הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יעקב זיסברג במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב והאחריות על הכתוב היא של מחבר הערך .
ותהי עליו רוח ה הופיע אצל שופטים ואחדים ממלכי ישראל. יש לו משמעויות אחדות: נבואה, רוח הנהגה, גבורה. בספר שופטים מדובר בתופעה החוזרת על עצמה: בני ישראל עושים הרע בעיני ה', נופלים בידי אויב, עת צרה לעם, רוח התבוסה בעם (ראו בשירת דבורה) ואז קם המושיע, אשר בזכות "רוח הקודש", הוא מנהיג את העם, מאחד אותו ומושיע אותו ואז יש שקט עשרות בשנים וחוזר חלילה.
תמציתי ביותר הוא פרוש מצודת דוד:"(א) רוח ה׳. התעוררות חכמה לשפוט ואמיץ לבב להלחם: "
וכן רבי יוסף קרא:"ונחה עליו רוח ה' -שלבשתו רוח גבורה ונלחם באומות ומינוהו שופט על ישראל" אך יש גם מונחים נגזרים, הנובעים מאופי השופטים
אצל שני שופטים, המונח לא מופיע: אהוד בן גרא וברק בן אבינועם. אצל אהוד בן גרא, אולי בשל ניצול שם ה' לפגיעה במלך מואב, ואצל ברק בן אבינועם, היות וחלקו היה מישני בהושעת עם ישראל.

איזכור ראשוני[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר שופטים אנו מוצאים את המושג ותהי עליו רוח ה' בפעם הראשונה בהקשר לעתניאל בן קנז

"וַיִּזְעֲק֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל ה' וַיָּ֨קֶם יְהוָ֥ה מוֹשִׁ֛יעַ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיּֽוֹשִׁיעֵ֑ם אֵ֚ת עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֥ן מִמֶּֽנּוּ׃

וַתְּהִ֨י עָלָ֥יו רֽוּחַ־ה֮'  וַיִּשְׁפֹּ֣ט אֶת־ יִשְׂרָאֵל֒ וַיֵּצֵא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַתָּ֣עָז יָד֔וֹ עַ֖ל כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתָֽיִם׃ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַֽז׃ (שופטים ג', ט'-י"א)"

תרגום יונתן מגדיר את התופעה כנבואה

" וּשְׁרַת עֲלוֹהִי רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ וְדָן יַת יִשְׂרָאֵל וּנְפַק לְאַגָחָא קְרָבָא וּמְסַר יְיָ בִּידוֹהִי יַת כּוּשַׁן חַיָבָא מַלְכָּא דַאֲרָם דִי עַל פְרָת וּתְקֵפַת יְדֵיהּ עַל כּוּשַׁן חַיָבָא:"

רלב"ג מגדיר בצורה רחבה "הנהיג את ישראל הנהגה משובחת ... ואפשר שיהיה זה נבואה ... או חלק מרטח הקודש"

"(א) והקים ה' להם מושיע את עתניאל בן קנז כששבו לשם יתב' והיתה עליו רוח ה' והנהיג ישראל הנהגה משובחת וגברה ידו על כושן רשעתים מלך ארם שמנה שנה ואפשר שיהיה זה נבואה או היה חלק מה מרוח הקדש:"

רד"ק מעלה אפשרות נוספת, אולי מתאימה יותר למציאות "רוח הכח והגבורה", כמו אצל גדעון ויפתח שכן הוא גבר על אוייבי עמו

"(א) ותהי עליו רוח ה'. תירגם יונתן ושרת עלוהי רוח נבואה מן קדם ה' ויתכן לפרש רוח הכח והגבורה כי התעורר בגבורה להלחם עם כושן והוסר כל פחד ומורך לב ממנו בסיוע הבורא עליו וכן תירגם יונתן ורוח ה' לבשה את גדעון ורוח גבורה מן קדם ה' וכן ותהי על יפתח רוח ה' ושרא על יפתח רוח גבורה מן קדם ה':"

גירסאות "הגבורה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא תמיד הופיע בספר שופטים המונח "רוח ה'" בהקשר לשופטים . יש גם מונחים נזרים דומים, אם כי מהלך התופעה הוא דומה.
אצל גדעון נאמר "רוח ה' לבשה". תרגום יונתן מצמצם את יכולתו ל"רוח גבורה"|"ונחה עליו רוח ה' -שלבשתו רוח גבורה ונלחם באומות ומינוהו שופט על ישראל"
על יפתח הגלעדי נאמר "ונחה ליו רוח ה'" - גבורה ומינוי לשופט.:"ונחה עליו רוח ה' -שלבשתו רוח גבורה ונלחם באומות ומינוהו שופט על ישראל"
אצל שמשון "רוח ה'" מצוטטת ארבע פעמים בהקשרים שונים:

  1. בצעירותו :" וַתָּ֙חֶל֙ ר֣וּחַ ה' לְפַעֲמ֖וֹ בְּמַחֲנֵה־דָ֑ן בֵּ֥ין צָרְעָ֖ה וּבֵ֥ין אֶשְׁתָּאֹֽל׃ (י"ג, כ"ה)"- תרגום יונתן מבאר "רוח גבורה"
  2. בהכניעו את האריה :" וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ ה' וַֽיְשַׁסְּעֵ֙הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָד֑וֹ וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃(י"ד,ו)"- אף כאן במשמעות גבורה
  3. בפעולת הנקם בפלישתים :"תִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַיֵּ֨רֶד אַשְׁקְל֜וֹן וַיַּ֥ךְ מֵהֶ֣ם ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ וַיִּקַּח֙ אֶת־חֲלִ֣יצוֹתָ֔ם וַיִּתֵּן֙ הַחֲלִיפ֔וֹת לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ׃(שם, כ"ט) רש"י באר :"רוח ה'. (תרגום:) רוח גבורה מן קדם ה':"
  4. בהשתחררו מהכבלים :"הוּא־בָ֣א עַד־לֶ֔חִי וּפְלִשִׁתִּ֖ים הֵרִ֣יעוּ לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜ים אֲשֶׁ֣ר עַל־זְרוֹעוֹתָ֗יו כַּפִּשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ בָאֵ֔שׁ וַיִּמַּ֥סּוּ אֱסוּרָ֖יו מֵעַ֥ל יָדָֽיו׃(ט"ו,י"ד"} -

שאול המלך מול דוד המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

שאול המלך - בתחילה "צלחה" עליו רוח אלוהים .:"וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ עַל־שָׁא֔וּל בשמעו [כְּשָׁמְע֖וֹ] אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּ֥חַר אַפּ֖וֹ מְאֹֽד׃ ( שמואל א' י' ו)" מצודת דוד ביאר:"ותצלח. עבר עליו רוח גודל לבב וגבורה מה׳ כשמעו וכו׳, וחרה אפו על נחש העמוני: בכל מקרה הדגש הוא על "רוח הגבורה" וכך פירש הרד"ק:"ותצלח רוח אלהים. רוח גבורה וכן תרגם יונתן ושרת רוח גבורא מן קדם ה' על שאול:
אך בהמשך התהפך המצב והרוח מוגדרת "רעה":"(ט) וַתְּהִי֩ ר֨וּחַ ה' רָעָה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וְהוּא֙ בְּבֵית֣וֹ יוֹשֵׁ֔ב וַחֲנִית֖וֹ בְּיָד֑וֹ וְדָוִ֖ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָֽד׃ (שמואל א, י"ט,ט"} ותרגום יונתן פירש:"שְׁרַת רוּחַ בִּישָׁא מִן קֳדָם יְיָ לְוַת שָׁאוּל וְהוּא בְּבֵיתֵיהּ יָתִיב וּמוּרְנִיתָא בִּידֵיהּ וְדָוִד מְנַגֵן בְּיָד: - וכאן כבר הוא עובר לדוד המלך

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.