וילה טורלוניה

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

Palazzo Principale — הביתן המלכותי, הראשי,( il Casino Nobile), צילם: Howardhudson

וילה טֹ‏ורלוֹ‏נִיָ‏ה (באיטלקית: Villa Torlonia) היא גן ציבורי של עיריית רומא, השוכן ברחוב נומֵנטָ‏נַ‏ה (Nomentana) וכולל שלושה מבנים המשמשים למוזיאונים. מוזיאון רביעי צפוי להיפתח במקום מוזיאון השואה ברומא ( Museo della Shoah). יפעל בו גם המרכז לדקומנטציה של השואה שיוקם בשיתוף פעולה עם הקרן להנצחת השואה של שפילברג וכן יוקם במקום אתר לזכר יהודי רומא שנספו בשואה. (התוכנית כנראה לא תצא לפועל)

הווילה, אחת מהחדישות ברומא, היא בעלת תכנון נאו קלאסי מיוחד ונוף הגן הסובב אותה נושא אופי אנגלי. בתחום הווילה ישנן יצירות אמנות המפוזרות ברחבי הגן. אזור הווילה מוכר גם בשל הקטקומבות היהודיות, שנמצאו בו בשנת 1919. הווילה הוקמה על ידי הבנקאי "ג'יובני טורלוניה" (Giovanni Torlonia) אשר הנציח במבנה אלמנטים נאו-קלאסיים. פרסומה של הווילה בא בשל היותה למקום מושבו של שליט איטליה בניטו מוסוליני בשנים 1925-1943. מאז 1978 הווילה היא רכושה של עיריית רומא ואתריה פתוחים לקהל הרחב.

תולדות הוילה[]

מֵקִים הוילה "ג'יובני טורלוניה" קיבל את התואר "מרקיז" בשנת 1797. במטרה לבסס את המעמד החדש שלו הוא קנה וילה ברחוב נומֵנטָ‏נַ‏ה . על האדריכל "ג'יוספה ולדייר" הוטל התפקיד לבנות את הוילה, שתהיה ברמה של שאר הוילות המכובדות ברומא, כמו למשל וילה בורגזה. בין השנים 1802 - 1806 הוא המיר את המבנה שנרכש לארמון אלגנטי בהתאם לאדריכלות נאו-קלאסית, הבאה לשחזר את הבניה ביוון וברומא העתיקה. (ראה המבנה המרכזי למעלה ומבנה התאטרון בגלריה למטה) האדריכל גם תכנן את הגן ועיצב בו שדרות עצים ישרות וסימטריות, כאשר במרכז הגן נמצא הארמון. בשנת 1832 האדריכל והצייר "ג'יובני קאראטי בטיסטה" ( Giovani Caretti Batiste ) העשיר והרחיב את אוספי המבנים, הפסלים ויצירות אומנות אחרות בתחום הוילה. כך בנה שרידים עתיקים "מדומים": ). הוא בנה גם אמפיתאטרון (Anfiteatro), בית קפה וכנסייה קטנה שאינם היום בגן. בשנת 1925 שליט איטליה בניטו מוסוליני שכר את המבנה בשכר דירה סימלי של לירה איטלקית אחת לשנה. בזמן ביצוע השיפוצים באתר, לאחר סיום מלחמת העולם השניה התגלו במרתף הוילה שני מקלטים תת קרקעים, להגנה מפני הפצצה אוירית. המקלטים נבנו על ידי מוסוליני והנסיך טורלוניה בקטקומבות היהודייות שנמצאו במקום. החל משנת 1943 הייתה הוילה נטושה עד שנרכשה בשנת 1978 על ידי עירית רומא והועמדה לרשות הציבור.

ראו גם:הקטקומבות בוילה טורלוניה, רומא: תובנות חדשות לאור עבודות שימור

שלוש עשרה המבנים[]

הוילה מאופיינית בכך שמצויים בה שלושה עשר מבנים: עם מיסתורין, דמיוניים ודמויות מעולם אחר, בהיקף שלא מקובל בארמון רומאי. לכל מבנה יש אופי משלו:

בית ההתחדשות - ((Casa Rinascimentale), מבנה לאורחים .
"הביתן ה"סיווטי" - (Il Casino delle Civette ) - שנקרא גם ארמון הינשוף וקודם הבית השווצרי.
"ביתן הנסיכים" - מהמאה ה-16
"סרה מורסקה" - (Serra Moresca) הבית הירוק בסגנון נאו-מורי.
התיאטרון.
האגם.
מחנה האתלטיים.
"מקדש סאטורנו" ( Tempio di Saturno )
"במת המעיינות" (la Tribuna con Fontana)
חורבות עתיקות מדומות.
מערה סודית.
הובאו לוילה שני אובליסקים גדולים מאבן גרניט אדומה, דמוי אובליסקים ממצרים, אך למעשה הובאו מצפון איטליה לזכר הוריו של מייסד הוילה.
בשנת 1842 הובאו לוילה: עמודי - כבוד, פסלים אחדים ובמה לחגיגות.

לכן, כאשר הארמון נפתח לציבור, הוא זכה לתגובות נלהבות מהציבור.

שלושת המבנים המרכזיים של הארמון הם:

הביתן הראשי[]

בו מצוי אולם רחב ידים, הקרוי בשם רחבת הריקודים. האולם מואר מחלונות גדולים מכל צדדיו. הפאר שבו בה לידי ביטוי בציורים הגדולים על קירותיו ועל הפסלים המצויים בו בכל מקום בו עובר המבקר. הביתן הוא הביתן המלכותי. היום נערכות בו תערוכות אומנות מתחלפות.

ביתן הנסיכים[]

הביתן היה במקורו בית הכפרי. בו נבנה היקב של ראש המנזר (Vigna Abati). בשנים 1835-1840 המבנה שופץ בסגנון המאה ה-19. המבנה חובר ל"ביתן הראשי" במסדרון תת קרקעי ושימש לבעל הוילה לקבלת פני המבקרים.

בכניסה הנוכחית למבנה נראה תבליט המתאר את נצחון אלכסנדר מוקדון על בבל. באולמות הפנימיים של הביתן יש שלוש ציורים גדולים: מבט על יוון העתיקה,על רומא העתיקה ומפרץ נפולי.

הביתן ה"סיווטי"[]

הביתן ( ראה בגלריה למטה) נבנה בסגנון נאו-מורי^[1]אשר זכה לתחיה ואומץ על ידי האדריכלים בארה"ב ובאירופה בעידן אדריכלות רומנסקית אשר ראה באימוץ אומנות מזרחית מגמה רצויה, במקביל להחיות את סגנון הבנייה הרומי. מאז מחצית המאה ה-19, הקישוטים המזרחים החליפו את ההקישוטים הקלסיים והגותיים. מוטיבים רבים הגיעו מקונסטניפוליס האימפריה העותומנית ומאנדלוסיה ( חצי האי האיברי).

גלריית תמונות[]

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

↑ כמו בתי הכנסת הגדולים באיטליה, לדוגמא של פירנצה

[1] כמו בתי הכנסת הגדולים באיטליה, לדוגמא של פירנצה

[1]