צמח השבוע: וֶרְבֵּנָה רְפוּאִית טקסט: אמוץ דפני צילום: נעם עביצל

35195803 2141759919379454 4262220343621451776 n.jpg

ישנם צמחים צנועים שעיקר תהילתם אינה במראם המפואר, אלא בשובל הסיפורים והנסים הנגרר אחריהם. הוורבנה היא צמח לא בולט של בתי גידול לחים, המופיע לרוב כפרטים בודדים פה ושם. בארצות לחות יותר היא נפוצה בצידי דרכים, ולעתים גם כעשב רע. מימים קדומים נחשבת הוורבנה כצמח רפואי כול יכול, והיה מי שרשם לא פחות מ-175 שימושים רפואיים שונים. הצמח מייצר ארסנל שלם של חומרי הגנה המשמשים אותנו לרפואה, וכיום מנסים להפיק ממנה חומרים דוחי מזיקים לשימוש בהגנת גידולים חקלאיים. עקב חשיבותה הרפואית גם בימינו, פותחו ממנה זנים תרבותיים רבים, שחלקם משמש גם לנוי. מימים קדומים נחשב הצמח בעל יכולות על, החל מטיהור מרוחות רעות וכלה בהענקת כוחות פלאיים. באירופה האמינו שלצמח סגולה להקשות ברזל, וכן הוסיפו הנפחים ורבנה למים שבהם צוּנן ברזל לוהט. קליע שמרחו עליו ורבנה עשוי להרוג מכשפות. הוורבנה שימשה הן להכנת שיקויי פלאים והן לביצוע מעשי כשפים הדורשים אומץ מיוחד. מכשפה שמורחת עצמה בוורבנה אינה נראית בלילה, בעוד אדם רגיל שיעשה זאת "יתמלאו כל משאלותיו" וגם יהיה מוגן מפני מכשפות. כאשר נשלח ברומא ניג צבאי למשימת שלום או לקריאת תגר, היו מעטרים את ראשו בזרי ורבנה. הצמח מכונה ה"עשב הקדוש" ו"עשב הצלב" גם מכיוון ששימש לטיהור מקדשים בעת העתיקה וגם מתוך האמונה ששימש לריפוי פצעיו של ישו.

מאתר צמח השדה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ורבנה רפואית היא צמח רב-שנתי זקוף, עדין ומסועף דלילות, הגדל בגדות-נחלים. גובהו עד 80 ס"מ. הצמח מכוסה שערות לבנות קצרצרות. הגבעול ממוקצע, חתכו מרובע. העלים נגדיים. העלים התחתונים שסועים–מנוצים פעם אחת לאונות בלתי-סדירות, העלים העליונים שלמים, משוננים. ורבנה רפואית פורחת מאפריל עד אוקטובר, בעיקר בקיץ, כצמחים רבים של גדות נחלים שאין להם בעיה של אספקת מים בקיץ. התפרחת שיבולת צפופה, מתרווחת עם היפתח הפרחים. הפרח קטן (4 מ"מ), צבעו לילך–כחלחל. לגביע 5 שיניים קצרות, לכותרת צינור ארוך וכפוף כקשת, ואוגן ובו 5 אונות, קצת בלתי שוות. יש המתייחסים אליו כאל דו-שפתני. ורבנה רפואית גדלה במקומות לחים – בגדות נחלים, צידי דרכים וגם בשדות נטושים לחים. היא נפוצה בכל אזורי הארץ פרט לדרום הנגב. תפוצתה העולמית משתרעת בחלקים נרחבים של חצי הכדור הצפוני. השם ורבנה משמעו (בלשון הקלטית) "מרחיק אבן", בגלל אמונת הקדמונים כי בכוחו של הצמח לרפא מקרים של אבנים בשלפוחית השתן. הרומאים קידשו את הצמח לונוס, והאמינו בכוחו לעורר אהבה. עוד אמונות ייחסו לו הצלחה במלחמה, כוח לרפא פצעי-קרבות ולהעניק שם-נצח לגיבורים. ברפואה העממית כיום הוא נחשב למסייע להורדת חום, נגד כאב ראש, דלקת עיניים ואוזניים, פצעים בעור, עצבנות ונדודי-שינה. בסוג 250 מינים, רובם באזורים טרופיים וממוזגים באמריקה. מהם 4 ששימשו בסיס לפיתוח של מגוון גדול של צמחי נוי. 2 מינים בארץ.

כתב מייק לבנה

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.