Family Wiki
Advertisement

על ז' מרחשון[]

ביום ששי השבוע יחול ז' מרחשוון. בתפילת ערבית של ליל ז' מרחשון (בארץ ישראל) - יום חמישי בערב, מתחילים לשאול גשמים, "ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים.

  1. שואלים גשמים עד תפילת מנחה של ערב יום-טוב ראשון של פסח.
  2. אם לא שאל מטר בימות הגשמים, מחזירין אותו אפי' אם שאל טל.
  3. אם לא שאל מטר ונזכר קודם שהתחיל בברכה הבאה דהיינו "תקע בשופר" שואל גשמים שם.
  4. אם נזכר אחר שהתחיל "תקע בשופר" אבל קודם שסיים ברכת "שומע תפילה", אין מחזירין אותו ושואל גשמים בברכת "שומע תפילה".
  5. ואם נזכר כשסיים תפילתו, חוזר חוזר לראש התפילה

מצאתי דבר חסידות מפי נחמה גרייזמאן ז"ל, אשר הופיעו תחת הכותרת חיים יהודיים בפי אישה
ישנו מאורע אחד הנראה כקטן - הקשור עם חשון - אשר מרמז על הצפוי מאתנו בעבודת חודש חשון. והכוונה היא אמנם לביטוי "מעלין בקודש". בז' לחודש, היו יהודי ארץ ישראל מתחילים להתפלל על הגשמים בתפילת "ותן טל ומטר לברכה". בימי קדם, כאשר עולי הרגל לבית המקדש בירושלים, היו עושים דרכם חזרה לבתיהם, האחרונים היו מגיעים למקומם בז' חשון. לכן התחילו להתפלל על הגשמים מתאריך זה ואילך ולא לפני כן. הנה כי כן, חשון הוא החודש בו אנו שבים לחיי החולין, על מנת לעשות את העולם הזה לדירה לו יתברך. עתה חייבים להשקות ולטפח בזהירות את הזרעים שנזרעו בעת העליה לרגל הרוחנית, בחודש תשרי, כדי שנוכל לקצור, בעזרת ה', יבול רוחני מבורך.

השם "מר-חשון" - קשור עם ענין הגשמים, כי "מר" פירושו - טיפה, ובלשון הכתוב : "כמר מדלי", היינו, טיפת גשמים והנה, בנוגע לענין הגשמים נאמר בכתוב "כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה", ובפירוש רש"י: "לא המטיר - לפי שאדם אין לעבוד את האדמה, ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם - התפלל עליהם וירדו כו'". ונמצא, שענין הגשמים קשור עם עבודת האדם. עפ"ז מובן שבשמו של החודש, מר חשון - טיפת גשמים, מודגש עניין עבודת האדם.

(התוועדויות תשמ"ה, כרך א, פרשת נח, ב' מרחשון)

גשם ושבעתיים כאור שבעת הימים - חודש מרחשון הוא התחלת תקופת הגשמים (מר מלשון טפת מים ) הקשורים עם עבודת המטה, "ואד יעלה מן הארץ" , (לא כטל שנמשך מלמעלה ). אשר כ"ז מוסיף כח בעבודתם של ישראל - שמונין ודומין ללבנה (חודש) עד שהם עתידים להתחדש כמותה .ובהשלמות לשיחה הנ"ל מציין את הקשר שבין הגשם ללעתיד לבוא:

ולהעיר, שבגימטריא ד"גשם" מרומז גם החידוש דלעתיד לבוא - כמ"ש "והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתיים כאור שבעת הימים", "שבע שביעיות כאור של שבעת הימים, הרי ארבעים ותשע שביעיות, העולים לשלש מאות וארבעים ושלשה" , בגימטריא "גשם" - שענין זה הוא מהחידושים דלעתיד לבוא ("עולם חדש") גם לגבי המעמד ומצב שבהתחלת הבריאה (לפני מיעוט הלבנה) שהיו "שני המאורות הגדולים" .

(ש"פ נח, ב' מרחשון ה'תנש"א,התוועדויות ע' 247,243)

המקור אתר הגאולה

Advertisement