית שימשה כשפת היום-יום במיוחד בקרב פשוטי העם. מציאות זו היא הסיבה המרכזית שהובילה לכינון התרגום כבר בימי עזרא הסופר, לצורך עמי הארץ"
  3. התרגום מימות אונקלוס או מימי עזרא?- " ואמר רבי ירמיה, ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע... ותרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו, והא אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱ-לֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא (נח' ח, ח), ויקראו בספר תורת הא-להים - זה מקרא; מְפֹרָשׁ - זה תרגום; ושום שכל - אלו הפסוקין; ויבינו במקרא - אלו פסקי טעמים, ואמרי לה: אלו המסורת! שכחום, וחזרו ויסדום.(מגילה ג, א):
  4. אונקלוס הגר - "והנה, בין לדעת הבבלי ובין לדברי המדרש, אונקלוס מתגלה כדמות פלאים: בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, האימפריה האדירה בתבל, מוותר על מנעמי השלטון ומסתפח לאומה דוויה וסחופה; מקבל על עצמו את אמונת ישראל, מצטרף לחברת התנאים שביבנה ולומד מפיהם, עד שהוכר בעצמו כתנא. מטעם זה, לא רק רש"י ורמב"ן מפרשי התורה מרבים להישען עליו, גם הרמב"ם ראה בו סמכות פרשנית עליונה."
  5. התרגום המוסמך לתורה: תרגום אונקלוס - " והוא נחשב מאז אצל כל חכמי הדורות כתרגום הארמי המקודש והמוסמך לתורה. מעלתו וסמכותו נשמעים היטב בלשון רש"י, הקובע שהתרגום הוא "מסיני"
  6. תרגומים ארמיים נוספים: "תרגומי ארץ ישראל"; הפשיטתא -"מה מקורם של תרגומים אלה? ה
    1. "תרגום יונתן בן עוזיאל": זהו תרגום שלם לכל התורה המודפס בחומשים תחת השם "תרגום יונתן", ואולם ברור שייחוסו ליונתן הוא טעות כי יוב"ע תרגם נביאים בלבד... אחת הראיות החותכות לאיחור עריכתו של תרגום זה היא העובדה שיש בו רמיזה למוחמד מבשר האיסלם, ואולי אפילו למסעי הצלב. מנגד יש בו גם שרידים לתרגומים קדומים מימי המקדש.
    2. "תרגום ירושלמי": גם תרגום זה מודפס בחומשים. כינויו בפי החוקרים הוא "תרגום הקטעים" (=ת"ק), לפי שהוא קיים רק ל-850 פסוקים בתורה בערך.
    3. "תרגום ניאופיטי" (=ת"נ): תרגום שלם לתורה, שנתגלה בשנת תשט"ז בספריית הווטיקן, לשם התגלגל ממנזר בשם ניאופיטי (מכאן שמו). גילויו של כתב היד, שהוא משנת "הנהדר" (רס"ד), עורר בשעתו התרגשות רבה, בהיותו תרגום ארץ ישראלי נוסף על תרגומי ארץ ישראל הידועים לנו. הרב מ"מ כשר, שהפליג בחשיבותו ואף כינה אותו "תרגום ירושלמי השלם", הקדיש לחקירתו פרקים רבים בכרכים כד ו-לה של ספרו המונומנטלי "תורה שלמה".
    4. "תרגומי גניזה": שרידי תרגום רבים מן הגניזה הקהירית, שנוהגים לציינם "ת"ג" (=תרגומי גניזה).

ארבעת תרגומים אלה שונים מת"א בלשונם ובאופיים: בלשונם – כי הדיאלקט הארמי של התרגומים הירושלמיים הוא מן הארמית הגלילית (הדומה ללשון התלמוד הירושלמי), לעומת הארמית של ת"א הקרובה יותר לארמית הבבלית (כבתלמוד הבבלי). ובאופיים - שכן התרגומים הירושלמיים נחשבים לתרגומים חופשיים-מדרשיים, לעומת ת"א שהוא תרגום מילולי-פשטני. כל התרגומים האלה הופיעו במהדורות מדעיות.

    1. הפשיטתא: תרגום ארמי-יהודי נוסף הוא תרגום הפשיטתא ("הפשוט"). תרגום זה שונה מתרגומי ארץ ישראל "הירושלמים", בין מחמת לשונו הארמית-סורית ובין מצד אופיו המילולי, אף יותר מת"א. אף על פי שמוצאו אינו ברור, מקובל לראותו כתרגום יהודי וכגלגול של מסורת פרשנית-תרגומית קדומה.
  1. תרגום נביאים: יונתן בן עוזיאל - "כאמור, הכינוי "תרגום יונתן" לתרגום הנ"ל על התורה שגוי, כי לפי המסורת התלמודית יונתן בן עוזיאל, תלמידו המובהק של הלל הזקן, תרגם את הנביאים בלבד. תיוב"ע לנביאים נבדל מת"א לתורה בדרך החופשית שבה הוא מתרגם, ובהרחבתיו הסגנוניות שיסודן בלשונם הציורית של הנביאים.
  2. תרגום כתובים - "חוץ מלספרי דניאל עזרא ונחמיה, מצויים בידנו תרגומים ארמיים לכל ספרי הכתובים, ולשונם היא ארמית ירושלמית. גם תרגומים אלה מכונים בפי ההמון בטעות "תרגום יונתן", בניגוד למפורש בתלמוד"

קישור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ARAMAIC LEXICON PROJECT - קישור כללי]

בראשית תרגום.png

איך להגיע לתרגומים מאתר פרידנברג[עריכה | עריכת קוד מקור]

דוגמא, נמצא באתר שפתחתי

הקש לעיין הקטעי הגניזה האתר החדש. דרושה סיסמא

  1. בחירת תחום
  2. תרגומים ארמיים
  3. ספר בראשית
  4. בחירת המדף הרצויים
  5. בחירת בצפיה בתמונות או בתמונות הקטלוגיות
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.