הועתק מהערך בויקיפדיה העברית
ויקיפדיה העברית היא אנציקלופדיית אינטרנט חופשית ושיתופית הכתובה בעברית. ויקיפדיה העברית מהווה חלק מפרויקט ויקיפדיה הבינלאומי והיא מופעלת על ידי קרן ויקימדיה - אגודה בינלאומית ללא מטרת רווח. החומר שמתפרסם בוויקיפדיה כפוף לרישיון חופשי של Creative Commons מסוג CC-BY-SA, ולפיכך היקף זכויות היוצרים עליו מצומצם מאוד. כיום יש בוויקיפדיה העברית 9,890 ערכים.
בדומה לוויקיפדיה בשפות אחרות, גם בוויקיפדיה העברית הגולשים יכולים להשתתף בכתיבה ובעריכה. ויקיפדיה העברית מתאפיינת במספר משתתפים גבוה יחסית למספר דוברי השפה, במספר עריכות גבוה ובהשתתפות ערה בדיונים הנערכים בדפי השיחה של הערכים. מנוע החיפוש גוגל נותן לוויקיפדיה העברית, בדרך כלל, מקום גבוה ברשימת תוצאות החיפוש של מילים בעברית, וממנו מגיעים אליה רוב המבקרים.
מי שולט על הויקיפדיה העברית[]
מהכתבה:
לדוד שי יש שגרה קבועה כבר 15 שנה. בכל בוקר בשעה 06:00, לפני כל דבר אחר, הוא עובר על כל הערכים שהוספו או נערכו בלילה בוויקיפדיה בעברית. בממוצע יש כמה מאות כאלה, ולוקח לו כשעה וחצי לעבור על כולם, לתקן מה שצריך או למחוק כליל את אלה שלא נראים לו מתאימים. בערב, כשהוא מסיים את עבודתו בחברת מחשוב גדולה וחוזר לביתו בהרצליה, שי (67) עובר על כל העריכות שנעשו במשך היום. אם מציצים בגיליון הנוכחות שלו, אפשר לראות שגם רבים מסופי השבוע שלו מוקדשים לאנציקלופדיה החינמית. למען האמת, גם השעה 04:00 לפנות בוקר היא שעת עריכה קבועה. ולעתים גם 02:00 בלילה.
עם ממוצע של כמעט ארבע שעות עריכה ביום, שי הוא שיאן ויקיפדיה בישראל, ואולי הפרצוף המוכר ביותר מבין חברי הקהילה. בעשור וחצי האחרון הפך לזקן השבט של הוויקיפדים (כפי שהם מכנים את עצמם) ותרומתו למפעל אדירה: 280,273 עריכות, 3,799 ערכים חדשים שפתח בעצמו, וכמעט 10,000 ערכים שמחק לאחר שהוגדרו "נטולי חשיבות אנציקלופדית". בין הערכים שפתח ניתן למצוא את "העסק הביש", "טבח כפר קאסם", את "ארבע פעולות החשבון" ואת הערך "אנציקלופדיה". בסך הכל, תרם שי 166 מגה ביט של טקסט לאתר. לשם השוואה, קובץ טקסט של התנ"ך (כולל ניקוד ופירושים) שוקל 21.4 מגה ביט. אפשר לטעון שהוא אחד האנשים המשפיעים במדינה. כל מי שפתח אי פעם ערך בוויקיפדיה נתקל בטקסט שעבר תחת ידו.
- הארץ 28 דצמבר 2018אלה האנשים ששולטים בידע שלנו: מאחורי הקלעים של ויקיפדיה העברית
תיאור כללי[]
תמונת מסך מאחת הגרסאות של הערך ויקיפדיה העברית, אחד מבין 9,890 ערכים
ויקיפדיה העברית היא אנציקלופדיה כללית. בניגוד לאנציקלופדיות מודפסות שבהן קיימים שיקולי הוצאה לאור, בוויקיפדיה העברית אין הגבלה רשמית על אורך הערכים ועל מספרם. המגבלה היחידה המוצבת על נושאי הערכים היא היותם נושאים אנציקלופדיים. הגדרת נושא כאנציקלופדי מתירנית יותר בוויקיפדיה העברית יחסית לאנציקלופדיות אחרות בעברית, דוגמת האנציקלופדיה העברית. ערך יכול להיפתח על ידי כל משתמש, רשום (מזוהה על ידי כינוי) או לא רשום (מזוהה על ידי כתובת IP), והרחבתו או צמצומו יכולים להעשות בכל עת על ידי כלל המשתמשים. ערך שלא עומד בסטנדרטים הנהוגים בוויקיפדיה העברית עלול להימחק במחיקה מהירה או בהצבעת מחיקה שבה רשאים לקחת חלק משתמשים פעילים בלבד[1].
ערך קצר שיש בו חוסר משמעותי של מידע מוגדר כקצרמר[2]. ערכים שיש בהם בעיות עריכה, כאלו הדורשים שכתוב מלא או חלקי, וערכים שיש צורך להשלים אותם מסומנים באופן בולט על ידי תבניות המיועדות לכך.
רוב הערכים בוויקיפדיה העברית מתאימים לקוראים מחטיבת הביניים ואילך. חלקם דורש ידע קודם שמסופק בדרך כלל על ידי קישורים פנימיים לערכים בסיסיים יותר. קישורים פנימיים משמשים גם להפניה לערכים משיקים שהנושא שלהם מוזכר בערך. בנוסף, הערכים כוללים הפניות לאתרי אינטרנט חיצוניים שאמורים להרחיב על נושא הערך ("קישורים חיצוניים") ולמקורות לא מקוונים ("לקריאה נוספת"). אם קיימים ערכים זהים בגרסאות של ויקיפדיה בשפות אחרות, הם מסומנים בעזרת קישור מיוחד הקרוי בינוויקי[3].
אופן התנהלות[]
העיקרון היסודי עליו מושתתת ויקיפדיה העברית קובע כי לכל המשתמשים, בין אם הם רשומים ובין אם אלמונים, יש זכות לערוך ערכים. עריכתם נבחנת בידי אחרים, שרשאים לשנותה. העריכה נבחנת על פי תרומתה לשלמות הערך, לאמינותו וליכולת להבין אותו. קהילת ויקיפדיה משתדלת לבחון עריכות לפי ערכן ולא לגופו של תורם. בפועל, עריכה של משתמש לא מוכר, בין אם הוא חדש ובין אם בחר לא להירשם למערכת, נבחנת באופן ביקורתי יותר מחשש לשגיאות ולהשחתות. כך או כך, ניתן לשחזר כל שינוי על בסיס הגרסאות הקודמות של הערך, כך שהשחתות מזיקות באופן זמני בלבד. הגרסאות הקודמות של הערך נגישות לכל וניתן לשחזר אליהן בזריזות.
בראש ויקיפדיה בכלל וויקיפדיה העברית בפרט עומדת קרן ויקימדיה שבראשה מכהן חבר נאמנים נבחר. מעורבותם של ראשי קרן ויקימדיה בהתנהלות ויקיפדיה העברית מצומצמת מאוד. עם זאת, להחלטות של הקרן יש השפעה על ויקיפדיה העברית. למשל, ההחלטה לאפשר שימוש בתמונות במסגרת שימוש הוגן התקבלה בוויקיפדיה העברית בעקבות נוהג דומה במהדורות המיזם בשפות אחרות.
בוויקיפדיה העברית השתרש נוהג לנסות להגיע להכרעות בענייני עריכה באמצעות דיון בדף השיחה של הערך הרלוונטי. אם לא מושגת הסכמה כללית בדיון, ניתן לפנות לאחד המשתמשים לשמש כמפשר או בורר, אולם החלטתו של הבורר אינה מחייבת. אפשרות נוספת היא לפנות להצבעת מחלוקת שבה רשאים להשתתף משתמשים בעלי ותק מסוים ורמת פעילות מינימלית. דיונים בסוגיות מדיניות רחבות יותר מתנהלים בדף המכונה "מזנון". כאשר נדרשת הכרעה ברורה בסוגיה מדינית השנויה במחלוקת, מגובשת "הצעת חוק" סדורה המובאת להצבעה בדף המכונה "פרלמנט".
לאכיפת ההחלטות, לשחזור ההשחתות ולטיפול במשחיתים סדרתיים אחראים כלל המשתמשים, אך ישנה שכבה של עורכים הפעילים במיוחד בנושא, ולהם כלים המקלים עליהם בהגנה על ערכים. בראש מדרג ההרשאות של ויקיפדיה העברית עומדים הביורוקרטים. מתחתיהם מפעילי המערכת, שאותם ממנים הביורוקרטים על פי המלצת הקהילה. כיום, ישנם 6 מפעילי מערכת. למפעילים אין זכויות יתר רשמיות בהכרעה בענייני עריכה והחלטות מדיניות. יש להם יכולת לחסום משתמשים וכתובות IP מעריכה בוויקיפדיה, להגן על ערכים מפני עריכה, לשחזר השחתות במהירות, למחוק ערכים ולשנות את ממשק האתר. הרשאות המפעיל מאפשרות לעיין גם בגרסאות קודמות של ערכים, שנמחקו עקב הפרת זכויות יוצרים, או כללים אחרים הנהוגים בוויקיפדיה. פעולות מפעילי המערכת והביורוקרטים מתבצעות ככל פעולה אחרת באופן שקוף, והן נתונות לביקורת קהילת עורכי ויקיפדיה ואף קוראים מבחוץ.
ביקורת[]
בצד הערכה ופירגון, נשמעת גם ביקורת על אופן התנהלותה של ויקיפדיה העברית. יש הטוענים שהיא כוללת ערכים שאינם אנציקלופדים כמו ערכים על כוכבנים שוליים או דיווחים חדשותיים. מנגד קיימת טענה שוויקיפדיה איננה צריכה להיצמד להגדרה הישנה של אנציקלופדיה כיוון שכיום אין למעשה מגבלת מקום אמיתית וויקפדיה צריכה להכיל את סך הידע האנושי.
טענה נוספת נוגעת לפתיחות קהילת העורכים כלפי תורמים חדשים. יש הטוענים שקהילת ויקיפדיה מגלה יחס נוקשה כלפי תורמים חדשים ושההשתלבות בציבור הכותבים איננה קלה. מנגד, קיימת טענה שהיחס הוא מאיר פנים והנוקשות היחידה היא תוצאה של הקפדה על איכות.
היסטוריה[]
2003[]
ויקיפדיה העברית החלה דרכה ב-8 ביולי 2003 (כאן ניתן לראות את העריכה הראשונה לעמוד הראשי). מעט לאחר מכן תורגמו דפי הממשק מאנגלית והתאפשרה תחילת העבודה השוטפת. ב-9 ביולי נוצר הערך הראשון, מתמטיקה (כאן ניתן לראות את הגרסה הראשונה של הערך). מבין המשתמשים הראשונים של ויקיפדיה העברית, רותם דן, סטודנט למתמטיקה, היה הדמות הבולטת ביצירת ממשק עברי לוויקיפדיה. דוד שי, שנמנה אף הוא על המשתמשים הראשונים של ויקיפדיה העברית, הפך עם הזמן לדמות הבולטת במיזם ונכון לשנת 2009 הוא מחזיק במספר העריכות הגבוה ביותר מבין כלל המשתמשים.
ב-25 באוקטובר 2003, שלושה חודשים וחצי לאחר ייסודה, נכתב הערך ה-1,000 של ויקיפדיה העברית.
2004[]
פורטל אדריכלות - אחד מהפורטלים המומלצים של ויקיפדיה
בתחילת שנת 2004 היו בוויקיפדיה העברית יותר מ-2,000 ערכים (כך נראה אז העמוד הראשי של ויקיפדיה העברית).
בוט יישובים שהורץ במהלך פברואר 2004 יצר ערכים ליישובי ישראל על פי מידע סטטיסטי מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במרץ 2004 מונה דוד שי לביורוקרט, מה שאפשר לו למנות מפעילי מערכת חדשים ולהקטין את התלות בסיוע של אנשי ויקיפדיה העולמית. ב-22 ביולי נערך מפגש ראשון של ויקיפדים בתל אביב.
בחודש אוגוסט ניסו משתמשים לא מזוהים להשתמש בוויקיפדיה כדי להכפיש את הסופר אמנון ז'קונט. בדיעבד התברר שהייתה זו סנונית שבישרה את פרשת הסוס הטרויאני, פרשה שהתפרסמה באמצעי התקשורת כמעט שנה לאחר מכן[4].
במהלך חודש ספטמבר נכתב הערך ה-10,000 של ויקיפדיה העברית. באותו חודש נכתב גם הערך המיליון בוויקיפדיה בכל השפות[5].
בשנת 2004 החלו להיכתב ערכים במסגרת מיזמים פרטיים של משתמשים שיצרו רשימת ערכים העוסקים בנושא מסוים. כך למשל נכתבה סדרת ערכים שעוסקת ברצח קנדי וסדרה אחרת שבמרכזה אי הפסחא. בתחום המתמטיקה ניתנה אז אפשרות להשתמש בממשק נוסחאות דמוי LaTeX [6]. הדבר שיפר את עיצוב ערכי המתמטיקה ושאר הערכים המדעיים. באוגוסט 2004 השיק טל כהן את פרויקט "בית השיטה" שמטרתו להבטיח שוויקיפדיה העברית תכלול רשימת ערכים בסיסית הדרושה לאנציקלופדיה מודרנית[7].
2005[]
בינואר 2005 הגיע ג'ימי ויילס, מייסד פרויקט ויקיפדיה והעומד בראשו, לביקור בישראל. הוא נפגש עם ויקיפדים ונשא הרצאות. הסיקור התקשורתי של ביקורו העלה את המודעות לפרויקט.
בתחילת מרץ אושר העיצוב החדש של העמוד הראשי, והוכנסו בו שינויים ניכרים שמטרתם הייתה להפוך את החזית של ויקיפדיה העברית למרשימה יותר. כתוצאה משיפורים שחלו בתשתית השרתים של ויקיפדיה העולמית, הפכה הגלישה בוויקיפדיה למהירה יותר במהלך השנה.
ב-29 במאי 2005 נוצר הערך ה-20,000.
2006[]
ב-24 בדצמבר 2006 חגגה ויקיפדיה העברית 50,000 ערכים]]
שתי יוזמות לעידוד כתיבת הערכים נערכו בשנה זו:
- ב-1 במרץ 2006 יצאה לדרכה התחרות הראשונה של "מקצרמר למובחר" שזכתה להיענות רבה מצד הקהילה והולידה שורה של ערכים מומלצים.
- ב-30 באפריל 2006 החלה מתקפת האיכות הראשונה, בנושא קולנוע ישראלי. במסגרת מתקפות האיכות מתמקדים כותבי ויקיפדיה בנושא מסוים, ועובדים על ערכים הקשורים לו לאורך זמן מוגבל. בין הנושאים שהוקדשו להם מתקפות איכות ניתן למצוא את: ברזיל, בית המקדש, לבנון, יוון העתיקה, כימיה, השואה, הממשל בישראל, מזון ועוד.
הראל, שמשמש כיום כאחד הביורוקטים של ויקיפדיה העברית, היה מעורב בקידומן של יוזמות אלו.
בין יוזמות הכתיבה הפרטיות שהחלו בשנה זו ניתן להזכיר את פארקים ואתרי נופש של חברת וולט דיסני, תחבורה ציבורית, הבחירות בישראל, קתדרלות גותיות ועוד.
ב-15 בדצמבר 2006 התקיים מפגש חנוכה תשס"ז לציון 50,000 ערכים. במפגש נכחו כ-100 ויקיפדים ובמסגרתו עלה לדיון הרעיון של הקמת עמותת ויקימדיה הישראלית. ב-24 בדצמבר נוצר הערך ה-50,000.
2007[]
ב-3 ביוני 2007 מינה דוד שי את הראל ומגיסטר לשמש כביורוקרטים בנוסף אליו. הצעת המינוי זכתה לתמיכה רחבה בקהילה.
במקביל, הוקמה עמותת ויקימדיה ישראל.
בסוף שנה זו עמדה ויקיפדיה על סף הערך ה-70,000, שנכתב ב-8 בינואר 2008.
2008[]
ב-14 במרץ חצתה ויקיפדיה העברית את רף 5 מיליון העריכות.
ב-2 באוגוסט נכתב הערך ה-80,000.
2009[]
התפלגות אורכי הערכים בוויקיפדיה העברית בסוף אוקטובר 2009 (בסולם לוגריתמי, לפי בסיס 2)
ב-30 במרץ נכתב הערך ה-90,000.
ב-1 באפריל נוספה לעמוד הראשי הפינה "תמונת היום".
ב-3 במאי נערך באוניברסיטת תל אביב, לראשונה בישראל, כנס "Wikipedia Academy". הרצאת הפתיחה הייתה של סו גרדנר, מנכ"לית קרן ויקימדיה.
ב-5 ביוני הוחלף עיצובו של העמוד הראשי של ויקיפדיה העברית בעיצוב חדש.
- ראו גם: ויקיפדיה: ציוני דרך
ויקיפדיה בחברה הישראלית[]
במהלך השנים הלך וגבר משקלה של ויקיפדיה העברית כמאגר ידע לשירותם של דוברי עברית, והדבר בא לידי ביטוי הן במספר גדל והולך של ציטוטים והסתמכות על ויקיפדיה העברית, והן בעניין שמגלים אמצעי התקשורת באירועים הקשורים בוויקיפדיה העברית ובוויקיפדיה העולמית.
בדצמבר 2005 החל המילון הממוחשב בבילון להציע גם את שירותי ויקיפדיה למשתמשיו. בבילון עצמו נמכר בתשלום, אך תוסף ויקיפדיה ניתן לרוכשי בבילון ללא תשלום נוסף. המילון מציג את פסקאות הפתיחה של כל ערך, והקורא המעוניין בהרחבה מקבל קישור לוויקיפדיה עצמה. בדרך זו הפכה ויקיפדיה לנגישה יותר למשתמשי בבילון. מילון מורפיקס הממוחשב מציע שירות דומה בחינם החל מ-2008.
בינואר 2006 השיק פורטל "וואלה!" את מיזם "וואלה! פדיה", בו הוא העתיק גרסה סטטית של ויקיפדיה לשרתיו. הערכים מוצגים באתר "וואלה!" עם פרסומות. גרסה סטטית זו הייתה אמורה להתעדכן מפעם לפעם, אך אתר "וואלה!" לא עשה כן.
הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית יזמה מהלך שבמסגרתו כתבו סטודנטים בפקולטה עשרות ערכים בדיני נזיקין בוויקיפדיה העברית[8]. מיזמים דומים נפתחים מדי פעם וזוכים בדרך כלל לתמיכה ולעזרה של קהילת הכותבים הקבועים.
בחודש יולי 2007 יצא לאור בעברית הספר הראשון שגיבור עלילתו עוסק בעריכה בוויקיפדיה העברית בשעות הפנאי ("מתים לא חורצים לשון" מאת אריה ענבר, גם הוא כותב פעיל בוויקיפדיה העברית).
ויקיפדיה כקהילה[]
הלוגו של ביטאון ויקיפדיה העברית, "הטילדה הרביעית"
לכותבים ולעורכים הוותיקים בוויקיפדיה ("ויקיפדים") העברית יש היכרות כתוצאה מהכתיבה המשותפת, ועם הזמן נוצרה קהילה חברתית. אחת לכמה חודשים נפגשים עורכי ויקיפדיה ליום עיון או לפיקניק משותף[9], ובין ויקיפדים רבים מתקיימים קשרי ידידות. לעתים ניתן למצוא בין הכותבים והעורכים בני משפחה אחת, כגון אחים, הורים וילדים וזוגות נשואים.
תוך כדי הכתיבה בוויקיפדיה התפתח בקרב הכותבים עולם מושגים ייחודי[10]. הקהילה מפעילה ביטאון בשם "הטילדה הרביעית", בו מתפרסמים בין השאר חדשות על המתרחש בקהילה וטורים אישיים מאת העורכים.
ראו גם[]
- ציוני דרך בוויקיפדיה העברית
- ויקיפדיה:פרסומים בתקשורת
- קרן ויקימדיה
