(הערך בסכנת מחיקה מהויקיפדיה העברית)

ועד ישובי הגולן הוא הארגון הנבחר המייצג את תושבי הגולן בנושאים שאינם באחריותן הישירה של הרשויות המקומיות. תפקידו המרכזי של ועד יישובי הגולן, הוא פעולה להבטחת המשך ריבונות ישראל על הגולן וניהול מאבק נגד נסיגה מהגולן.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הועד בגלגולו הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועד יישובי הגולן קם בשנת 1969, כשנה וחצי לאחר שחרור הגולן במלחמת ששת הימים וחידוש ההתיישבות היהודית בגולן. באותן שנים הגולן היה שטח מוחזק בידי צה"ל, מנוהל בידי ממשל צבאי, ללא רשויות אזרחיות. ועד יישובי הגולן נבחר כגורם המייצג את היישובים. הוועד פעל למעל הקמת יישובים חדשים בגולן, חיזוק היישובים הקיימים, קליטת תושבים חדשים והעלאת אמצעי ייצור בגולן. במקביל, פעל הוועד למען החלת הריבונות הישראלית על הגולן ולחיזוק היחסים עם התושבים הדרוזיים.

עם פלישת צבא סוריה לגולן במלחמת יום הכיפורים, פונו היישובים היהודיים מהגולן. כעבור עשרה ימים, לאחר שצה"ל שחרר את הגולן וגירש את כוחות סוריה, החלו תושבי הגולן לשוב לבתיהם. תחילה עלו הגברים בלבד והחלו לשקם את ההריסות, ועם שוך הקרבות הצטרפו אליהם גם הנשים והילדים.

מיד לאחר המלחמה, גיבש ועד יישובי הגולן את דרכו בעקבות המלחמה. הוועד החליט לפעול למען הקמת עיר ישראלית בגולן, יישוב מרכז הגולן – אזור שלא היו בו יישובים ובו התרחשה הפלישה הסורית, וסיפוח הגולן לריבונות מדינת ישראל. אלה הנושאים בהם התמקד הוועד בשנים שלאחר המלחמה.

אולם בחודשים הראשונים של 1974 עיקר פעולתו של הוועד היה מאבק לחיזוק עמדתה של מדינת ישראל במו"מ עם סוריה על הסכם הפרדת הכוחות, וחיזוק עמידת הממשלה בלחץ האמריקאי. במו"מ זה דרשו הסורים נסיגה מהגולן, וממשלת ישראל התנגדה לכך. במשך חודשים נוהל מו"מ בנושא. ועד יישובי הגולן הוביל מאבק נגד נסיגה אל מעבר לקו הסגול – הקווים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. המאבק כלל הפגנות, שביתת רעב של אנשי רוח ליד לשכת ראש הממשלה והקמת הישוב קשת (מושב), תחילה בתוך קונייטרה, ולאחר מכן בנקודת הקבע ליד חושניה, במרכז הגולן.

בהסכם הפרדת הכוחות רוב שטח הגולן נשאר בידי ישראל, אך לא נמנעה לחלוטין נסיגה מן הקו הסגול – ישראל נסוגה מקונייטרה. עם זאת, המאבק מנע הסכמה לדרישות הסוריות לעקירת יישובים ישראליים ולוויתור על שטחים חיוניים לביטחון.

פעולת ועד יישובי הגולן בתקופת ממשלת רבין הראשונה להקמת גוש יישובים במרכז הגולן ולהקמת העיר קצרין נחל הצלחה. קצרין עלתה על הקרקע ב-1977 ובאותן שנים קמה ההתיישבות במרכז הגולן.

עיקר פעולת הוועד התמקדה במאבק להחלת הריבונות על הגולן. הנכונות של ישראל לסגת מסיני, חיזק את תחושת תושבי הגולן שיש לקבוע ריבונות ישראלית, לאחר שהתברר שאין די בקיומם של יישובים כדי למנוע נסיגה.

ועד יישובי הגולן הוביל מאבק ארצי לסיפוח הגולן, תחת הכותרות: "הגולן חלק בלתי נפרד מישראל" ו"אסור לאבד את הצפון". מיליון תושבים ישראליים חתמו על עצומה למען סיפוח הגולן. העצומה הוגשה לראש הממשלה מנחם בגין.

ב-14.12.81, קיבלה הכנסת ברוב גדול, בשלוש קריאות בו ביום, את הצעת החוק של ממשלת בגין להחיל את החוק, המנהל והמשפט הישראליים על הגולן, כלומר לספח את הגולן לריבונות ישראל. בכך, הכריעה הכנסת באופן דמוקרטי את הוויכוח על הגולן, בקבעה שהגולן הוא ישראלי.

בעקבות החלת הריבונות על הגולן והקמת המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, סיים ועד יישובי הגולן את פעילותו והתפרק.

בשנות פעילותו כיהנו בתפקיד יו"ר הוועד אנשים שונים ובהם אהוד אבריאל, רוני לוטן ושמעון שבס, אולם הרוח החיה של הוועד היה יהודה הראל, מראשוני קיבוץ מרום גולן. לצד הפעילות החוץ פרלמנטרית, עמד ועד יישובי הגולן מאחורי לובי הגולן בכנסת, שבראשו עמד ח"כ אברהם כץ-עוז ממפלגת העבודה. גם לובי הגולן סיים את פעולתו לאחר סיפוח הגולן.

הועד בגלגולו השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשר שנים לאחר החלת החוק, שוב החלו דיבורים על אפשרות של נסיגה מהגולן. לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, שבה סוריה הצטרפה לקואליציה האמריקאית נגד סדאם חוסיין, הפעיל הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא בוש (האב) ומזכיר המדינה בייקר לחץ על ממשלת ישראל להכנס למו"מ עם סוריה.

לנוכח המצב החדש, החליטו מליאות המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין להקים מחדש את ועד יישובי הגולן. אלי מלכה ממושב שעל נבחר לעמוד בראשו. הוועד נרשם כעמותה. הגוף העליון שלו הוא מליאת ועד יישובי הגולן, המורכב מהנציגים הנבחרים של כל אחד מיישובי הגולן. ועד יישובי הגולן הקים מחדש גם לובי הגולן, והעמיד בראשו את ח"כ שלמה הלל ממפלגת העבודה, לשעבר יו"ר הכנסת.

בוועידת מדריד (ספטמבר 1991) חודש מו"מ עם סוריה. ממשלת ישראל בראשות שמיר ניהלה מו"מ לשלום, אך סרבה לנסיגה מהגולן. ועד יישובי הגולן פעל לחיזוק עמדת הממשלה השוללת נסיגה. ססמת פעולתו של הוועד היתה "שלום עם הגולן".

ועד יישובי הגולן, יחד עם גורמים נוספים בגולן, אירגן עצרת של תושבי הגולן לציון 25 שנים להתיישבות בגולן. האירוע התקיים ב-10.6.92, 13 יום לפני הבחירות לכנסת ה-13. שני אורחי הכבוד באירוע היו ראש הממשלה יצחק שמיר, ומועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה יצחק רבין. שני הדוברים התחייבו לשמור על הגולן בידי ישראל. יצחק רבין אמר בנאומו: "לא יעלה על הדעת שגם בשלום נרד מרמת הגולן. מי שיעלה על הדעת לרדת מרמת הגולן יפקיר, יפקיר את ביטחון ישראל". רבין תקף את ממשלת שמיר שאינה עושה די לחיזוק ההתיישבות בגולן, והבטיח שעם עלייתו לשלטון ממשלתו תגביר את השקעתה בגולן.

בניגוד להבטחתו, החל יצחק רבין לאחר הבחירות לשאת ולתת עם סוריה על נסיגה מהגולן. ועד יישובי הגולן פתח במאבק נגד הנסיגה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.