הגמרא בסנהדרין מביאה דו שיח שהתקיים בין חכמי ישראל לבין דוד המלך בנוגע למצב הכלכלי הקשה ששרר בעם, קודם שהתחיל דוד במלחמותיו:
"כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו. אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין לפרנסה! אמר להן: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחולייתו. אמר להם: לכו פשטו ידיכם בגדוד. מיד יועצין באחיתופל, ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים" (סנהדרין ט"ז.).
מה פירוש חוליית הבור?[]
הרשב"ש בתשובה (תקפז) מסביר: "ופירוש חולייתו כשתחפור הבור מאותו העפר לא יתמלא הבור" - היינו שדרך הטבע היא שלא ניתן למלא בור ע"י אותה כמות עפר שנכרתה ממנו, שכן לעולם ימעט העפר קצת. על פי זה מסביר הרשב"ש את הגמרא בסנהדרין - חכמי ישראל ענו לדוד שהם זקוקים לסיוע כלכלי מבחוץ, שכן אנו, שיצרנו את החיסרון, לא מצליחים בכוחות עצמנו למלא אותו. הסבר זה מתיישב גם עם הגמרא בברכות - ה"חור" שנוצר בשמיים לא יוכל להיסתם ע"י מה שיצר את החור
המקור: זאב לוין, עלון ישיבת הר עציון דף קשר 1101