(←החלטות) |
מ (Updating Video:TITLE links to File:TITLE links) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[ |
+ | [[File:san remo mandate|thumb|300px|right|על ועידת סן רמו]] |
{{חשיבות}} |
{{חשיבות}} |
||
[[תמונה:Sykes picot-he.jpg|ימין|ממוזער|250px|המזרח התיכון לפי סייקס-פיקו יצר: רוליג]] |
[[תמונה:Sykes picot-he.jpg|ימין|ממוזער|250px|המזרח התיכון לפי סייקס-פיקו יצר: רוליג]] |
גרסה מ־02:10, 11 בדצמבר 2014
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
ועידת סן רמו הייתה ועידה בינלאומית שנערכה בסן רמו שבאיטליה מ-19 עד 26 באפריל 1920 בהשתתפות מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, ודנה בחלוקת האימפריה העות'מאנית לשעבר בין המעצמות האירופיות המנצחות. הוועידה נערכה בהמשך לפגישה שהתקיימה בין 12 ל-23 בפברואר בלונדון, ולמעשה רק אישרה את ההחלטות שנתקבלו בפגישה. בוועידת סן רמו השתתפו ראשי ממשלות : בריטניה, צרפת, איטליה ויוון, ונציגי יפן ובלגיה.
החלטות
הוועידה אישרה מחדש ובהרחבה את תנאי הסכם סייקס-פיקו בין צרפת לבריטניה לחלוקת האזור, שנחתם ב-16 במאי 1916. ב-24 באפריל 1920 החליטה הוועידה למסור לבריטניה את השלטון על ארץ ישראל במנדט. המנדט כלל גם את עבר הירדן המזרחי, שהופרד בשנת 1922 והפך ל"אמירות עבר הירדן". אמירות זו קיבלה עצמאות בשנת 1947 והתפצלה לממלכת ירדן ועיראק של ימינו.
כמו כן החליטה הוועידה לכלול במנדט את הצהרת בלפור ולהטיל על בריטניה, כמעצמה המנדטורית, את האחריות למימוש ההצהרה. בהחלטה על מסירת המנדט נאמר: "בעלת המנדט תהיה אחראית להגשמת ההצהרה שממשלת בריטניה פרסמה ביום 2 בנובמבר 1917, ושנתקבלה על ידי ממשלות ההסכמה האחרות, לטובת ייסוד "הבית הלאומי" לעם היהודי בארץ-ישראל".[1] הצהרת בלפור נכללה בתנאי המנדט בלחץ בריטניה, מול הסתייגויותיה של צרפת.
כמו כן, הוחלט על מסירת סוריה ולבנון במנדט לצרפת, למרות התנגדות הערבים וכן על חלוקת מדינות צפון אפריקה בין המעצמות עצמן. כדי לאכוף את המנדט שניתן לה, פלשה צרפת עם כוחות צבאיים לסוריה ונלחמה בקרב מיסלון ב-23 ביולי 1920 נגד הצבא הסורי בפיקודו של יוסוף אל-עזמה. בקרב זה כבש הצבא הצרפתי את דמשק והגלה את המלך פייסל הראשון מזרחה. פייסל, שנותר נאמן לבריטניה, הומלך מאוחר יותר על עיראק.
נוסף על החלטותיה, הוועידה דחתה את תביעותיה של גרמניה להכפיל את צבאה מ-100 אלף ל-200 אלף איש.
הסכם סוור והסכם לוזאן
החלטותיה של הוועידה נכללו בהסכם סוור, שהיה למעשה הסכם הכניעה של טורקיה. חוזה הכניעה לא הושלם מעולם למרות כניעת הסולטאן, מכיוון שמוסטפא כמאל ארגן צבא טורקי עצמאי שהצליח להדוף את היוונים במערב, את הצרפתים מדרום ואת הארמנים במזרח, ובסופו של דבר גרם לנסיגת כל כוחות מדינות ההסכמה מאסיה הקטנה ומתראקיה המזרחית. חוזה חדש שנחתם בלוזאן, ב-23 ביוני 1923, הכיר בהישגיו של מוסטפא כמאל והביא ליצירת מדינה חדשה, היא טורקיה של ימינו.
קישורים חיצוניים
- 85 שנה לוועידת סן רמו באתר דעות
- העשור הראשון של המנדט הבריטי בארץ-ישראל באתר דעת.
- אייל נווה, ההסדרים הנלווים הולכים בעקבות חוזה ורסאי
- החלטותיה של ועידת סן רמו
- סעיפים 94 ו-95 מתוך הסכם סוור, המסכמים את החלטותיה של ועידת סן רמו
- נוסח המנדט על ארץ ישראל
- ארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, 1948-1923 (מפה)
לקריאה נוספת
- אריק יאן צורשר, טורקיה: היסטוריה מודרנית, (תרגום מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש), תל אביב: הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2005.
- David Fromkin, A Peace to End All Peace, New York, Henry Holt, 1989
הערות שוליים
- ↑ מתוך מאגר המידע "מסע בארץ ישראל" מסדרת "סביבות למידע".