מאוסף Valmadonna Trust Library

ספר ויקרא הוא השלישי מחמשה חומשי תורה. בהקדמה לפירושו כתב הרמב"ן את הדברים הבאים: "אחרי אשר בספר הראשון מתורת האלקים סיפר הכתוב בריאת העולם וחידושו והסתעפות הדורות הראשונים ועניני אבותינו הקדושים עד רדת יעקב וזרעו למצרים, ובספר השני סיפרה התורה מה שהרעו שם עמהם המצריים בגלות ושעבוד ויגאלם ה' על ידי משה ואהרן והנסים שנעשו להם במצרים ועל הים ובדרך המדבר עד בואם אל הר סיני וששם הגיעו כלם למעלת הנבואה וקבלו מפי הגבורה התורה והמצות ומה שחטאו שם בעגל ואיך נתכפר להם העוון ההוא ושעשו את המשכן כדי שתשרה ביניהם השכינה האלקית וההשגחה העליונה כמו שראו בעיניהם ביום שהוקם המשכן שענן ה' כסה את האהל וכבוד ה' מלא את המשכן, הוצרכה התורה לכתוב אחריו הספר הזה השלישי לבאר בו עבודת המקדש ואיכה יעבדו הכהנים את אלקיהם ויכפרו על בני ישראל מעונותיהם ושהם ישתדלו תמיד לעיין ולדעת תורת השם חוקותיו מצוותיו ומשפטיו להישיר את העם וללמדם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון כמו שאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו."

תחילת לימוד לטף - ספר ויקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

יעקב מאיר במאמרו לפרשת השבוע בעיתון הארץ כתב יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים וזאת על בסיס המובא במדרש תנחומא:

על פי מסורת עתיקה שנשמרה במשך מאות שנים בישראל, מתחיל כל ילד את לימודו ב"חדר" דווקא בפרשת ויקרא. הבחירה להיכנס לעולמה של תורה דווקא בפרשת הקורבנות נראית תמוהה ביותר. מדוע להתחיל מדיני הקורבנות הקשים ולא בסיפורי הבריאה שבבראשית או בסיפור יציאת מצרים שבשמות? "אמר רבי אסיא, למה הם מתחילים התינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו, ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו טעם חטא ועוון לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא שיהו מתחילין תחלה בסדר הקרבנות - יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים" (מדרש תנחומא צו יד).

ובאמת, אם נחשוב על נושאי העומק של ראשי הספרים, נמצא שם נושאים היכולים להיות קשים לנפש הילד. לא בתוהו ובוהו של ספר בראשית מבקש המורה להכניס את הילד לתורה וגם לא בגלות מצרים ובעבודת הפרך של ספר שמות. אלה נושאים שהמבוגר, החי בעולם שיש בו ריחוק, חטא, חוסר צדק וכאוס, ייטיב להזדהות אתם. הילד נכנס אל התורה כאשר אוהל מועד כבר בנוי וכבוד ה' מילא אותו. רק אז יפתח הילד את הספר וישנן את מלותיו הראשונות: "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר".

בלשון הכלל "יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים" אפשר למצוא מעין הטלת אחריות על הילדים. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים שכן אנו, המבוגרים, כבר איננו מסוגלים להבין עניינים כאלה. משהו בגישה הילדית לחיים - בתום, בישירות, בחוסר האמצעיות - יכול לאפשר לילדים להבין טוב יותר את שורש עבודת הקורבנות. התנועה הפנימית שהדריכה את קין והבל קהתה אצל המבוגרים אך בלב הילד היא עודנה חשופה.

יש בבחירה הזאת איזה היגיון דידקטי עתיק, פרה-מודרני, היגיון שאינו מתייחס ליכולותיו של הילד כאל בעיה שיש להתמודד עמה אלא כאל יתרון. רק ילד, בתמימותו, יכול להבין את הרגש הדק שצריך להתבטא בהלכות הקורבנות, את סוד הקירבה וההתקרבות.

ההקדמה של רבי יצחק אברבנאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי אשר בספר הראשון מתורת האלהים ספר הכתוב בריאת העולם וחדושו והסתעפות הדורות הראשונים ועניני אבותינו הקדושים עד רדת יעקב וזרעו למצרים.
ובספר השני ספרה התורה מה שהרעו שם עמהם המצריים בגלות ושעבוד ויגאלם ה' על ידי משה ואהרן והנסים שנעשו להם במצרים ועל הים ובדרך המדבר עד בואם אל הר סיני וששם הגיעו כלם למעלת הנבואה וקבלו מפי הגבורה התורה והמצות ומה שחטאו שם בעגל ואיך נתכפר להם העון ההוא ושעשו את המשכן כדי שתשרה ביניהם השכינה האלהית וההשגחה העליונה כמו שראו בעיניהם ביום שהוקם המשכן שענן ה' כסה את האהל וכבוד ה' מלא את המשכן.
הוצרכה התורה לכתוב אחריו הספר הזה השלישי לבאר בו עבודת המקדש ואיכה יעבדו הכהנים את אלהיהם ויכפרו על בני ישראל מעונותיהם ושהם ישתדלו תמיד לעיין ולדעת תורת השם חקותיו מצותיו ומשפטיו להיישיר את העם וללמדם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון כמו שאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וגו'.
ונאמר ובאת אל הכהנים הלוים וגו' והגידו לך את דבר המשפט. ונאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל וגומר. וראה עם זה לתת לכהנים מאת העם מזונם ההכרחי ודי ספוקם מבלי טורח עד שלא יטרידום וימנעום משלמותם בקשת צרכיהם וצרכי אשה ובנים. ולמעלתם רצה שיהיו מצויינים משאר העם בלבושיהם ומדותיהם ומעלותיהם השכליות ושלא יטמאו למתים ושלא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו מפני הדרת פניהם ושלא ישאו איזו אשה שתזדמן כי אם הראויה אליהם בטהרה ונקיות ושינזרו מיין ושכר בבואם לעבוד עבודה ושלא יקרב בעל מום ולא זקן לעבוד במזבח ושיהיו מקודשים בכל עניניהם כמו שאמר קדושים יהיו לאלהיהם וצוה את העם שיכבדו את הכהן כמו שאמר וקדשתו קדוש יהיה לך.
ולהיות עקר הספר הזה בלמוד הכהנים והיישרתם נקרא הספר הזה בדברי רבותינו ז"ל תורת כהנים. האמנם הי' הספר הזה מתחלק לשני חלקים ראשונים.

חלקי הספר
הא' הוא בקדושת הכהנים ודרכי עבודתם והוא מתחלת סדר ויקרא עד כמעשה ארץ מצרים שהם חמשה סדרים ומחצה.
והחלק הב' הוא בקדושת העם במה שיעשו ויזהרו ממנו וכמו שאמר והתקדשתם והייתם קדושים ובזה באו שאר סדרי הספר הזה. וגם באותו החלק הב' נתערבו מצוות ואזהרות מיוחסות לכהנים כמו שיראה בסדר אמור אל הכהנים. לפי שהיתה קדושת העם מתיחסת לקדושת הכהנים וקדושת הכהנים מקדשת את העם. ומבחינה הזו שמו חז"ל הספר הזה מכלל סדר קדשים לפי שהוא כלו בקדושת הכהנים וקדושת העבודה וקדושת העם גם כן.

נלמד למרות שהיום אינו נוהג
ויען וביען היתה ידיעת הקרבנות עם היותה מבוארת בפסוקי התורה נעלמת מאתנו היום הזה מפני שאינה נהוגה ואבדה העבודה ההיא בחרבן בית מקדשינו ותפארתנו וכמו שכתב הרב הגדול הרמב"ם בהקדמת פירושו למשניות סדר קדשים. גם שעניני הקרבנות הם מפוזרים ומפורדים בשאר ספרי התורה כי מהם כבר באו בסדר ואתה תצוה ומהם יבואו אח"כ בסדר נשא כקרבן הסוטה והנזיר וכקרבן הנשיאים ומהם בס' בהעלותך מקרבן הלוים ומהם הרבה בס' שלח לך. ומהם בס' קרח ממתנות הכהונה ומהם בס' חקת התורה מפרה אדומה. ומהם בס' פנחס מקרבנות התמידין והמוספים כלם. לכך ראיתי אני לזכור במקום הזה עניני הקרבנות כלם לא שאחדש אני בענינם דבר מדעתי כי לא אזוז ממה שיורו כתובי התורה ודברי הקבלה האמתית ואמשיך הדברים כפי מה שפירשם הרב הגדול המיימוני שכל יקר ראתה עינו אבל אסדר אני אותם ואקבצם מכל המקומות אשר נפוצו שם ואניחם באופן נכון ונאות ובדרך חלוקות מסודרות באופן שלא ימושו מפינו.

פרשת ויקרא
ובעבור שהיה הדבר נודע בשלמות כשיודע בסבותיו והתחלותיו אבאר עניני הקרבנות בסבותיהם ואעשה בלמוד הזה ארבעה פרקים. הפרק הא' בחומר הקרבנות. הפרק הב' בצורות הקרבנות המיחדות אותם. הפרק הג' בפועל הקרבנות רוצה לומר המביא אותם. הפרק הד' בתכלית הקרבנות רוצה לומר התכלית הכולל בהם. כי תכליות פרטי הקרבנות יתבארו אחר זה כל אחד במקומו:

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.